כעת, לאחר שהצעת התקציב לשנת 2015 הוצאה לציבור, ממנה ניתן ללמוד על ההאטה הצפויה במשק, גדל עד מאוד חששם של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל למצבם הכלכלי.
"הליך פשיטת רגל" הינו מונח השגור בפי כל לתאר מצב של חדלות פירעון של אדם או תאגיד. ההליך מוכר בעולם, ובו מקבל החייב הזדמנות לשקם את חייו לאחר שחווה משבר כלכלי משמעותי עד כדי שלא הצליח לשלם את חובותיו במלואם ובמועדם.
בדרך כלל, חוסר היכולת לשלם את החובות נובע מכשלונו של עסק של החייב או אירוע רפואי טראומטי המביא לכך שהחייב לא יכול יותר לעבוד. מכיון שעסק יכול להיות "אדם" או "התאגדות אחרת", הרי שאלה כמו אלה יכולים להגיע למצב של חדלות פרעון- דהיינו לחוסר יכולת לשלם את התשלומים שלהם במועדם ומלואם.
במקרה שכזה, כנגד יחיד (אדם פרטי), יש שתי דרכי פעולה עיקריות על מנת לגבות מהם את החוב המגיע:
1. הליכי הוצאה לפועל – אשר מטרתם לגבות מהחייב, בעל כורחו, כספים שיש לו על מנת לשרת את החוב שהוא יצר.
2. הליכי פשיטת רגל – אשר מטרתם לכנס את כל נכסי החייב ולמוכרם על מנת לשרת את החוב שהחייב יצר. אלא שלהבדיל מהליך של הוצאה לפועל, במקרה של פשיטת רגל, ניתנת לחייב בסוף ההליך הזדמנות לקבל הפטר מהחובות שלו או חלקם, על מנת שיוכל לצאת לדרך חדשה בה הוא יהיה ללא חובות (לאחר שהופטר מהם) ולשקם את חייו.
מהו הליך הוצאה לפועל?
אכיפת גביית סכום כסף מאדם או חברה החייבים לאדם או לחברה אחרת סכום כסף. אם החייב לא משלם את חובותיו, אוכפים עליו את החיוב באמצעות פניה להוצאה לפועל שזהו הגוף שהמדינה נתנה לו סמכות לאכוף חיובים. הדרך לאכיפת החיוב על החייב הינה בעיקר על ידי נקיטת עיקולים, כלומר תפיסה (משפטית ופיזית) ומכירת נכסי החייב, בכדי להפרע מהם את החוב ולתת לזכאי את החוב המגיע לו. דיני פשיטת הרגל נוצרים על רקע הליכי הוצאה לפועל.
מהו הליך פשיטת רגל?
ההליך הינו הליך חדלות הפירעון של היחיד- כאשר לחייב אין יותר כסף לשרת את החוב שלו, והליכי העיקול לא מועלים במאומה ולא נתפס דבר שניתן להיפרע ממנו את החוב של החייב. כאשר החייב הגיע לשלב הזה שאין לו יותר מאומה, הוא יכול לפנות להליך של פשיטת רגל שבו מוגשת (בדרך כלל על ידי החייב) בקשה לבית המשפט המחוזי לעיכוב הליכים כללי כנגד נושיו של החייב, באופן בו הם אינם יכולים לנקוט כנגדו הליכים משפטיים לגביית החוב.
במסגרת הבקשה, מוסר החייב לבית המשפט דין וחשבון על נכסיו והתחייבויותיו; בית המשפט ממנה לו כונס נכסים (או מנהל מיוחד) אשר מכנס אליו את נכסי החייב, ועל הנושים להגיש תביעות חוב תוך שישה חודשים.
כונס הנכסים בודק את כל תביעות החוב של החייב ומכריע בהן (אם החוב מוצדק, נכון וכמה על החייב לשלם בגינו), או אז הוא משלם באמצעות נכסי החייב את החובות שאושרו על ידו, לאחר הבדיקה כאשר התשלום נעשה לפי סדר העדיפות הקבוע בחוק.
לאחר ביצוע ההליך, וככל שכונס הנכסים בעצמו, כונס הנכסים הרשמי (גוף מטעם מדינת ישראל) ובית המשפט משתכנעים שהחייב היה "תם לב" ביצירת החובות, וכן במהלך ההליך המשפטי של פשיטת הרגל - בית המשפט נותן לחייב הפטר מיתרת חובותיו.
המשמעות במתן ההפטר הינה שהחייב לא חייב יותר דבר על חשבון החובות שהיו לו לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל, ושאותם הוא פירט בדין וחשבון שלו, וכל סכום שהוא ירוויח לאחר קבלת ההפטר יהיה שלו. כך למעשה נותנים לחייב אפשרות לפתוח בחיים חדשים נטולי חובות.
יודגש כי כדאי מאד להיעזר במומחה בכל מקרה שבו נשקל מעבר מהליכי הוצאה לפועל, להליכי פשיטת רגל או לנקיטת הליכי פשיטת רגל מלכתחילה, פן שכרו של החייב בהליך פשיטת הרגל ייצא בהפסדו מההליך עצמו.
.jpg)
.jpg)
