אדם פרטי בעל עסק שכיר שנקלע לחובות רבים ואינו מצליח לפרוע אותם, מגיש בקשה מבית המשפט המחוזי לכנס את כלל נכסיו למכרם ולמחוק את כל חובותיו, על ידי צו הפטר בפשיטת רגל של בית המשפט המחוזי.
בדרך כלל החובות גדולים יותר מההכנסות ומהנכסים והחייב לעיתים רבות חייב פי כמה מערך נכסיו אם נשארו לו אולם צו ההפטר מוחק את כל החובות. המטרה לסייע לחייבים לקבל הפטר מחובותיהם, כדי לשקם את חייהם האם זה כך?
היחס של הבנקים וה-BDI והמלכודות בדרך אל ההפטר
על פי רוב זו המתכונות השכיחה להידרדרות כלכלית:
א. אדם (חייב) נקלע לקשיים עקב כישלון עסקי.
ב. אדם נקלע לקשיים עקב מחלה שלו או של בן משפחתו.
ג. פיטורין ממקום העבודה.
ד. גירושין.
ה. התעלמות מתביעות לעיתים ללא הצדקה של החייב ומשכך ניתנים פסקי דין נגדו ללא הצדקה.
היחס בשלב א' - הבנק נוטה להיות סלחן אבל מתחיל לסבך את החייב בהלוואות מגוונות וליהנות מריבית דשנה.
לאחר שבנק ראה כי אין מהחייב תועלת הוא פעם משלם ופעם לא וימיו הכלכליים של החייב ספורים בנק מאלץ את החייב לקבל הלוואה עם ערבים "טובים".
הבנק בשלב ב'- מלכודת הדבש של הבנק
זהירות! הבנק פונה לחייב לכלול את כל חובותיו יחד להלוואה אחת תוך שהוא כבר צופה קריסה כלכלית של החייב והוא מאלץ בכוח את החייב להביא ערב בין משפחה או אדם קרוב שאינו מסובך בחובות שאם לא כן יפתח כנגדו בהליכים משפטיים.
הבנק מנצל את ההזדמנות ללכוד את הערב במכוון כאשר ברור לבנק שתהיה האפשרות להיפרע מהערב - זו הבטוחה של בנק אם לא הצליח בטוחה אחרת לשעבד נכס של החייב או של אחד ממשפחתו של החייב.
כלומר אם החייב יבקש צו כינוס ופשיטת רגל הבנק יגבה הבנק את כל החוב של החייב מהערבים או מהנכסים של משפחתו של החייב ללא קשר להפטר.
הבנק בשלב ג' - BDI
דירוג החייב ב-BDI הופך להיות נמוך מאוד והוא לא מקבל הלוואות מאותו בנק ושאר הבנקים מסרבים לבוא לעזרת החייב ולתת לו הלוואות או לפתוח בעבורן חשבון.
ה-BDI בדירוג נמוך יוצר את אות הקלון לחייב ו"מטביע" את החייב, מאלצו לפנות לגורמים חוץ בנקאים מפוקפקים. החייב נכנס לסחרחורות כלכלית הוא פונה להוצאה לפועל לאיחוד תיקים והכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.
במקביל מעוקל רישיון החייב ועד מהרה מאבד החייב את פרנסתו ובשל הגבלת הרישיון עסק החייב קורס או שמעבידו בדרך כלל נאלץ לפטרו.
בצר לחייב (בחלק מצוי) פונים לקבלת הלוואה בשוק האפור אשר דורשים ריבית לא חוקית של כ- 240% -120% לשנה.
החייב לא מצליח לשלם ובינתיים משפחתו שחוששת לחיי החייב משלמת את כל החוב + הריבית במקום החייב להציל את החייב מאלימות של הגובים בשוק האפור. כך שגם חוסנה הכלכלי של משפחת החייב גם מתערער.
בשל כל החובות החייב מפסיק לשלם תשלומים גם לנושים קריטיים כמו המשכנתא אז נמכרת דירתו והתשלום משולם לבעל המשכנתא ומה שנותר מתמורת הדירה עובר לשאר הנושים כאשר מה שנישאר בקושי מספיק לריבית האימתנית של הנושים ויתר החובות נשארים בעינם.
הבנק בשלב ד'
החייב פונה לבית המשפט המחוזי בבקשה לכינוס נכסים ופשיטת הרגל ומקבל צו עיכוב כל ההליכים כנגדו ונקבע תשלום חודשי לשלם וצו עיכוב יציאה מהארץ.
החייב לא יכול לפתוח חשבון בנק ללא אישור של בית המשפט המחוזי. ממונה לחייב מנהל מיוחד שיבדוק את סך החובות וירכז את נכסי של החייב ובדרך כלל יגדיל המנהל המיוחד את התשלומים החודשיים להראות שהוא יעיל במע' הגבייה.
אחרי דין ודברים כ-4-5 שנים (ללא הרפורמה החדשה שלא ברור לאין פניה מועדות)החייב מבקש הפטר הינו מחיקת כל החובות (אם החובות נוצרו לא נעשו מפעילות לא חוקית).
הבנק בשלב ה' - הבנק מסרב לתת אמון בחייב שקיבל הפטר גם לאחר שנים. למרות שהחייב קיבל הפטר והחייב חזר למעגל החיים הרגילים הבנק מסרב לפתוח חשבון לחייב למעלה מ-7 שנים לאחר ההפטר.
הגיעו אליי מספר מקרים לפיהם פושטת רגל לאחר ההפטר שלו של למעלה מ-7 שנים כל הבנקים סירבו לפתוח לה חשבון ואם אחד מהם הסכים הוא לא אישר אשראי או הלוואה רק בשל אות הקלון "ההפטר בפשיטת רגל".
לסיכום, כשחייב מתחיל להסתבך כדאי שייקח עו"ד טוב שיחלצו בצורה טובה וישמור על האינטרסים של המשפחה, לפני שהוא שוקע ומשקיע את כולם בבוץ החובות.
סילוק כל החובות של החייב בהיפטר איך זה אומר שהבנקים סולחים לפושט הרגל הבנק בדרך כלל הבנק לוכד את הערבים וגובה את חובו מהם על ידי החתמתם כערבים לחובות לא להם.
למרות שיש הפטר על פי הדין ובניגוד להוראת בנק ישראל בעל ההפטר לא יכול להתנהל עם כל בנקים גם לאחר 5 שנים מאז ההפטר.
ומכאן הדרך הידועה חובות חדשים, תסבוכת כלכלית, הגבלת רישיון נהיגה, אי יכולת להתפרנס של בעל ההפטר הלוואות בשוק האפור ומשפחתו וחוזר חלילה.
עודכן ב: 05/07/2016