הליכי גירושים הינם מסע כלכלי לא פשוט, ויש להיכנס אליו ערוכים נפשית ומנטלית ללחצים ולבעיות הכרוכות בהליך זה ולוודא שהשכר מהליך הגירושים לא ייצא בהפסד.

 

אחד ההליכים החשובים ביותר במסע הליכי גירושין הינו הליך "חלוקת הרכוש" או בשמו המשפטי "איזון משאבים", כאשר כל צד רוצה שהחצי שלו באיזון יהיה "גדול יותר" מהחצי של בן או בת הזוג. חשוב לציין כי המתואר במאמר זה חל, ברוב המקרים, גם על הליכים בין ידועים בציבור אלא שעליהם להוכיח קודם כל שהיו באמת "ידועים בציבור".

 

טרם שנכנסים להליך איזון משאבים בין בני זוג, יש להיערך לכך תוך בדיקה אמיתית ונכונה של כל הרכוש בר האיזון בין הצדדים, ולוודא שלאחר החלוקה כל אחד מהצדדים אכן נשאר עם מספיק משאבים כדי להתחיל בחיים חדשים.

 

כבר היו מקרים מעולם שבדיקה מפוקחת, על ידי עורך דין מומחה לדבר, של נכסי בני זוג העלתה שלא יהיה מספיק רכוש כדי לאפשר לצדדים להתחיל חיים חדשים לאחר חלוקתו, וניתנה להם המלצה להמשיך ולהתגורר יחדיו, אם כי בחדרים נפרדים, באותו נכס או להמשיך לנהל או לעבוד באותו עסק תוך חלוקה של הכנסות העסק, כאילו מדובר בשותפים בלבד ולא בבני זוג.

 

לאחר בדיקה מפוקחת זו, ובהסתמך על כך שכיום בעקבות שינוי הפסיקה, ניתן לקיים הליך של איזון משאבים ללא קשר להליך בבית דין רבני, יש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה שבה מפורט כל הרכוש של הצדדים המיועד לחלוקה ביניהם ו"הצעה" לבית המשפט לענייני משפחה כיצד יש לחלקו.

 

האם פיצויים בגין תאונת דרכים גם יכללו בחלוקת הרכוש?

 

במקרה אחד, בן זוג שקיבל פיצוי בגין פציעה שחווה עקב תאונת דרכים: בכתב התביעה לאיזון משאבים נטען שסכום זה אינו חלק מהרכוש בר האיזון בין הצדדים ולאחר שהוכחה טענה זו כהלכה, היא התקבלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה וסכום הפיצוי לא היה חלק ממסת הנכסים לחלוקה בין הצדדים ולא אוזן ביניהם.

 

במקרה אחר, שני בני הזוג ניהלו עסקים עצמאיים, כל אחד לפי כשרונו ויכולתו, כאשר בין הצדדים התנהלה מערכת חיובים וזיכויים בקשר עם הלוואות שנתנו האחד לעסקו של השני. במסגרת איזון המשאבים נטען כי יש לאזן סכום זה מחוץ למסת הנכסים המשפחתית של בני הזוג, שכן מדובר בעסקים נפרדים שלהם מבלי שלצד האחר הייתה זכות בו, ובית המשפט לענייני משפחה קיבל טענה זו וביצע איזון של הנכסים כך שאוזנו הנכסים המשותפים המשפחתיים, וגם אוזנו התחשבנויות בין הצדדים בקשר לעסקיהם.

 

עוד במקרה אחר, הבעל היה בעלים של עסק עצמאי שהיה בהפסדים ואילו האישה הייתה שכירה כל חייה, הצדדים ניהלו חשבונות נפרדים והאישה הקפידה כל הזמן שכל הוצאות הבית יוצאו מחשבונו של הבעל וצברה בקופות חסכון גמל ופנסיה בשמה כספים רבים. בעת איזון המשאבים, כל הקופות הללו אוזנו בין הצדדים והאישה חויבה לשלם לבעל סכום כסף לא מבוטל.

 

במקרה נוסף בעניין, בת הזוג טענה שהיא ירשה משק חקלאי, ומכיון שירושה אינה חלק ממסת הנכסים המשפחתית, הרי שבן הזוג אינו זכאי לחלוק איתה את המשק, אולם זכאי לחלוקת שווי המבנה שהוקם על ידי שני הצדדים במשק של בת הזוג.

 

לפיכך, חשוב להגיע להליך חלוקת הרכוש בין הצדדים במקרה של גירושין לאחר שהרכוש נבדק וניתנו המלצות לגבי הרכוש, מה ייכלל במסת הנכסים ומה לא, על ידי מומחה הבקיא בעניין וזאת על מנת להשיג בצורה אופטימלית את המטרה באיזון משאבים: לקבל לפחות מחצית מהרכוש.