כיצד קובעים מי הם ידועים בציבור?

 

המושג "ידועים בציבור" זכה במהלך השנים האחרונות להגדרה ברורה בשורת פסקי דין.

 

בפסק דינה של כב' השופטת וילנר (עמ"ש (חי') ס.ג. נ' ג.ג. [פורסם בנבו] 8.3.09), סברה כב' הש' וילנר כי כיום המונח המתאים יותר הינו "שותפות זוגית" וכשההגדרה לשיטתה "בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם, את מכלול דיני הנישואין והגירושין, הן הזכויות והן החובות – ללא האקט הפורמאלי של הנישואין".

 

פסיקת בתי המשפט העמידה שני תנאי סף מצטברים ומשתלבים בכדי לקבוע מתי שני אנשים שהינם בני זוג הופכים "ידועים בציבור". היסוד האחד הינו יסוד קיום יחסי האישות כבעל ואישה, חיי משפחה, תוך קשירת גורלם זה בזה ואילו היסוד השני ניהול משק בית משותף, אשר מקורו כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים (ראו עא 621/69 נסיס נ' יוסטר פ"ד כד (1) 617). מעבר לכך יש גם לבחון, את תפיסתם הסובייקטיבית של הצדדים.

 

תנאי סף אלו הכרחי שיתקיימו לצורך הקביעה שבני זוג הם ידועים בציבור. מדובר בתנאים מהותיים ולא רק דרישה ראייתית. שאלת קיומם של תנאים אלו תבחן על פי קריטריונים סובייקטיבים של בני הזוג- כיצד בני הזוג ראו את עצמם, ואת מערכת היחסים שביניהם.

 

לא אחת אני נשאלת על ידי בני זוג המקיימים זוגיות האם הם נחשבים ידועים בציבור, ותשובתי היא כי לא ניתן "על רגל אחת" לקבוע מסמרות אם כן ואם לאו, משום שהמונח ידועים בציבור הינו תלוי היחסים בין בני הזוג השואלים ומרכיבי זוגיותם.

 

כדי להקל על הקורא להבין מה משמעות תנאי סף אלו, אביא מדבריו של כב' השופט שוחט בתמש (תא) 51940/98 פלונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו], מיום 4.8.2002 :

 

"... שאם מתגוררים בני הזוג במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה הם מעבירים את עיתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע; יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים; נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל; דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו , את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו - כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים 'בעלי אופי של חיי משפחה' - ובבחינת קל וחומר. ."

 

וכן נפסק בעא 621/69 נסיס נ' יוסטר פ"ד כד (1) 617) כי:

 

"יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.... היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך הצורך האישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים....".

 

יש לידועים בציבור זכות בדין למזונות?

 

כידוע, חובת המזונות בכלל הינה חובה הנובעת מן הדין האישי, והיא חבות שקיימת כתוצאה מקשר משפחתי בין הורה לילדו ובין בעל לאישה.

 

על פניו עולה כי אין ידוע/ה בציבור זכאים למזונות מאחר ואין חבות למזונות בדין האישי בין בני זוג שאינם נשואים אולם ההלכה המשפטית והפסיקה שדנה בנושא, גורסת כי במקרים מסוימים גם לידועה בציבור יגיעו מזונות "אזרחיים".

 

זכאות ידועים בציבור למזונות אזרחיים – דמי שיקום:

 

הפסיקה אשר עוסקת בנושא מזונות ידועים בציבור עברה שינוים. בתחילה פסקו בתי המשפט מזונות לידוע/ה בציבור על בסיס "הסכמים בין בני הזוג" ולמעשה חייבה קיומו של הסכם מפורש. (ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ פ"ד כ (3) 244, (1966)).

