יש לך משמורת משותפת? ייתכן שתהיה פטור ממזונות

על מה הסערה?

סערה בעולם המשפט בעקבות פסק דין תקדימי, בו נקבע שאב אשר הנו בעל משמורת משותפת על ילדיו הקטינים, לא ישלם מזונות לידי האם.

פסק דין תקדימי שניתן באוגוסט 2013 על ידי בית המשפט לעניני משפחה במחוז ת"א מפי כבוד השופט יהורם שקדֿ (תמ"ש 49165-10-10) קובע, שאב משמורן במשמורת משותפת עם האם, לא יישא בתשלום דמי מזונות לידי האם, אלא כל אחד מההורים יישא באופן ישיר בצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עמו. וזאת מן הטעם, כי חובת האב לזון את ילדיו לבדו על פי הצרכים ההכרחיים, ממילא משולמת על ידו בזמן השהות שלו איתם.

נהוג על פי הפסיקה, כי במקרה של משמורת משותפת האב יחויב לשלם לידי האם כ- 25% פחות מדמי המזונות הקבועים, ואילו לראשונה בפסק דין מנומק אנו עדים לקבלת פטור לאב מתשלום דמי מזונות לידי האם.

פסק דין זה מעלה שאלות, כגון: האם אבות בעלי משמורת משותפת יהיו פטורים מתשלום דמי מזונות לידי האם? האם אבות שנרתעו ממשמורת משותפת עד כה מהחשש לשלם פעמיים מזונות (פעם כשהם משלמים את הוצאות אחזקתם כשהם שוהים במחיצתם, ופעם כשהם נאלצים לשלם דמי מזונות לידי האם), יסכימו לה כעת? האם פסק הדין יגרום לאבות להיות יותר "נוכחים" בגידול הילדים? ובעיקר – האם התהוות עידן השוויון ההורי פה להישאר? ימים יגידו...

נסיבות פסק הדין

לזוג 3 ילדים קטינים משותפים. בשנת 2007 לפני נסיעתה של האם לחו"ל לצורכי עבודה, חתמו בני הזוג על הסכם ממון, לפיו הילדים יהיו במשמורת משותפת, באופן שבזמן שהות האם בחו"ל הילדים ישהו במחיצת האב, ובזמן שהות האם בארץ, הילדים ישהו עמה. האב לא ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינים והוסכם על חלוקה בתשלום הוצאות אחזקת הילדים. הסכם זה אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

לאחר חזרת האם לארץ, הגישה בשנת 2010 תביעה לחייב את האב במזונות ההכרחיים של הקטינים, מתוקף הדין האישי (המחייב אב לשאת בתשלום הצרכים ההכרחיים של ילדיו). בד בבד, הגישה בקשה לחייב את האב במזונות זמניים. בין לבין, בשנת 2013 ניתן פסק דין, בהסכמת הצדדים, בו נקבע כי הקטינים יהיו במשמורת משותפת של ההורים. במסגרת התביעה למזונות הגישה האם בקשה למזונות זמניים, בה נקבע כי לאור העובדה כי הקטינים נמצאים עם ההורים זמן כמעט שווה, הרי שאין לחייב את האב במזונות זמניים.

על החלטה זו ערערה האם לבית המשפט המחוזי, אך הסכימה למחוק את הבקשה לרשות ערעור.

לאחר ישיבת ראיות והגשת סיכומים, בית המשפט קיבל את גרסת האב, לפיה אין כל סיבה, לפי הדין העברי, שצרכי הקטינים ישולמו דרך האם, תוך מתן שליטה לאם על כספי הקטינים. בקובעו כך, בחן בית המשפט גם את הדין העברי, אשר אינו מטיל חובה על האב, במקרה של גירושין, לשלם את דמי המזונות דווקא לידי האם.

