לא אחת נכנסים למשרדנו בעלי מקצוע שנתבעו על ידי לקוחותיהם עקב נזקים שגרמו להם (בשגגה) וכאשר הודיעו לחברת הביטוח שלהם על התביעה שהוגשה כנגדם הם מקבלים מכתב מחברת הביטוח הדוחה את הכיסוי הביטוחי.

מדוע?

אומנם בעת גרימת הנזק (הרשלנות) של בעל המקצוע הביטוח היה תקף. אולם לאחר זמן מה, כאשר בעל המקצוע הפסיק את פוליסת הביטוח בין אם לאור העובדה שהחליף מקצוע או פרש לגמלאות או כל סיבה אחרת שבגללה חדל לשלם את תגמולי הביטוח פוליסת הביטוח חדלה מלהתקיים.

דהיינו, פוליסת הביטוח לאחריות מקצועית מכסה מקרי רשלנות של בעל המקצוע כל עוד פוליסת הביטוח בתוקף אולם אינה מכסה תביעות שהוגשו כנגד בעל המקצוע ברגע שהפוליסה חדלה מלהתקיים וזאת למרות שבמועד גרימת הנזק הפוליסה הייתה בתוקף.

כינוייה של סוג פוליסה זו הוא פוליסה על "בסיס תביעה" או "claims made".

היכן טמונה הבעיה?

במקרים רבים, נזק שגרם ברשלנותו בעל מקצוע (רופא, עו"ד, מהנדס, אדריכל, שמאי, קוסמטיקאית)  ניתן לגלות רק זמן רב לאחר שהנזק נגרם ו/או התגבש. בזמן זה, בעל המקצוע מסיבות שונות מפסיק את הביטוח במחשבה שהוא מכוסה עבור נזקים שלהם גרם בזמן עבודתו היות ובתקופת עבודתו היה בעל פוליסת ביטוח.

אולם, חברת הביטוח לא מבהירה למבוטח כי עם ביטול הפוליסה הוא נותר חשוף ללא כל כיסוי ביטוחי לתביעות שיוגשו כנגדו.

הפתרון

יש לפנות לחברת הביטוח ולבקש פוליסת ביטוח מתאימה שתכסה את ”זנב התביעות” (Run- off) שעלול להיווצר גם בזמן הפסקת הפעילות המקצועית. מומלץ שמשך הפוליסה יהיה למשך 10 שנים לפחות לאחר הפסקת הפעילות המקצועית וזאת בהתאם לחוק ההתיישנות. זאת ועוד, רצוי שהפוליסה תהיה ברצף אצל אותו המבטח וזאת על מנת שלא יווצר מצב שבו שתי חברות ביטוח יטילו האחת על השנייה את האחריות לכיסוי הביטוחי והמבוטח ישאר מול שוקת שבורה.

להלן דוגמאות מהפסיקה אודות פוליסות על בסיס "הגשת תביעה"

בש"א (מחוזי י-ם) 8980/01 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' נחושתן תעשיות מעליות בע"מ
"המבקשת מבהירה כי להבדיל מביטוח על בסיס אירוע "occurrence", המחייבת את המבטח בשיפוי המבוטח בגין מקרי ביטוח אשר אירעו במועד בתוך תקופת הביטוח, הפוליסה הנדונה היא על בסיס הגשת תביעה "claims made basis", בה חבותה של המבקשת כמבטחת קמה כאשר הוגשה תביעה נגד המבוטח והיא נמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח..."

"נזכיר כי, התנאי בו מדובר מתנה את החלת הפוליסה בכך: ש"התביעה נגד המבוטח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח". האם לא קיימת מכשלה גדולה בתנאי עצמו; כלום יש שליטה של המבוטח למועד בו יתגלה הנזק מושא הפוליסה, כלום יש למבוטח שליטה על החלטות הניזוק, מתי הוא יגיש את תביעתו נגד המבוטח; ומה קורה אם הנזק אירע או מתגלה בימיה האחרונים של תקופת הביטוח. במקרה האחרון גם אם יזדרז הניזוק להגיש את תביעתו והמבוטח יזדרז למסור את הודעתו למבטחת, האם גם אז נחליט שחברת הביטוח פטורה מלפצות את הניזוק. משמעות הדבר, דה פאקטו, היא שהפוליסה פג תוקפה עוד בטרם הסתיימה תקופת הביטוח."

ת.א (שלום- ת"א) 6936/90 בורנשטיין נ' קפלן, פ"מ תשנ"ג(4) 309
"החלטה זאת מתייחסת איפוא לשאלת תוקפו של התנאי הנטען על ידי חברות הביטוח, היינו, לשאלה - אם על בית המשפט לקיים התנאי, לפיו על המבוטח או על הצד השלישי להגיש תביעתם בתוך תקופת הביטוח, שאם לא כן, אין חבות כל שהיא על חברת הביטוח."

"ייאמר כבר בשלב זה, כי דרישת חברות הביטוח לקיים אותו תנאי, הינה בלתי-סבירה בעליל, באשר פירושה למעשה, הוא התנערות מכל חובה כלפי צד שלישי. דרכו של עולם היא, כי רשלנותו של עורך-דין אינה נודעת ללקוחו מיד אלא לאחר זמן. אם הסתיימה בינתיים תקופת הביטוח (ובדרך כלל היא מסתיימת), לא יוכל הלקוח להגיש תביעתו, אפילו הגישה ביום שנודע לו על רשלנות עורך הדין. פירוש הדבר, שלילת זכותו של הצד השלישי לחלוטין וקיצורה של תקופת ההתיישנות לאפס."


עודכן ב: 07/02/2012