 

פסיקה מאוחרת יותר אפשרה חיוב מזונות לידועה בציבור שנעזבה על ידי בן זוגה באופן חד צדדי, גם על פי הסכם "מכללא"-"אשר תוכנו משתנה על פי נסיבותיו של העניין", כלומר הסכם שנלמד מהתנהגות הצדדים והנסיבות הספציפיות של כל מקרה. (ע"א 805/82 ורסנו נ כהן פ"ד לז (1) 529, (1983), ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית פ"ד נה (1), 12);

 

ללא ספק ההתפתחות ההלכתית החשובה נעשתה בפסק דינו של כב' הנשיא (כתוארו אז) ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פ"ד נ"ח (2) 213, (2003), בו נטבע המושג של "מזונות אזרחיים". בפסק הדין נקבע כי בהעדר הסכם מזונות מפורש, הזכות למזונות אזרחיים תקבע על פי דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב יהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות.

 

אמנם פסק הדין ברע"א 8256/99 עסק בנישואין אזרחיים, אך הנשיא ברק השווה בין חבות זו לחבותם של ידועים בציבור "במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור.". עוד הסביר הנשיא ברק, כי מטרת המזונות האזרחיים, לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. להלן אביא דברים היפים לענייננו מתוך פסק הדין:

 

"... לענייננו חשוב העקרון כי במקביל לדין האישי, הכירו בתי המשפט גם במשפט האזרחי כמקור לדינים אזרחיים באשר לחובת המזונות של כל אחד מבני הזוג לשני. חובה זו אינה נגזרת מ"סטטוס" של ידועים בציבור, שכן סטטוס זה אינו מוכר בישראל. אין הם נישואין ואין הם מעין-נשואים .....חובה זו נגזרת מהמשמעות האזרחית שבית המשפט נותן למערכת היחסים העובדתית שבין הצדדים... אכן אם בתי המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לעניין חובת המזונות...".

 

כתוצאה מאמירות אלו של ביהמ"ש העליון, קיבלו ערכאות נמוכות יותר את האפשרות העקרונית לפסוק מזונות לידוע/ה בציבור (שהינם למעשה דמי שיקום או כפי שנהוג לכנותם "מזונות משקמים" אך הם לעיתים מכונים בטעות "מזונות זמניים לידועה בציבור"), לתקופה קצובה מכוח קונסטרוקציה חוזית. (ראה למשל תמש (י-ם) 10681/98 פלונים נ' אלמוני, [פורסם בנבו] תק- מש 2000 (3), 244; תמש (ת"א) 51940/98 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (4.8.2002), מפי כב' השופט שוחט).

 

התנאי להחלת אותה 'קונסטרוקציה חוזית', הינו כי בן זוג אחד פיתח תלות בבן הזוג האחר באופן שבו קיימת הסתמכות בן הזוג על כך כי בן הזוג האחר יתמוך בו ויפרנס אותו. לא אחת קורה כי בן זוג אחד מקדיש את כל כולו לטובת הבית מתוך הסתמכותו כי בן הזוג האחר ישמש עבורו משענת כלכלית. בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת המזונות המשקמים, וזאת מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב.

 

כאשר מדובר בידועים בציבור, שזוגיותם אופיינה בתלות כלכלית, כמו, למשל מקרה בו מתגוררים בני הזוג בדירה השייכת לאחד מהם וניתוק מיידי של הקשר יותיר את בן הזוג שהדירה אינה שייכת לו ללא קורת גג, אזי נקבע בפסיקה כי גם אם לא הוכח הסכם מפורש למזונות בין בני הזוג, הרי שהגינות והצדק מחייבים לאפשר חיוב "מזונות" שהינם למעשה דמי שיקום לתקופה אשר אורכה והיקפה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולוקחת בחשבון קריטריונים כמו, למשל, התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי והיקף רכושם, התקשרותם עם בני זוג חדשים וכיוצ"ב.

 

למעשה קבעו בתי המשפט כי לא ניתן "לכרות מטה לחמו וקיומו" של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים. הרעיון העומד בבסיס פסיקה זו היא כי יש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב' השופט פ. שטרק: "המטרה היא לייצר טבעת הצלה עד לרגע שמגיעים לחוף מבטחים".

