במאמר זה אנסה לעמוד על ההבדל בין מוניטין אישי שנצבר לאחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים, לבין חובות שחייבים לקוחותיו של אחד מבני הזוג, ולמשמעות ההבדל ביניהם במסגרת פירוק השיתוף ברכוש העומד לחלוקה במקרה של תובענה לפירוק השיתוף.


מהו מוניטין אישי?


לעתים, במהלך החיים המשותפים אחד מבני הזוג יוצר לעצמו מוניטין אישי בעל שווי כלכלי רב. מדובר בעיקר בבעלי מקצועות חופשיים.

בהקשר של דיני המשפחה וחלוקת הרכוש, "המוניטין האישי" הוא אותו "נכס" המתמצה ביכולת ההשתכרות העתידית של אחד מבני הזוג.


כיום הולכת וגוברת המגמה כי במקרים מסוימים, במסגרת פירוק השיתוף ברכוש זכאי בן הזוג השני לא רק לרכוש הקבוע של העסק, אלא גם למחצית משווי המוניטין שצבר אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים.


בקצרה אומר רק כי בתי המשפט מתקשים כמובן להעריך את שווי המוניטין לצורך חלוקתו ואת זכאות הצד השני למחצית שוויו, ואציין כי לצורך פסיקת מוניטין נדרשים שלושה מבחנים מצטברים:


א. הפרש משמעותי ברמת ההשתכרות של בני הזוג.


ב. רק אחד מבני הזוג התפתח והתקדם בתחומו המקצועי.


ג. בן הזוג השני תרם תרומה משמעותית לצורך התקדמות בן זוגו, ולמעשה "הקריב" את הקריירה המקצועית שלו לטובת התפתחות הקריירה של בן זוגו.


מהי חבות לקוחות?


כידוע, רכוש שהצטבר במהלך החיים המשותפים הוא בר חלוקה במקרה של פירוק שיתוף בנכסים. לעתים בעל מקצוע חופשי נותן את שירותו המקצועי בטרם המועד שנחשב למועד הפירוד, אולם את שכרו הוא זכאי לקבל בשלב מאוחר יותר. בין אלו ניתן למנות:


א. עורך דין המתחיל לטפל בתיק בטרם מועד הפירוד, ושכרו משולם לו בסופו, לאחר מועד הפירוד, לעתים על בסיס של הצלחה.


ב. מתווך אשר קיבל לידיו לטפל בנכס לפני מועד הפירוד, והצליח למכור אותו לאחר מועד הפירוד.


ג. נגר אשר קיבל הזמנת עבודה בטרם מועד הפירוד ואף החל לעבוד על ביצועה, ואת שכר עבודתו הוא מקבל רק במועד ההספקה, לאחר מועד הפירוד.


נקודות השוני בין מוניטין וחובות לקוחות


אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי "חובות לקוחות" הם חלק מאותו רכוש בר חלוקה, אשר בן הזוג השני זכאי לקבל את מחציתו.


במקרה של "חובות לקוחות" על בית המשפט אך להבחין בין החלק השייך לעבודה שביצע בן הזוג בטרם מועד הפירוד, חלק אשר בן הזוג השני זכאי לקבל את מחציתו, לבין החלק השייך לעבודה שביצע בן הזוג לאחר מועד הפירוד, שאז בן הזוג השני אינו זכאי לקבל את מחציתו.


כך לדוגמה, עורך דין שחתם על הסכם שכר טרחה בתיק מתמשך אשר שכרו משולם לו בסיום התיק. במקרה זה, חלק מעבודתו בוצעה בטרם הפירוד ובגינה זכאי בן הזוג השני למחצית התמורה, בעוד חלק מעבודתו צפויה להתבצע לאחר מועד הפירוד, ואז בן הזוג השני אינו זכאי לחלוק בחלק התמורה המתקבלת בגין חלק זה של עבודתו, כאמור.


ב"מוניטין" הדבר שונה, שכן בעניין זה מדובר על שווי צפי הכנסות עתידיות בגין לקוחות עתידיים. לשון אחר, מדובר ב"סיכוי" לקבל לקוחות עתידיים חדשים ובעקבותם גם הכנסות עתידיות, בגין עבודה עתידית המאוחרת למועד הפירוד.


נקודות הדמיון


בשני המקרים מדובר בהכנסות עתידיות אשר בן הזוג זכאי לקבל לאחר מועד הפירוד. הקושי בשני המקרים המוטל על בתי המשפט הוא להעריך את שווים, הן את שווי המוניטין והן את שווי "חובות הלקוחות" השייכים לתקופה שקדמה למועד הפירוד.


יש לציין כי לגבי "מוניטין", מלבד הקושי להערכת שוויו, יש להראות תחילה לבית המשפט את התמלאות שלושת התנאים המצטברים המפורטים לעיל, ואשר מצדיקים את זכותו של בן הזוג לחלוק במוניטין האישי של בן זוגו.


אגב, לא מן הנמנע כי בן הזוג השני זכאי הן למחצית משווי המוניטין שהצטבר במהלך החיים המשותפים והן למחצית מאותם "חובות לקוחות", השייכים לתקופה שקדמה למועד הפירוד.


מיותר לציין כי כדי למצות את מלוא הזכויות הרכושיות שאליהן זכאי בן הזוג, רצוי להסתייע בייעוץ משפטי ראוי על ידי עורך דין ותיק, מקצועי ומיומן בתחום זה.