"הלך הגמל לבקש לו קרניים וקטפו את אוזניו", כפי שיוסבר להלן. ביום 6.9.2015 תוקן חוק ההוצאה לפועל (ההוצאה לפועל) מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים, הוראת שעה לשלוש שנים.


מהו ההפטר בהוצאה לפועל?


"הפטר" הוא מחיקת כל החובות שהיו לחייב כפי שמופיע בפקודת פשיטת הרגל, כמעין שמיטת כל חובות בשנת השמיטה: "שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא ייגוש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה" (דברים ט"ו פסוק 2) המוזכרים בתורת ישראל. בנושא זה אין ההלכה כך.


מסלול ההפטר בהוצאה לפועל


חייב שמבקש למחוק חובותיו עד לסך של 800,000 שקלים רשאי לבקש זאת בהוצאה לפועל ולא בהליכי פשיטת בבית המשפט המחוזי.
המטרה של מדינת ישראל היא לעזור לחייבים, מחוסרי יכולת ומחוסרי נכסים, שעמדו בצו החיוב החודשי להיפטר מחובותיהם, כדי לשקם את חייהם.


משוכה ראשונה: הגשת הבקשה


התנאים הבסיסים כדי לעבור למסלול ההפטר, לא מוכרח שיינתן הפטר:


1. החייב מוגבל באמצעים יותר מארבע שנים רצופות ועמד בצו תשלומים בשלוש השנים האחרונות.


2. סכום כל החובות של החייב הוא עד 800,000 שקלים. כלומר אם ישנם חובות נוספים העולים על 800,000 שקלים מחוץ לתיקי ההוצאה לפועל כמו לרשויות המס, חובות לנושים אחרים, יכשילו את הבקשה להפטר.


3. אין לחייב נכסים כמו דירה, חשבונות, חסכונות, קופות גמל וכדומה.


4. החייב לא נמצא בהליך של פשיטת רגל בחמש השנים האחרונות.


5. אין לחייב נושה מעל 400,000 שקלים.


6. ההפטר הנדרש לא יגרום הרעה כללית לנושה שנהנה מצו התשלומים הישן.


משוכה שנייה: הגדלת צו התשלומים


רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהחייב להגדיל את סך התשלומים החודשי עד מתן ההפטר. לאחר שחייב עמד בקריטריונים לבקשת ההפטר נערך דיון בפני רשם ההוצאה לפועל. אשר קובע אחת משלוש:


א. מתן צו הפטר ומחיקת כל החובות.


ב. הפטר מותנה בתשלום נוסף לקופת ההוצאה לפועל.


ג. דחיית הבקשה להפטר וצו תשלומים החדש.


אליה וקוץ בה


בכל בקשה להפטר במסלול הפטר הרשם להוצאה לפועל בדרך כלל מגדיל את צו התשלומים לכל חייב שמבקש את "בשורת ההפטר" עד למתן ההפטר, צו התשלומים החדש, ואם לדוגמא היה משלם החייב בצו תשלומים כ-300 שקלים לחודש, צו התשלומים הישן, הרי לצורך הבקשה להפטר הרשם יכול ללחוץ עליו לשלם בינתיים סך של 2,000 שקלים לחודש, צו התשלומים החדש, רק לבחינת הזכאות של החייב להפטר.


נושה שמבקש למרר את חיי החייב יכול לבקש ולחשוף מרשם פלילי של החייב וחובות אצל רשויות המס וכל נקודה שאינה מתיישבת עם ההיגיון בדבר הנכסים או יצירת החובות של החייב, או חוב שנעשה לאחר הבקשה להפטר. די בכך לגרום לספקות לרשם ההוצאה לפועל לקבוע חוסר תום לב והבקשה להפטר תידחה.


כלומר, אם הבקשה להפטר תידחה צו התשלומים החדש והגבוה יישאר. מקרה נוסף: אם לחייב הייתה דירה יחידה שהייתה מעוקלת והחייב היה מוגן בה בהוצאה לפועל לפי חוק הגנת הדייר, הרי לצורך ההפטר עליו למכור את הדירה ולשלם את החובות לנושים.


מקרה שהיה בשנה הנוכחית: רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשת החייב להפטר בשל חוסר תום לב של החייב כיוון שלחייב הייתה הוצאה חודשית של כ-800 שקלים בעבור תקשורת, והוצאה נוספת למפעל הפיס בסך של כ-60 שקלים.


החייב ערער בבית המשפט. בית המשפט הביע תמיהה נוספת וקבע חוסר תום לב בעובדה שלא הוסברה על ידי החייב, מדוע החייב לא עמד בדווקנות בצו התשלומים הישן שניתן לו. גם אם הייתה הרעה במצב הכלכלי של החייב שמנעה את העמידה בצו התשלומים, על החייב היה לתת הסבר מניח את הדעת באותו מועד על הרעת מצבו הכלכלי כמו פיטורין, מחלה או מחלת קרוב בדרגה ראשונה. שאם לא כן זה הוא חוסר תום לב של החייב, וגם בשל זאת הערעור של החייב נדחה.


מסקנה: מצופה מהחייב להודיע לראש ההוצאה לפועל בסמוך להרעת התנאים הכלכליים על מצבו, ולהסביר מדוע אינו עומד בצו התשלומים, שאם לא כן תידחה הבקשה להפטר.


לסיכום, כדי להגיש בקשה להפטר על החייב לעמוד בתנאי סף ותוך כדי החייב חושף ונחשף לבחינה מחודשת של הנושים ושל ראש ההוצאה לפועל. או אז צו התשלומים עולה, רק כדי לראות נכונותו של החייב.


בפועל מי שתידחה בקשתו להפטר עלול למצוא עצמו משלם צו תשלומים גבוה מהצו הישן. אם ישנו עיקול הרישיון, עד מתן ההפטר אין ביטול לעיקול על הרישיון. מסקנה: עד תיקון החוק בבקשה להפטר מומלץ לפנות לבית המשפט המחוזי לפשיטת רגל מאשר לפנות להוצאה לפועל.