מה זה הסכם הורות?
הסכם הורות הינו הסכם שנועד לתת מענה לאנשים המבקשים להתקשר יחד על מנת להביא לעולם ילד משותף ולא בהכרח במסגרת של זוגיות בין האב והאם, לעיתים אף מדובר בצדדים אשר מנהלים כל אחד מהם זוגיות עם בן/ בת זוג אחר. מדובר במבנה משפחתי בו ישנם שני הורים ושני בתים. במקרים אלו, ההמלצה היא לערוך הסכם הורות אשר יסדיר את כל הנושאים והסוגיות הנוגעות להבאת ילד משותף לעולם, החל משלב ההיריון ועד לשלב לידת הילד והכרוך בגידולו.
ללא ספק מדובר בהסכם שנועד ליתן מענה להורים שבדרך לפרק זמן ארוך מאד, ולעיתים יש בהסכם זה התייחסות לסוגיות אשר במקרים רגילים של הבאת ילדים לעולם בין בני זוג כלל לא היו עולים על הכתב. פעמים רבות הסכם ההורות מנסה ליישב סכסוכים פוטנציאלים בין ההורים שבדרך, בנושאים העיקריים (מזונות, משמורת, הסדרי ראיה) ובנושאים משניים (ברית מילה כן או לא? שם הילד, קשר בין הילד לבן / בת הזוג של אחד ההורים).
איך עורכים הסכם הורות?
ברחבי האינטרנט ניתן למצוא דוגמאות להסכמי הורות שונים, יחד עם זאת ומפאת חשיבות הנושאים הכלולים בהסכם, והחשיבות של אופן ניסוחם כדי למנוע מחלוקות עתידיות, רצוי ומומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום דיני המשפחה על מנת שיסייע לכם לערוך הסכם הורות שתואם את רצונותיכם והסכמותיכם המשותפות.
תוקפו המשפטי של הסכם הורות
ראשית יש לציין כי הסכם הורות הינו חוזה כל דבר ועניין וככזה יש לו תוקף חוזי כמו כל חוזה אחר מבחינת הצהרת כוונות של הצדדים. הסכם בעל תוקף מחייב מרגע חתימת הצדדים עליו מרצונם החופשי.
יש לציין כי בתי המשפט השונים נוהגים באופן שונה לגבי בקשות לאישור הסכמי הורות ומתן תוקף של פסק דין להסכמים אלו. כותבת מאמר זה נתקלה במקרים שבהם אישר ביהמ"ש לענייני משפחה הסכם הורות בין גבר ואישה שחברו יחד להבאת ילד משותף לעולם ונתן להסכם תוקף של פסק דין ומן העבר השני, במקרה דומה שבו חברו גבר ואישה ע"מ להביא ילד משותף סירב ביהמ"ש לענייני משפחה לאשר הסכם הורות בטענה כי הצדדים אינם עונים על ההגדרה של "בן משפחה" הקבוע בחוק בית המשפט לענייני משפחה. נראה כי בעניין זה תלוי הדבר בעמדת השופט שמולכם.
יחד עם זאת, אדגיש כי גם אם לא אושר הסכם ההורות טרם לידתו של ילד ואף טרם הכניסה להריון, הרי שמרגע שיוולד ילד משותף, לא יוכל ביהמ"ש להתנגד לבקשה שהרי אז כבר הפכתם בוודאות לבני משפחה כהגדרת החוק. במקרים כאלו מוצע בכל מקרה לערוך ההסכם ולחתום עליו, והוא יהיה בעל תוקף חוזי לכל דבר ועניין. כדאי לנסות לאשר ההסכם ובכל מקרה של סירוב כאמור, ניתן לחזור לביהמ"ש לאחר לידת הילד המשותף.
אז מה צריך לכלול בהסכם?
1. נסו לחזות מראש את כל הסוגיות הקשורות בהבאת ילד לעולם, החל משלבי הניסיון להרות, במהלך שלבי ההיריון, לאחר הלידה ובשלבי גידולו של הילד. נכון שנראה כי מדובר במשימה בלתי אפשרית לחזות את העתיד לזמן כה ארוך, אך הכוונה היא לנסות ולגבש כבר עתה טרם הכניסה להריון מנגנונים שיקלו על שיתוף הפעולה ביניכם גם בעתיד.
2. דאגו להצהיר כבר במבוא להסכם כי אינכם מנהלים מערכת יחסים זוגית, כל אחד מכן רשאי לפתוח מערכת יחסים אחרת וכי התקשרותכם נועדה לצורך הבאת ילד משותף לעולם. דאגו כי תהיה הצהרה שההסכם ביניכם נועד להסדיר את התנאים להורותכם המשותפת.
