על פרשת רונאל פישר אין צורך להכביר במילים, היא מוכרת לכולם. הידיעה על שמות המעורבים המרכזיים בפרשה היתה חשופה וידועה לכל מי שרק רצה לדעת, זאת למרות צו איסור הפרסום אשר הוטל על הפרשה. כל שהיה צריך לעשות הוא לגלוש ברשת האינטרנט, לפרסומים או לבלוגים ואף לאתר חדשות אחד שם ניתן היה להיחשף לכל הפרטים הרלוונטיים הקשורים לפרשה ואשר הוטל עליהם צו איסור פרסום.


אמנם חוסר היכולת של מערכת המשפט לאכוף צווי איסור פרסום ברשת אינה חדשה, ניצניה נבטו כבר בפרשות בעלות הד תקשורתי עוד קודם לכן. אולם הפעם, נראה שגולשים ברשת האינטרנט, וכן חלק מהאתרים החדשותיים הידועים ברשת, החליטו בשם חופש הביטוי,

לקחת במלחמה זו צעד נוסף, להתיר כל רסן ובעצם להתעלם, דה פקטו, מצו איסור הפרסום בצורה שלא הותירה לבית המשפט כל ברירה, אלא לקבוע כי תכליתו של צו איסור הפרסום אינה קיימת עוד במסגרת דיון שנערך ביום 6.7.14, ובסופו הוסר צו איסור הפרסום.


מעניין שגם רונאל פישר עצמו התנגד להסרת צו הפרסום, אך ככל הנראה שכח עוה"ד פישר את מה שהעיתונאי פישר יודע היטב – בעידן רשת האינטרנט לא ניתן באמת לאכוף צווי איסור פרסום.


זו הסיבה שמיד עם היוודע מתן צו איסור הפרסום החלו רשתות חברתיות כמו הפייסבוק, בלוגים שונים, אפליקציות כגון WatsApp ודומיה להעלות מידע על הפרשה. אפילו אתר החדשות News1 בחר להתעלם באופן בוטה מצו איסור הפרסום והעלה ביום שישי, ה- 4.7.2014 כתבה אשר עסקה בעו"ד פישר ובחשדות המופנים כלפיו.


לא בכדי קבע השופט בורשטיין במסגרת ההחלטה להסיר את צו איסור הפרסום, כי:


"צו איסור הפרסום הופר הלכה למעשה בשורת פרסומים כפי שהוצג בדיון. אמנם אין מקום להצדיק פרסומים הסותרים צווי איסור פרסום, אך משנסתרה תכליתו של צו איסור הפרסום במוקדים רבים ובאתרים רבים, קיימת חשיבות נמוכה יחסית לצו איסור הפרסום. אכן, קיים חשש שבכך אמצעי התקשורת יעשו שימוש במדיות אחרות על מנת לעשות את צווי איסור הפרסום לפלסתר ובכך "יהיו חופש והפקרות שמות נרדפים" ואולם במקרה דנן לא ניתן להתעלם מהפרסומים ומהזיהוי של עורך דין פלוני"


החלטתו של השופט בורשטיין ודבריו אינם מחדשים, אלא, מזכירים לכולנו שהמציאות הטכנולוגית חזקה יותר מצו איסור הפרסום.


צו איסור פרסום בעידן הטכנולוגי 


כיום, בעידן הטכנולוגי בו כל אדם יכול להפוך למקור חדשותי ולהפיץ את אמרותיו ברבים בלחיצת כפתור, השתנתה באופן דרמטי המשמעות, ואיתה החשיבות, של צווי איסור פרסום אשר יכולים להגביל גופי תקשורת מובילים כגון ערוצי הטלוויזיה, עיתונות ואתרי חדשות מובילים ברשת. צווי איסור הפרסום אינם אפקטיביים, ואינם מונעים מאותו גורם פרטי להעלות את המידע שנמצא בידיו לרשת האינטרנט או לאפליקציית מסרים כלשהי אשר שרתיה נמצאים במדינות מרוחקות, ובכל מקרה למערכת אכיפת החוק בישראל אין יכולת ממשית להכפיפה לצווי איסור פרסום.


באופן פרדוקסלי, נוצר מצב, כי מי שרוצה לדאוג להסרת צו פרסום כל שעליו לעשות הוא לפרסם את המידע הידוע לו ברשת או באפליקציית מסרים כזו או אחרת, וככל שהמידע יופץ בכמה שיותר דרכים ועל ידי כמה שיותר אנשים, כך הוא יוביל למצב בו צו איסור הפרסום לא יהיה אפקטיבי, תכליתו תיסתר ולא תהיה כל מניעה להסירו.


בנקודה זו ראוי לציין, כי צו איסור הפרסום הראשוני ניתן לבקשתה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ביום 3.7.14 (יום חמישי) והוסר ביום 6.7.14 (יום ראשון). מכאן, שדי כיום במספר שעות על מנת להפוך צו איסור פרסום להיות לא רלוונטי.


נדמה שיותר מתמיד, מוטלת עתה חובה על מערכת המשפט לנסות ולהתאים עצמה ואת דרכי פעולתה לטכנולוגיה הקיימת, ובעיקר לתוצאותיה של הטכנולוגיה, זאת על מנת שלא יהיה מצב בו שמות של חשודים יהפכו להפקר כפי שציין השופט בורשטיין בהחלטתו.


עו"ד סער גרשוני הינו שותף מייסד בגרשוני שלומוביץ-עורכי דין משרד העוסק בדיני קניין רוחני, דיני אינטרנט לשון הרע והגנת הפרטיות