חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968, מגדיר כי כל נושא שקשור או מתייחס ל"הסכם בין צדדים" יכול להוות בסיס "להסכם בוררות". "הסכם בוררות". מוגדר בפרק ההגדרות של חוק זה באופן הבא: "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של הבורר ובין שלאו".
יש לכם שאלה?
זאת אומרת, צדדים אשר קשורים בהסכם יכולים להסכים מראש שאם יתגלע סכסוך ביחס להסכם המסוים אזי הם יביאו את הנושא לדיון והכרעה בבוררות. בשלב זה, הצדדים יכולים גם להחליט מראש מה תהיה זהותו של הבורר ולהסכים עליו מראש, או שהם רשאים להסכים מראש מי יהיה מוסמך למנות את הבורר (למשל, שופט בבימ"ש או ראש ארגון כמו למשל ראש לשכת השמאים, ראש לשכת עו"ד ראש לשכת המהנדסים ראש ההסתדרות הרפואית וכד'). הצדדים רשאים גם להסכים על בוררות מבלי לקבוע הוראות מראש מי ואיך יבחר או ימונה הבורר.
ברם, יש לציין כי הבורר יהיה תמיד אדם שנבחר פה אחד ע"י צדדים להסכם שמסוכסכים. לעיתים, בהיעדר תמימות דעים, יכול שיבחר ע"י שופט בבימ"ש (חשוב לציין כי אם קיים הסכם מוקדם להפנות סכסוך להכרעה של בורר, אזי גם אם הצדדים יעתרו לבימ"ש, בימ"ש לא ידון בתביעה ויפנה אותה לדיון והכרעה של בורר. עם זאת, בשלב זה, בימ"ש עשוי לסייע לצדדים בבחירת זהותו של הבורר - סעיף 8 לחוק הבוררות). בד"כ, צדדים ממנים לעצמם בורר יחיד, אם כי בבוררות יכול שישב יותר מבורר אחד אם הצדדים מעוניינים בבוררות בפני הרכב.
פסילת בורר, הכיצד?
לא קל לבחור בהסכמה בורר אך... קשה שבעתיים לפטר בורר שנתמנה בהסכמה או ע"י בימ"ש. חוק הבוררות הנ"ל קובע הוראות ברורות לעניין איך ומתי ניתן לפטר או לעתור לבימ"ש לפיטורי בורר. סעיף 12 לחוק הבוררות קובע כי "בית משפט רשאי להעביר בורר מתפקידו" באחד משלושה מקרים: 1. הבורר נתגלה כמי שאינו ראוי לאימון הצדדים. 2. התנהגות הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינויי דין. 3. נבצר מהבורר למלא תפקידו.
סעיף 24 לחוק הבוררות מונה 10 עילות על בסיסן יכול בית משפט לבטל פסק בורר לאחר שהוגשה תביעה שנתבקש בה לדון בעתירה של מי מהצדדים לביטול פסק בורר. המהות והתכלית בסעיף זה הן שהוא מסמיך את בימ"ש לקיים ביקורת שיפוטית על הבוררות ועל פסק הבוררות (בשום פנים ואופן אין ולא ניתנה לבימ"ש סמכות להיות ערכאת ערעור על פסק בוררות) והביקורת מוגבלת אך ורק לאחת או יותר מ-10 העילות שמונה סעיף 24 לחוק הבוררות.
"...תכליתה של הביקורת השיפוטית על הבוררות ועל פסק הבוררות נועדה להבטיח את תקינות התנהלותה של הבוררות, ואת עמידתו של הבורר ופסק הבורר באמות מידה בסיסיות של התאמה להסכם בין הצדדים, לעקרונות של צדק טבעי, לתקנת הציבור, ולעקרונות טוהר המידות". (ציטוט מפס"ד ברע"א מחוזי חיפה 8941/06 עיריית חיפה נ. כרפיס בע"מ).
הגישה של בימ"ש בנושא הביקורת על פסק בורר הינה צמצום מקסימאלי של הביקורת השיפוטית ופירוש דווקני של כ"א מ-10 עילות הביטול שבסעיף 24 הנ"ל. שכן, על אף חשיבותן של עילות הביטול שבעשרת הסעיפים של סעיף 24 לחוק הבוררות מדובר בעילות המתקיימות במקרים חריגים של ממש ונדירים (ראה "ספר הבוררות" מאת שטרוזמן בעמ' 280). כאשר הבורר סיים את הדיון ונתן פסק בוררות נראה כי אין הגיון בהגשת בקשה להעברת בורר מתפקידו מאחר שהבורר ממילא סיים את תפקידו וגמר את מלאכתו. דהיינו, סעיף 24 הנ"ל ישים רק בשלב סיום ההכרעה ולאחר מתן פסק בוררות.
פסילת בורר אפשרית אם בכלל אך ורק בשלבים שלפני ההכרעה בפסק בוררות בפס"ד בע"א 8129/06 מחוזי י-ם, בעניין מאיר פרץ נ. עיריית י-ם נקבע בפיסקה 30 כי: "אם מתגלה באופן שלא ניתן היה לגלות בשלב המוקדם של בחירת הבורר לפני המינוי שלו כבורר כי הבורר נגוע בניגוד עניינים וקיימת הוכחה לטענה בדבר ניגוד עניינים, או שלבורר קשרי עבודה עם אחד הצדדים המתדיינים באופן שעלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים, הרי שחשש כזה שנתגלה לאחר המינוי שלא ניתן היה לגלות בחיפוש ובירור סביר לפני המינוי של הבורר, הרי שניגוד עניינים כזז יכול (אינו מוכרח תמיד) לשמש עילה לביטול המינוי בשל ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים".
ההלכה המשפטית בבימ"ש עליון הינה כי ככלל, צד שהיה עליו לדעת על קיומה של עילת הפסלות בשלב המוקדם של הליך הבוררות, מנוע מהעלאת הטענה לפסילת הבורר, בשלב מאוחר של ההליך ובפרט לאחר שניתן פסק בורר. בימ"ש קבע כי לכלל זה יש חריג המתקיים כאשר קיימים שיקולים כבדי משקל של צדק ומניעת עיוות דין כמו למשל ניגוד עניינים או חוסר תום לב של הבורר, במקרה חריג וקיצוני כזה של חשש לפגיעה בצדק הטבעי יאפשר בימ"ש את פסילתו של פסק הבורר או שיחזיר את הפסק לתיקונים או השלמות.
בית משפט עליון התייחס בהרחבה לעילת ניגוד העניינים ועילת חוסר תום לב של בורר כעילה לפסלות בורר. בדיון עקרוני שקבע הלכה משפטית, בעניין ליברמן בתיק רע/א 296/08 ארט-בי נ. עיזבון ג'ק ליברמן, אני מפנה לפסק דין זה כי שם נדונו בהרחבה עילות הפסלות בעטיו של ניגוד עניינים שהוא נושא רחב בפני עצמו וראוי למאמר ייחודי בנושא.
פנינה הרניב, עו"ד
