גירושין – כמה מיתוסים שצריך להפריך...

 

בימינו, כאשר שיעור הגירושין רק עולה מדי שנה וכמעט כולם מכירים מישהו או מישהי שהתגרשו או שנמצאים לקראת הליך גירושין, מה הפלא שלכל אחד יש דעה וכל אחד חושב שהוא יודע כבר הכל? ריכזתי עבורכם חלק מאותם מיתוסים שכיחים בנושא גירושין.

 

1. נתפסת בבגידה בבעלך – ייקחו לך את הילדים.

 

נושא משמורת ילדים נקבע על פי עקרון טובת הילד ואינו מושפע מרמת הפגיעה בבן הזוג עקב הבגידה. גם אם עקב הבגידה נוצר משבר אמון בין ההורים, ובן הזוג הנבגד רואה בבגידה ראיה לחוסר יכולתך לגדל את הילדים כדאי שתדעי שבתי המשפט לא כל כך ממהרים לקחת ילדים מאימם, גם אם היא בגדה באביהם. היכולת ההורית של האב או האם אינו קשור לבגידת בן הזוג אלא נבחן מנקודת מבט של תפקוד הורי ויכולת לגדל את הילדים מתוך ראיית טובת הילדים.

 

2. אם תבגוד / תבגדי – תפסיד/י את חלקך ברכוש המשותף.

 

בשיטת המשפט הישראלית, לא מחפשים מי אשם והביא לגירושין. העובדה כי אישה בגדה בבעלה לא מהווה עילה כדי לנשל אותה מרכושה. באותו אופן גבר שבוגד באשתו לא ינושל מחלקו ברכוש. יחד עם זאת, אישה בוגדת מפסידה את כתובתה ואת זכותה למזונות לפי הדין העברי. גבר בוגד המבקש להתגרש ללא עילה עלול להיות מחויב בתשלום סכום התחייבותו בכתובה, כולו או חלקו, דבר שעלול להשפיע על יחס חלוקת הרכוש. לאחרונה נפסק ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה כי בגידה יכולה להוות באופן עקרוני עילה לפסיקת פיצוי לבן הזוג הנבגד.

 

3. היכון .. רוץ.. – המיתוס על מירוץ הסמכויות לפיו לנשים כדאי לרוץ לבביהמ"ש לענייני משפחה ולגברים עדיף להקדים ולפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני.

 

בישראל פועלות במקביל שתי ערכאות בנושאי גירושין, בית המשפט לענייני משפחה (ביהמ"ש אזרחי) ובית הדין הרבני. נושא הגירושין (סידור הגט) נמצא בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני, אך ישנם נושאים נוספים שקשורים לגירושין (כגון משמורת ילדים, מזונות אישה, חלוקת רכוש) שנמצאים בסמכות מקבילה גם לביהמ"ש לענייני משפחה וגם לבית הדין. בנושאים אלו, הקדמת הגשת תביעות יכולה לקבוע היכן ינוהלו ההליכים. בעקבות מצב זה נוצר "מירוץ" בו כל אחד מהצדדים מנסה להקדים את בן זוגו כדי לרכוש סמכות בערכאה לבחירתו.

 

המיתוס לפיו לנשים כדאי ועדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעוד שלגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני אינו נכון בכל מקרה ויש מקרים שבהם יהא עדיף לאישה דווקא לקבל סעדים מבית הדין הרבני (לדוגמא אישה שרוצה להמשיך לגור בביתה יכולה לקבל רק בביה"ד הרבני "צו למדור ספציפי" שיאפשר לה להמשיך לגור בביתה, או אישה שבעלה פרנס אותה כל השנים ועזב את הבית וביה"ד הרבני יכול לחייבו בתשלום מזונות גבוהים לאשתו, בעוד שלא בטוח שתזכה למזונות בביהמ"ש).

 

מיתוס דומה קיים לגבי גברים המונחים לרוץ להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. לא תמיד יהיה נכון לגבר מבחינה אסטרטגית להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. כך למשל גבר שבגד באשתו ואף עזב את הבית ועלול להיות מחויב בתשלום מזונות לאשתו ואף חיוב בכתובתה.

 

4. אם אני מובטל - לא אצטרך לשלם מזונות לילדיי.

 

לא נכון. החיוב במזונות ילדים הוא חיוב על פי הדין האישי שחל על כל אדם. על יהודים חל הדין העברי ועל פיו חובת האב בתשלום מזונות ילדיו הוא אבסולוטי. אב מחויב בצרכים הבסיסיים ההכרחיים של ילדיו בכל מקרה ומקרה, גם אם הוא מובטל או אסיר וגם אם אשתו מיליונרית.

