מתי בני זוג נחשבים ידועים בציבור?

בדור שלנו הרבה זוגות מתגוררים יחד ללא נישואין. האם הם ידועים בציבור? על פי החוק והפסיקה, ידועים בציבור הם גבר ואישה החיים יחדיו וכן זוגות חד מיניים אשר מתנהגים כזוג נשוי ומנהלים חיים כלכלים משותפים, ודינם הוא כדין זוג נשוי לכל דבר ועניין.

כלומר, אם בן זוג נפטר ולא הותיר צוואה אזי בן זוגו יורש אותו על פי דיני הירושה. נוסף על כך ישנן זכויות מכוח הדין האישי כמו אצל זוג נשוי.

מה ההשלכות לכך כאשר מי מבני הזוג נפטר?

סעיף 55 לחוק הירושה קובע מעין צוואה לבני זוג החיים יחדיו ואינם נשואים זה לזה, ורואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את הרכוש שהיה מקבל בירושה אילו היו נשואים כדת וכדין, בתנאים אלו:

א. בני הזוג ניהלו משק בית משותף.

ב. בזמן שבן הזוג נפטר אף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר.

ג. כאשר לא קיימת הוראה אחרת בצוואה מפורשת שבה המוריש נישל את בן הזוג.

הפסיקה החלה להגדיר ולקבוע מיהו ידוע בציבור ומהם התנאים לקביעת בני זוג כידועים בציבור. נטל ההוכחה האם הבן זוג ידוע בציבור או לא מוטל על הידוע בציבור, ומדובר בנטל הוכחה לא קל.

תמצית הרעיון להגדרה מיהו ידוע בציבור

עניינו של הרעיון הוא הבנת ההיגיון שביסודו, שלפיו יש לבחון את משמעות מערכת היחסים בין בני הזוג, כאשר השאלה היא האם היא מובילה להנחה כי בן הזוג ראה בבן זוגו גם את היורש שלו לאחר מותו.

כמה זמן צריך להיות עם בן הזוג כדי שיחשב כידועים בציבור?

הפסיקה קובעת כי גם תקופה של פחות משנה יכולה להיחשב ובתנאי שהייתה התנהלות של ידועים בציבור.

אם בן זוג סיפר אך לא בצוואה שהוא מתכוון להוריש לבן הזוג האחר נכסים, האם הדבר מהווה הוכחה?

בבית המשפט העליון נקבע כי גם תקופה קצרה של חיי משפחה משותפים מספיקה כדי לבסס את העמידה בתנאי סעיף 55 לחוק הירושה, כאשר העיקר הוא סוג קשר בין בני הזוג בזמן זה, קשר עמוק של קרבה הדדית המוביל למסקנה כי אילו ביקש בן הזוג מבן זוגו בעודו בחיים להוריש לו חלק מנכסיו, הוא היה עושה זאת ברצון כדי להבטיח לו את חלקו שהיה מועבר אליו ישירות אילו הם היו נשואים כחוק.

האם יש חובה כי הצדדים יצהירו בפני הסובבים כי הם זוג ידועים בציבור?

נקבע כי אין צורך בניהול "חיי משפחה" שירשימו את הידידים והמכרים כדי שיראו בהם כידועים בציבור, אלא די בכך שבפועל התקיים קשר זה בין בני הזוג. הפסיקה מלמדת כי מה שחשוב לקיום היחסים שנקראים ידועים בציבור, הוא איך ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים שלהם.

האם הפרש גילאים בין בני זוג מהווה שיקול לדחיית ההכרה כידועים בציבור?

בבית המשפט המחוזי נקבע כי העובדה שבין הצדדים קיים הפרש גילאים משמעותי אינה מספיקה כדי להוות מכשול להוכחת כנות הקשר בין הצדדים. לכן אין סיבה להניח כהנחה מקדמית כי הפרש הגילאים מעיד כשלעצמו על חוסר כנות בקשר.

מה יהיה הדין אם הידוע בציבור לא נמצא בבית בשל עבודה מסוימת או מחלה?

בית המשפט העליון דן במקרה של זוג שהתגורר יחד, אך בן הזוג היה חייל בצה"ל שנעדר הרבה שבועות בשל תפקידו בצבא, וקבע כי משך השהות המשותפת בדירה נגזרה ישירות מהשירות הצבאי התובעני של בן הזוג, ולכן אין לזקוף את הזמן המועט לרעת האישה. אמנם השהות המשותפת בדירה הייתה מוגבלת ומועטה, אולם זאת מכורח הנסיבות.

האם חובה לנהל חשבון משותף רשמי על שם שני בני הזוג להוכחה כי הצדדים מנהלים חיי שיתוף כלכליים?

בבית המשפט העליון נקבע כי אם לא היה לבני הזוג חשבון בנק משותף, אך הוכח שהם נהגו בכספם הלכה למעשה ללא הפרדה נכסית, אין זו ראיה המעידה על אי קיום משק בית משותף בין בני הזוג.