אמנם, ההלכה מפי בית המשפט העליון אינה נותנת משקל לשאלת המשמורת וחלוקת השהייה, על העובדה כי על פי הדין האישי, החובה לשלם את צרכיהם ההכרחיים של הקטינים חלה במלואה על האב. אך כבוד השופט שקד קובע, כי דווקא יש להתחשב בכך: "יש להביא בחשבון כי האב נושא בחלק מצרכיהם של הילדים – עת הילדים שוהים אצלו – באופן ישיר."

נקבע כי האב מרוויח משכורת חודשית של 13,282₪ נטו וכי האם מרוויחה משכורת חודשית של 18,333 ₪.
בית המשפט העריך את צרכיהם ההכרחיים של הקטינים (מזון, ביגוד, הנעלה ובריאות) בשיעור של 3,500 ₪ לחודש. כך שהאב צריך להעביר לידי האם סך של 1,750 ₪ לחודש בעבור החיוב במזונות הכרחיים.

בית המשפט העריך את צרכיהם של הקטינים מדין צדקה בסך של 4,800 ₪ לחודש.

בית המשפט קבע, כי הכנסתו הפנויה של האב לתשלום מזונות מדין צדקה עומדת על סך של כ- 2,782 ₪ לחודש, בעוד הכנסתה הפנויה של האם לתשלום מזונות מדין צדקה עומדת על סך של 11,333 ₪ לחודש. ולכן, על האם לשאת במזונות הילדים מדין צדקה ב- 80% בעוד האב יישא ב- 20%. כך שחלקו של האב במזונות מדין צדקה עומד על סך של 960 ₪ לחודש.

יוצא, איפוא, כי על האם לשפות את האב בסך של 1,440 ₪ לחודש בעבור החיוב מדין צדקה. לפיכך, בסופו של דבר, על האב לשלם לידי האם סך של כ- 310 ₪ לחודש בלבד.

ואולם, בית המשפט החליט שלא לחייב את האב בתשלום הזעום הזה, בעיקר מכיוון שהילדים שוהים יותר במחיצת האב.

החידוש המשפטי

הנסיבות העובדתיות של פסק הדין הן שהובילו את בית המשפט לפסוק בניגוד להלכה הרווחת של הפחתת כ- 25% מדמי המזונות הקבועים, והן בעיקר: הכנסותיהם הגבוהות של ההורים; עובדת הסכמותיהם בהסכם הממון שקיבל תוקף של פסק דין; העובדה כי ההורים הסכימו למשמורת משותפת; והעובדה כי הילדים שוהים במחיצת האב יותר מאשר במחיצת אימם. לא בכל מקרה בית המשפט יפסוק פסיקה דומה.

החידוש של פסק הדין הוא בקביעה, לפיה לא יחויב האב לשלם מזונות לידי האם, בזמן שהילדים ממילא שוהים במחיצתו במסגרת משמורת משותפת, וזאת בניגוד להלכה הרווחת כאמור בדבר הפחתה של כ- 25% מדמי המזונות הקבועים במסגרת משמורת משותפת.

ניתן לראות כי פסק דין זה הנו יישום של הרוח הנושבת מבית המשפט לאחרונה לקידום השוויון ההורי. אמנם פסק הדין לא מאזכר במילה וחצי מילה את "ועדת שיפמן" (שדנה בעיקר ביצירת שוויון ואחידות בין ההורים, ביחס ליכולתם הכלכלית לחיוב בדמי מזונות), אף לא מאזכר את "ועדת שניט" (שדנה בנושא משמורת ואחריות הורית), אך בהחלט מתקבל מפסק הדין הרושם לרצון ולצורך הציבורי לקדם את נושא השוויון ההורי ואת המלצות ועדות אלה, שתקבלנה הכרה בחקיקה מחייבת בהקדם.

• התוכן אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו מבלי להיוועץ בעו"ד.

• הכותבת הנה בעלת משרד עו"ד העוסק בדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה וגירושין באתר Lawguide .