3. קבעו בהסכם את עמדתכם לגבי נושאים עקרוניים שעלולים לעלות במהלך ההיריון ואף במסגרת הניסיונות להיכנס להריון. יש מקרים בהם אופן הכניסה להריון אינו באמצעות קשר אינטימי אלא ע"י טיפולי הפריה ויצירת "חומר גנטי" בדמות ביצית מופרית.
הנכם נדרשים לתת דעתכם לשאלות מה יקרה לאותו חומר גנטי במקרה של פטירת מי מכם חו"ח טרם השלמת התהליך? מה עמדתכם לבדיקות גנטיות? מה יקרה אם יתגלו פגמים או מומים בעובר? באיזה שלב בתהליך מותר לסגת ממנו ? מה קורה במקרה שניסיונות ההפריה לא צלחו?מי יחליט עד מתי ממשיכים? מי יממן את הטיפולים ככל שיידרש מימון? מי יממן הוצאות הקשורות בהריון (החל מביגוד וכלה בעזרה בבית קניות וכיוצב במידת הצורך) וכיוצ"ב.
4. שאלות לאחר הלידה- מה יהיה שם הילד? האם הנכם מעוניינים בברית מילה לבן ועל ידי מי? האם הנכם מעוניינים באירוע? מי מממן הוצאות הלידה הראשוניות? שאלות מהותיות יותר לדוגמא הן מי רשאי לקבוע החלטות מהותיות לגבי הילד המשותף, בהנחה שיש בני זוג להורים שנוטלים חלק בגידולו. קביעות לגבי מקום מגורים, מרחק זה מזו לצורך טיפול בילד? היקף הסדרי הראיה ואולי אף משמורת משותפת? מה לגבי לינה וממתי? איך יתקיימו הסדרי הראיה בשנת חייו הראשונה של הילד המשותף? מה לגבי יציאה לחו"ל עם הילד? האם ייקבעו מזונות שישולמו ע"י האב בלבד או חלוקה שווה בצרכי הילד בין ההורים? האם ייקבעו מזונות קבועים או חלוקה בכל הוצאה שתהיה? האם תעדיפו להעביר כספי מזונות ביניכם או לפתוח חשבון לטובת העניין שאליו יופקדו כספים וממנו ימשכו כספים לכל צרכי הקטין?
אמנם יש לקבוע מזונות הילד המשותף ברמה העקרונית אך גם לקחת בחשבון כי גם אם ייקבעו מזונות הילד על ידכם אין מדובר בהסכם הרמטי שלא ניתן לשינוי ובמידת הצורך אפשר אף לתבוע הגדלת המזונות בתביעה עצמאית של הילד. כמו כן קיימים מקרים של אבות שרוצים להביא ילד לעולם אך אינם יכולים לתמוך בו כלכלית ומאידך האם שבדרך בעלת יכולת כלכלית ומסכימה לוותר על המזונות. יש לשים לב שסעיף ויתור על מזונות אינו חוקי מאחר והאן אינה יכולה לוותר על מזונות הקטין בשמו, והקטין יוכל לתבוע את האב באופן עצמאי.
5. נושאים נוספים המחייבים התייחסותכם נוגעים למקרה של פטירה חו"ח של מי מההורים. אתם נדרשים לתת דעתכם לשאלה עם מי יהיה הילד במקרה של פטירה? האם יהיה אפוטרופוס שיצטרף לגידול במקום ההורה הנפטר? מה לגבי זכויות ביקור עם בן הזוג של ההורה הנפטר אם בכלל?
6. נושאים נוספים וכלליים יותר נוגעים לקביעת מנגנונים ליישוב סכסוכים ביניכם ההורים בדרך שתפחית פנייה לערכאות משפטיות, כגון הליך של גישור או פניה לגורם מוסמך בשאלה שבמחלוקת.
מרגע שהחלטתם יחד להביא ילד משותף לעולם (ואולי אפילו יותר...) כדאי מומלץ ורצוי שתקבלו ייעוץ משפטי של עו"ד מוביל בעל ניסיון שכבר ערך בעבר הסכמים מסוג זה. עורך הדין יסייע לכם בניסוח ועריכת ההסכם בדרכם להורות משותפת וידאג לתת לכם מידע משפטי מלא אודות הזכויות והחובות הנובעות מהורותכם. עובדת היות עורך הדין גם מגשר יכולה לסייע לכם בגיבוש הסכמות לגבי נושאים לגביהם יש לכם מחלוקת.
בהצלחה!
עודכן ב: 12/02/2012
.jpg)
.jpg)