 

במקרים שבהם קיים קושי לקבל את המזונות מהאב תוכל האישה לבחון אפשרות לגבות המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי (אם היא עומדת בקריטריונים שנקבעו להכנסתה) או לחילופין תוכל לנסות להפעיל הליכים לגביית המזונות באמצעות ההוצאה לפועל. בתי המשפט בוחנים לא רק הכנסה חודשית בפועל אלא גם פוטנציאל ההשתכרות העתידי של האב וכן יבחנו קיומם של נכסים ורכוש שיש לאב ורשומים על שמו, ככאלו המעידים על יכולתו הכלכלית.

 

5. הילד שלי סיים תיכון/ התגייס לצבא – אני לא חייב לשלם לו מזונות

 

בתי המשפט קבעו בפסקי דין כי בתקופת שבה ילד משרת בצבא חייב האב בתשלום 1/3 מסכום המזונות שחויב בו עד גיל 18.

 

6. קיבלתי כסף במתנה מהוריי לרכישת דירה אז אם נתגרש הדירה שייכת לי..

 

אם הדירה רשומה על שם שני בני הזוג היא תימכר ותמורתה תחולק ביניהם בחלקים שווים מבלי לבדוק כלל כמה הביא כל אחד מכם לרכישה. כדי למנוע מצב כזה כדאי לערוך הסכם ממון שבו תוכלו לקבוע הוראות אחרות.

 

יש לשים לב כי פעמים רבות הורים מסייעים כלכלית לילדיהם שנישאו ואז כאשר הילדים מתגרשים מבקשים הוריהם שהכספים יוחזרו להם. במקרים של הענקה כספית מהורה לילדו יש לשים לב כי קיימת חזקה שאותם כספים שניתנו מהורים לילדים הינה בגדר מתנה ולא הלוואה ("חזקת מתנה"), אלא אם כן יש מסמך המעיד אחרת, כגון הסכם הלוואה בין הורה וילדו, ואז קיימת אפשרות ממשית להורים לקבל את כספם בחזרה מהזוג.

 

7. התחתנו בנישואים אזרחיים – לא נתגרש בבית הדין הרבני...

 

יש זוגות שמבקשים שלא להינשא דרך הרבנות בטקס שאינו דתי אך בעוד שניתן להחליט על דרך הנישואין הרי שהגירושין של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל יהיו בבית הדין הרבני ולא ניתן "להתגרש בביהמ"ש לענייני משפחה". במקרים כאלו כאשר טקס הנישואין לא היה טקס דתי כדת משה וישראל, הליך הגירושין לרוב קל ומהיר יותר. בקצרה, זוג יהודים שיינשא בכל מקום בעולם, יצטרך להתגרש בביה"ד הרבני.

 

8. כאמא עדיף לי להיות משמורנית לבד מאשר משמורת משותפת

 

כדאי לחדד כי ע"פ חוק שני ההורים הינם תמיד אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם מרגע לידתם ועד הגיעם לגיל 18, וזאת בלי קשר לשאלה אם הוריהם נשואים זה לזה או לא. הקביעה כי האם היא המשמורנית, לא גורעת מזכותו החוקית של האב כאפוטרופוס לקחת חלק בכל החלטה מהותית הנוגעת לילדיו (חינוך, בריאות, מקום מגורים). לאחרונה תופסת תאוצה ההתייחסות ל"אחריות הורית משותפת" כעדיפה על פני הביטוי "משמורת" ובמקרים שבהם האב מעורב וישנם הסדרי ראיה נרחבים בינו ובין ילדיו, כדאי לשקול קביעה של משמורת משותפת בין ההורים אשר "תכבול" משפטית גם את האב לחובותיו ההוריות כמשמורן.

 

זוהי דרך למנוע מקרים של אי קיום הסדרי ראיה וניתוק האב מהילדים. במקרים של משמורת משותפת ניתן לפסוק מזונות מופחתים לאב בשיעור של כ 25% מגובה המזונות שהיו משולמים כשהאם משמורנית יחידה.

 

9. אף אחד לא יכול לחייב אותי לתת גט לאישתי/ בעלי..

 

כיום בתי הדין הרבניים עושים כל מאמץ למנוע התחמקות של סרבני גט. במקרים של סרבנות גט ניתן להטיל על הסרבן סנקציות שנועדו להביאו מרצון לתת גט לאישתו כגון: שלילת רישיון נהיגה, הגבלת כרטיס אשראי, עיכוב יציאה מהארץ ועוד. ישנה גם מגמה מתרחבת של בני זוג עגונים להגשת תביעות נזיקין כנגד בני הזוג הסרבנים וכדאי לדעת כי להבדיל מבעבר יש פסיקה נרחבת לקבל תביעות נזיקיות של בני זוג עגונים ואף היו סרבני גט שחויבו בתשלום של מאות אלפי שקלים בשל סרבנותם.

 

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
 


עודכן ב: 05/06/2024