1. פרק ג' לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות הבטיחות בעבודה" ) מתייחס לחובה להתקין פיגומים כאשר אין אפשרות לבצע העבודה תוך עמידה על הקרקע.

 

2. בתקנה 20 לפרק זה נקבע כי חובה על מנהל העבודה לבדוק כל פיגום ולקבוע יציבותו והתאמתו. יש לערוך הבדיקה אחת לשבוע ימים.

 

3. בתקנות הבטיחות בעבודה נקבעו, בין היתר, הוראות מפורטות בדבר אופן התקנת פיגומים, בדיקתם פירוקם ועוד. בין היתר, קובעת תקנה 21 לתקנות הבטיחות בעבודה כדלקמן:

 

"21. כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו."

 

4. תקנות 19, 20 ו-22 לתקנות הבטיחות בעבודה מטילות חובות שונות על מנהל העבודה, בקשר להקמת הפיגומים:

 

"19. (א) מנהל העבודה יבדוק את החומר המיועד להתקנת פיגום לפני השימוש בו ויפסול כל חומר שאינו מתאים...

 

20. (א) מנהל העבודה יבדוק כל פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד.

 

(ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנתו של הפיגום ולפני שהחלו להשתמש בו, ולאחר מכן -...

 

22. מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה."

 

5. כאמור, החובות הנוגעות לאופן הקמת הפיגומים ובדיקתם מוטלות, באופן רגיל, על מנהל העבודה. מקום בו לא מונה מנהל עבודה, מוטלות חובות אלה, בהתאם לתקנה 5(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה, על "מבצע הבניה", (דהיינו- הקבלן הראשי או מזמין עבודות הבנייה) והוא אחראי לוודא את קיומם של כל כללי הבטיחות וצעדי המנע הקבועים בתקנות הבטיחות בעבודה ביחס להקמת הפיגומים ובדיקתם.

 

6. על פי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה, חובתו של "מבצע הבניה" אינה מתמצית אך במינויו של מנהל עבודה (תקנה 2(א)), אלא עליו אף להודיע למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבניה, את שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית וניסיונו בעבודת בניה של מנהל העבודה.

 

בית משפט זה פסק בעבר כי חובת ההודעה על מינויו של מנהל העבודה, על כל הפרטים המנויים בתקנה, הינה חלק אינטגראלי מחובת המינוי. ללא הודעה כזאת "המינוי אינו קיים וכאילו לא היה. לא הודעת - כאילו לא מינית, גם אם בפועל היה מנהל עבודה" (ע"פ 306/70 טית בית בע"מ נגד מדינת ישראל), כבוד השופט ברנזון הוסיף וקבע באותו עניין:

 

"התקנה אינה מסתפקת בסתם מינוי מנהל עבודה לפי בחירתו החופשית של מבצע הבניה. היא דורשת מינוי אדם בעל כישורים מתאימים המנויים בתקנה 3 ומתן הודעה על המינוי בעלת תוכן וצורה קבועים"

 

7. ההוראות הללו מכוונות להבטיח את שלומם ובטחונם של העובדים, ואי-מתן הודעה על המינוי, כמוהו כאי-המינוי עצמו, חותר תחת המגמה הזאת ומסכן את שלום העובדים, כפי שבאמת קרה בענין שלפנינו.

 

במיוחד, אי-מילוי אחרי החובה להודיע מיד למפקח העבודה האזורי על מינוי מנהל עבודה וסגולות ההכשרה שלו מונע את אפשרות פסילתו של אדם בלתי-כשיר ובלתי-מתאים, דבר הפוגע בעובדים לא פחות מאשר באי-מינוי מנהל עבודה בכלל".

 

8. יוער, כי מאז ניתן פסק הדין בעניין טית-בית, שונה נוסחן של תקנות הבטיחות בעבודה, אולם התקנות הרלוונטיות לענייננו לא שונו במהותן (למעט שינויי ניסוח קלים). מכאן, שבהסתמך על התכלית העומדת ביסוד תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה, קרי, הבטחת שלומם ובטחונם של העובדים, בין היתר, על ידי אפשרות הפיקוח על זהות מנהל העבודה שהתמנה ומידת כשירותו והתאמתו לתפקיד - משלא הודע למפקח העבודה האזורי על מינויו של מנהל העבודה, רואים זאת, לצורך תקנות הבטיחות בעבודה, כאילו לא מונה מנהל עבודה. משהופרה החובה על פי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה, אף אם כיהן פלוני כמנהל עבודה בפועל, מן הראוי לקבוע כי חלה תקנה 5(ג) ועל כן כל החובות המוטלות על מנהל העבודה רואים אותן כמוטלות על "מבצע הבניה".

 

9. בנוסף, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007, מחייבות אי העסקת עובד בעבודה בגובה אלא אם כן העובד בגיר, אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו והוא הודרך על ידי מדריך לעבודה בגובה והוא בעל אישור עבודה בגובה תקף.

 

10. מקום בו לא קוימו תקנות הבטיחות בעבודה ביחס להקמת הפיגומים ונגרם נזק עקב כך, ניתן יהיה ליחס את הנזק לגורם שלא קיים את תקנות הבטיחות בעבודה והוא אשר ביצע למעשה כלפי הניזוק עוולה של הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

 

מהי הפרת חובה חקוקה?

 

11. את העוולה של הפרת חובה חקוקה מרכיבים חמישה יסודות פוזיטיביים: (1) חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק. היסוד הנגטיבי, הקבוע בסעיף 63(א) סיפא לפקודת הנזיקין, הוא שהחיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין.

