ביום 31.10.2016 פורסמה ברשומות הצעת חוק של הממשלה - הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ( להלן - "הצעת החוק").


במסגרת הצעת החוק מתעתדת המדינה לבצע מספר תיקונים משמעותיים ביותר בהוראות חוקי המס כדוגמת: הטלת מס על מחזיקי שלוש דירות או יותר, חיוב עצמאי בהפרשות לפנסיה, שינוי גובה דמי ביטוח לאומי לעצמאי, שינוי הפרשות לפיצויים, תיקון הוראות החוק לעידוד השקעות הון, שינוי שיעורי המס על חברות ויחידים, וכן הגדלת שיעור המס בגין הכנסה מהימורים והגרלות מ-30% ל-35%.


במאמר זה נרחיב לגבי שלושה תיקונים משמעותיים ביותר, במסגרתם - מבקשת המדינה להתעלם מצורת ההתאגדות של יחידים כחברה ולמסות אצלם, באופן אישי, כספים/נכסים של החברה.


חיוב במס של משיכת כספים מחברה


בהצעת החוק מוסבר כי אחת מהתופעות הנפוצות של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי בחברה, היא משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות, שאינם מוחזרים לחברה במשך פרק זמן ארוך או בכלל ושמוגדרות כהלוואה נושאת ריבית הקבועה בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה או, אם מדובר בנכסים, שימוש בעל המניות בנכס של החברה תמורת דמי שימוש.


התוצאה הינה גריעת מס מקופת המדינה בגובה שיעור המס שהיה אמור להשתלם בשל משיכת הכספים או הנכסים כדיבידנד לבעל המניות.


לפיכך, מוצע לקבוע במסגרת הצעת החוק, כי משיכת כספים או מתן שימוש בנכסים (נכסים לצורך זה הינם: דירה, חפצי אומנות או תכשיטים, כלי טיס וכלי שיט), בידי בעל מניות בחברה או קרובו, במישרין או בעקיפין, תיחשב כמשכורת או דיבידנד בידי בעל המניות החייבת במס.


כמו כן, מוצע לקבוע כי גם העמדת בטוחה שהחברה העמידה לטובת הלוואה שבעל המניות נטל תיחשב כהכנסה שכזו. לקביעות אלו יש חריגים, כדוגמת משיכות קצרות מועד - של מספר ימים בלבד, כמפורט בהצעת החוק.


מיסוי חברות ארנק שהוקמו על-ידי עובדים שכירים


בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של עובדים שכירים בחברות או נושאי משרה בכירים, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, שעוברים לתת לאותן חברות שירותים זהים לחלוטין באמצעות חברות שבשליטתם.


כתוצאה מכך, נגרע מס מקופת המדינה, מאחר ואותם שכירים משלמים על התמורה שאינם מושכים כשכר מס חברות בלבד (25% בשנת 2016) במקום המס השולי המקסימלי המוטל על יחיד (50%).


לפיכך, מוצע בהצעת החוק להתעלם מקיום החברה לעניין זה ולחייב את בעל המניות נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית. בהצעת החוק מפורטים תנאים ומקרים נוספים בהרחבה.


תיקון ההסדר הקבוע בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה ביחס לחיוב חברה לחלק את רווחיה


הצעת החוק מציעה לעדכן את סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, ולקבוע שפקיד השומה יוכל להתייחס לרווחים שצברה חברה מיום התאגדותה עד סיום שנת המס כדיבידנד, במקרים שבהם נצברים רווחים בחברות ואינם מחולקים לאורך תקופה, וזאת ללא קשר לתכליתה הכלכלית של פעילות החברה.


לסיכום, נראה כי החקיקה שאותה יוזם משרד האוצר מטרידה מאד, שכן הינה פוגעת בזכויות יסוד כדוגמת חופש העיסוק וזכות ההתאגדות כחברה במסגרת ההחלטה איך לבצע את הפעילות העסקית.


ייתכן אמנם וקיימים מקרים בהם הדבר מנוצל לרעה, אבל וודאי שאסור לקבוע באופן קטגורי קביעות שכאלה, שכל מטרתן לגבות מס נוסף באופן גורף. מדוע שפקיד השומה יתערב בהחלטה עסקית של החברה, שבוחרת להשיא את רווחיה באמצעות מתן הלוואה לבעל מניותיה או באמצעות רכישת נכס שייתכן ומעת לעת בעל המניות יעשה בו שימוש וישלם עבור כך מחיר ריאלי?


האם אכן לפקיד השומה יש ניסיון עסקי ושיקול דעת, מלבד רצונו לגבות מס נוסף, כך שיוכל לשקול בצורה נכונה והוגנת האם לחברה יש רווחים פנויים שיהא ניתן לחלקם ללא כל סכנה תזרימית?


לטעמי, חקיקה זו מיותרת ואף מסוכנת. אני סבור כי יש להותיר את מקרי הקיצון בהם מנוצלת לרעה צורת ההתאגדות כחברה להכרעה שיפוטית. קביעות אוטומטיות שכאלה במסגרת חקיקה אינן נכונות ולכל היותר מהוות ניסיון לגבות מיסים נוספים בצורה לא נכונה ומסוכנת.


מאת: ליאור פרובק, עו"ד ורו"ח, פרובק, יוקל ושות' - עורכי דין