 

גם בספרות המשפטית הוכרה הזכות למזונות לתקופת הסתגלות שלאחר פרידת ידועים בציבור. כך למשל נכתב בספרו של המלומד שחר ליפשיץ "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה":

 

"כאשר מדובר בידועים בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים, תהיה פגיעה קשה בבן הזוג או בת הזוג התלויים מבחינה כלכלית. אם מדובר בבן זוג או בת זוג המתגוררים בדירה השייכת לבן הזוג האחר או לבת הזוג האחרת תהיה זו פגיעה קשה במיוחד, שכן בן הזוג "התלוי" עשוי להיות מסולק באופן מיידי מדירת המגורים, בטרם התארגן כלכלית באופן שיאפשר לו השגת מדור חליפי. על רקע מצב דברים זה, נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על ההסתמכות, גם אם לא גובתה בהסכם מפורש, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים בציבור".

 

ברור הוא כי העקרונות שלעיל, חלים באופן הדדי על שני בני זוג, כאשר שיקולים של הגינות והגנה על הצד החלש במקרים בהם קיים פער כלכלי ביניהם, כמו גם עקרון השוויון, הם אלו שיצדיקו פסיקת מזונות.

 

אז מי זכאי למזונות? רק נשים או גם גברים?

 

יובהר כי פסיקת מזונות לידועים בציבור אינה תלוית מגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר, יש שיהא לטובת האישה ויש שיתקיים בין בני זוג חד מיניים.

 

בכל מקרה יבחן בית המשפט את דפוס היחסים הספציפיים שלפניו ויבדוק בין היתר את מידת התלות ההדדית, את ההסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים, את פרק הזמן בו מתקיימת הזוגיות, קיומם של ילדים משותפים וכיוצ"ב ובהתאם יקבע האם יש מקום לחיוב במזונות, מה יהיה גובה החיוב ומשך הזמן לחיוב.

 

פסקי דין שניתנו לאחרונה בהם נפסקו מזונות לידועים בציבור ומנגד גם נדחו תביעות למזונות:

 

גישות שונות עלו בפסיקת בתי המשפט מהלך השנים האחרונות.

 

במספר מקרים קבע בית המשפט כי יש לפסוק דמי שיקום זמניים, ואף הגדיל וציין כי בטרם תבוצע שמיעה בתיק, אין מקום להגביל התקופה לתשלומם וכי יש לראותם כמזונות לכל דבר ועניין. כך למשל:

 

- ברע (חי') 3198/08 מפי' כב' השופטת קינן הקובע כאמור.

 

- תמ"ש (ת"א) 33988-05-10 ש.מ. נ' מ.ס. [פורסם בנבו] מהעת האחרונה, כב' השופטת גליק: התפתחות סוגיית המזונות לידועים בציבור, נסקרה בפסק דינה המקיף של כבוד השופטת שפרה גליק, שם חוייב הנתבע במזונותיה האזרחיים של התובעת בסך 10,000 ש"ח לחודש, ולמשך 5 שנים מיום הגשת התביעה.

 

ביהמ"ש קובע כי בנסיבות חייהם של התובעת והנתבע נראה שאכן התקיימה תלות כלכלית בין התובעת לנתבע במשך החיים המשותפים, והיא תלויה בו עתה שבעתיים, כשהיא תשושת-נפש, זקנה, חולה באלצהיימר, סובלת משברים ומגידול סרטני וזקוקה לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה.

 

מכל הנסיבות המתוארות לעיל, עולה בברור כי הנתבע חב מכוח חובת תום הלב כלפי התובעת במזונות אזרחיים, ולאחר הניתוח שנעשה עד כה בפסק הדין, נראה שיש באפשרותו לעשות כן. (ביהמ"ש מאמין שלולא מצבו הפיזי של הנתבע הוא גם היה עושה כן מעצמו, אך מכיוון שהסכסוך הפך להיות רב-דורי, "הגורם המתערב", היינו בנו של הנתבע, אינו מאפשר זאת).