 

12. לדוגמא: בעניין נזק שנגרם לעובד מנפילה ו/או התמוטטות פיגום כאשר "מבצע הבנייה" הרכיב את הפיגום שלא כדין, "מבצע הבנייה" עשוי להיקבע ככזה אשר הפר את החובה המוטלת עליו, מכוח תקנות הבטיחות בעבודה, קרי, התקיימות היסודות הראשון והשלישי. בנוסף, ככל הנראה התקיימות גם היסודות השני והחמישי, שכן ההוראות בדבר אופן הקמת הפיגומים ובדיקתם נועדו למנוע גרימת נזקי גוף לעובדים הנמצאים באתר הבנייה כתוצאה מקריסת הפיגום, מנפילה מהפיגום וכיו"ב, כחלק ממטרתן הכוללת של תקנות הבטיחות בעבודה, להבטיח את שלומם ובטחונם של העובדים.

 

נראה כי גם שאלת הקשר הסיבתי אינה שנויה במחלוקת במקרה דנן, וכך התמלא גם היסוד הרביעי. בנוסף, לא ניתן לומר כי התקנות התכוונו לשלול את הסעד בנזיקין, אלא להיפך, נדמה כי מלבד המטרה הבטיחותית כשלעצמה, נועדו הן להקל על ניזוקים פוטנציאליים במציאת כתובת ברורה לאחריות בטיחותית ולהטלתה של האחריות במקרה שהנזק התממש.

 

13. מה דינו של אדם מן היישוב הרוצה לבנות את ביתו ושוכר לשם כך קבלן מזדמן שאינו קבלן רשום ולמזלו, אירעה תאונה קשה באתר הבנייה כתוצאה מהתמוטטות פיגום שנבנה ותוחזק שלא כדין. ישנה מידה של בעייתיות בתוצאה לפיה הוא, "האדם הפשוט", אשר ביקש להקים על הקרקע שבבעלותו בית פרטי לנוחיותו, ולשם כך שכר אנשי מקצוע , מוצא עצמו כאחראי בנזיקין לנזקים שנגרמו לאחד העובדים באתר. מדוע?

 

14. בסעיף 4(א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 (להלן:"החוק"), פורטו הזכאים להיות רשומים כקבלנים לענף בניה עפ"י כישוריהם - השכלתם ונסיונם. בסע' 14 לאותו חוק חל איסור על ביצוע עבודות הנדסה בנאיות, אלא ע"י קבלן רשום עפ"י רשיון לענף הנדרש.

 

15. סע' 16 לחוק הינו סעיף עונשין המתייחס להפרת הוראות החוק.

 

16. בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סווג קבלנים רשומים), תשמ"ח- 1988 נקבע כיצד יש לסווג הקבלנים הרשומים בין היתר עפ"י יכולתם הכלכלית.

 

17. עפ"י החוק והתקנות נקבע סווג הקבלנים לפי כישוריהם ויכולתם הכלכלית, כאשר המגמה הינה ברורה להבטיח איכות העבודות ההנדסיות ובטחון הציבור.

 

18. על חשיבות קיום הוראות חוק רישום קבלנים הנ"ל ותקנותיו ניתן ללמוד מן האמור בע"א 195/84 עירית נהריה נגד זמרן, שם נקבע שחוזה לביצוע עבודות בניה, ע"י קבלן שאינו רשום, נוגע באי חוקיות וסותר היעדים שהחוק בא להגן עליהם.

 

19. ב-ת.א. 258/84 (חי') בן אילוז נגד רז, צויין שהעסקת קבלן שאיננו קבלן רשום יש בכך משום רשלנות.

 

20. בנוסף, מחייב החוק כי עבודות שלד יבוצעו באמצעות קבלן רשום בלבד.

 

21. לכאורה, הטלת אחריות על מזמין העבודה אינה עולה בקנה אחד עם אחת המטרות העומדות ביסוד דיני הנזיקין, לפיה יש להטיל אחריות על מי שביכולתו למנוע את הנזק בצורה היעילה ביותר. אלא שמטרה נוספת של דיני הנזיקין היא, בין היתר, מטרה הרתעתית (אריאל פורת "דיני נזיקין: עוולת הרשלנות על-פי פסיקתו של בית-המשפט העליון מנקודת-מבט תיאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו, 373, 381 (אריאל רוזן-צבי עורך, 1997)).

 

הטלת אחריות על המזמין, בנסיבות המקרה, תהווה תמריץ עבור מזמין העבודה למנות קבלן ראשי אשר יהיה אחראי לעבודת הבנייה בכללותה, ישמש "כתובת" עבור ניזוק פוטנציאלי וככזה, יפעל לקיום הוראות תקנות הבטיחות בעבודה באופן דקדקני. קבלן ראשי זה ימנה מנהל עבודה ואף ידאג לביטוח תקף אשר יכסה את הנזקים העלולים להיגרם במהלך העבודות.

 

היה ומזמין העבודה לא ישכור קבלן ראשי, יהיה הוא עצמו אחראי לקיים אחר הוראות תקנות הבטיחות בעבודה, לרבות מינוי מנהל עבודה והודעה על מינויו, ובכך יגשים את מטרתו של מחוקק המשנה בהתקינו את התקנות האמורות.

 

22. המסקנה אחת היא. יזם פרטי הבונה את ביתו בעצמו, ללא קבלן ראשי רשום, ללא מינוי מנהל עבודה כחוק, ללא ביטוח נזקיו הן בגין נזק לעובדיו והן בגין נזק לצד שלישי, עשוי למצוא את עצמו נתבע הן בפלילים והן בנזיקין עת תתרחש תאונה בעת ביצוע עבודות הבנייה שנועדו להקמת ביתו .

 

23. האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.

 

רוני שדה, עורך דין ממונה בטיחות, בעל הכשרה ענפית לעבודות בנייה לממונים על הבטיחות בעבודה.