 

- תמש 47680/06 פ.א. נ' ק.פ (5.4.09) [פורסם בנבו], כב' הש' שטרק. נפסק כי: ביהמ"ש פסק לתובעת סכום של 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה. ביהמ"ש ציין כי לדמי ההסתגלות (שיש בהם כדי להביא לשיקומה של התובעת) יש דמיון לדמי אבטלה/פיצוי פיטורין לעובד אשר פוטר באופן פתאומי. בדיון בערכאת ערעור על פסק הדין (ע"מ 1079/09 ק.פ נ' פ.א (לא פורסם)), נשארו על כנם עקרונות פסק הדין ביחס לקביעת יסודות להצהרת זוג כ"ידועים בציבור" אולם נותרה שאלת סכום דמי השיקום. לבסוף, בדרך פשרה על פי סעיף 79א' לחוק בית המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד-1984 , נקבע כי תשלום דמי השיקום ישולם במשך 24 חודשים.

 

- תמש (חי') 12818-08-11‏‏ ר. ד נ' ח.ר [פורסם בנבו] מיום 18.12.11 כב' הש' אייזנברג - ביהמ"ש לענייני משפחה פסק מזונות זמנים למבקש – הידוע בציבור של המשיבה, על בסיס הנסיבות המיוחדות של הצדדים: הצדדים מנהלים מערכת יחסים זוגית מאז שנת 1997. המבקש גרוש, בן 64. המשיבה אלמנה, בת 76.היותם בני זוג במשך 15 השנים האחרונות.

 

היות המבקש מובטל מעבודה, מחוסר הכנסות ושקוע בחובות. היות המבקש סמוך על שולחנה של המשיבה, מתגורר בביתה ומתקיים מהכנסותיה. אשר על כן נקבע, כי כל עוד מתגוררים הצדדים תחת קורת גג אחת תמשיך המשיבה לשאת בכל הוצאות אחזקת דירת המגורים: לרבות חשמל, מים, ארנונה, טלפון, גז, כבלים, אינטרנט וועד בית.

 

בנוסף להוצאות אלו תישא המשיבה במזונות המבקש בסך של 2,000 ₪ לחודש וזאת עד החלטה אחרת. פסיקת "מזונות זמניים" בשלב זה נועדה להמשיך ולאפשר קיומו של המבקש, שלאורך שנות החיים המשותפות תלוי היה למחייתו במשיבה וחיוב המשיבה בתשלום כאמור הינו לשם הבטחת אמצעי קיום עבורו.

 

לצד הפסיקה המחייבת תשלום מזונות משקמים, קיימת פסיקה אשר כאמור, דוחה את התביעות המוגשות לה למזונות משקמים לידועים בציבור לדוגמא:

 

- תמש (י-ם) 9270/07 ‏ ‏ נ. ג. פ נ' ד. נ. (חסוי)‏ כב' הש' מרכוס. נפסק כי: כי יש להיזהר בפסיקה זמנית של דמי שיקום; החפיפה בין הסעד הזמני לסופי, וחולשת הזכות (היחסית) מצדיקים בירור הזכות בהליך עיקרי, והימנעות מפסיקה בהליך זמני, אף בנסיבות קיצוניות של הכנסה.

 

- תמש (נצ') 3281-01-09‏ ‏ ר.ט נ' ק.ל.ק [פורסם בנבו] מיום 26.9.11 מפי כב' הש' ג'יוסי: בפסק דין זה נדחתה תביעת התובעת למזונות כידועה בציבור וזאת מהטעם כי ההלכה המשפטית היא כי גם כאשר מדובר בידועים בציבור, הרי שמזונות שלאחר הפירוד דורשים הסכם מפורש כדי להעמיד את זכותה של האשה למזונות אלו ובמקרה זה לא הוכחה כריתתו של הסכם בו התחייב הנתבע לשאת במזונות התובעת אם יסתיים הקשר ביניהם. מעבר לנדרש, מטרת מזונות המבוססים על עקרון תום הלב היא שיקומית. לאחר בחינת עובדות המקרה דנן, לא נמצא כי התובעת זקוקה לשיקום כלכלי ותביעה למזונות כידועה בציבור נדחתה.

 

- תמש (נצ') 41947-07-10‏ ‏ ר.ח נ' י.ב.ע [פורסם בנבו] מיום 17.7.2011 מפי כב' הש' גורביץ: נפסק כי ע"פ ההלכה הפסוקה אין מניעה לבסס חיוב של מזונות למי שהייתה ידועה בציבור לאחר הפירוד מכח הסכם מפורש, ואף הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה בנסיבות העניין ואף מכוח העקרונות הכללים של יושר צדק ותום לב;עוד נקבע כי מטרת המזונות המוענקים לידועה בציבור הינה לאפשר לבן הזוג הנעזב להסתגל למצב ולהביאו למצב שיוכל לתמוך בעצמו.

 

המזונות ניתנים לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, ולא לכל החיים, כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד, דהיינו כדי שבן הזוג הנעזב יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו.

 

משך תקופת הזכאות תלויה בנסיבות העובדתיות כאשר ניתן לפסוק מזונות בסכום חד פעמי או בתשלומים עיתיים. במקרה הנדון לא מצא ביהמ"ש הצדקה לפסיקת מזונות זמניים למבקשת מכמה סיבות: צרכי המבקשת שנתבקשו על-ידה לא הוכחו. המבקשת לא צירפה לכתב התביעה ולבקשה לפסיקת מזונות כל אינדיקציה שיש בה כדי ללמד על רמת החיים הגבוהה הנטענת ו/או על הוצאותיה הרבות. בנוסף, במקרה דנן להבדיל ממקרים אחרים בהם נפסקו דמי שיקום לידועה בציבור, לא הוכח כי המבקשת ננטשה ע"י המשיב, מצבה הבריאותי תקין והיוזמה לעזיבת הבית באה מצידה.

 

כ"כ פער הגילאים בין הצדדים גדול והמשיב הוא המבוגר מביניהם, המבקשת פתחה פרק חדש של זוגיות בחייה והינה בעלת קריירה תעסוקתית. המבקשת לא הוכיחה כי נזקקה לתקופת השתלבות או כי חל שינוי לרעה בהשתכרותה. לפיכך, ובהעדר הסכם מפורש למזונות ידועה בציבור לאחר הפירוד, ולחילופין בהעדר הוכחה לכאורה של נסיבות המעידות על מצב של נזקקות נדחית הבקשה לפסיקת מזונות זמניים משקמים.

 

ביהמ"ש לא שוכנע כי קיימת תלות בין המבקשת למשיב המחייבת הענקת סעד של מזונות זמניים בשלב מקדמי ועליה להיבחן בהליך העיקרי ואחרי שמיעת ראיות ביחד עם יתר התביעות התלויות ועומדות בין הצדדים.

 

- תמש (קריות) 1180/08 פלונית נ' פלוני (2011) (פורסם בנבו), כב' הש' סילמן: נפסק שם כי אין מקום להליך תביעת המזונות המשקמים וגם אם היה מקום לפסיקת מזונות הרי נוכח משך הקשר בין הצדדים, הותרת קורת הגג והיקף החיוב החוזי אשר הושת על הנתבע עד הלום, אין עוד מקום לפסוק פיצויים משקמים לתובעת.

 

במקרה זה דובר בתובעת העובדת למחייתה כמשווקת והיא העריכה הכנסתה בסך של כ- 4,500 ₪ לחודש. בנוסף בבעלות התובעת נכס מקרקעין בבעלותה, המניב לה הכנסה וניתן להתחשב בכך כי הנכס עצמו מהווה הון, היכול לשמש כתחליף מזונות או כמקור להפקת פירות. לפיכך נפסק כי קיימים כמה וכמה סוגי טעמים, המצדיקים אי פסיקת מזונות שיקום: הכנסות התובעת ורכושה, חלוף הזמן מאז הפירוד, היקף הקשר ומשכו עד הלום, היקף התשלומים- בכסף, בחיוב או בקורת גג.

 

השוני והפער בפסיקות בתי המשפט נעוץ, כמובן, בנסיבות המקרה הקונקרטי, מחד, ובהשקפת העולם של הפוסק בדין מאידך. לאור האמור לעיל, הרי שבכל מקרה בו הנכם מקיימים זוגיות ללא נישואין, נדרש כי תפנו לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי על מנת לבחון האם הזוגיות שהנך מנהלים עומדת בקריטריונים והנכם "ידועים בציבור", ובהתאמה, תיבחן זכאותכם למזונות משקמים/ דמי שיקום, במקרה של פירוד.

 

האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
 


עודכן ב: 04/03/2012