אחד השכנים פלש לחניה של התובע. התברר כי לאותו שכן הפולש, הייתה מחלוקת עם היזם של הפרויקט בנושא החנייה שלו. כדי להחזיר במהירות את החנייה לתובע, הוגשה בקשה לצוו עשה לפינוי החניה, ביחד עם תביעה להפרת הסכם עם הקבלן/היזם. יש לזכור כי חניה ספציפית של דירה היא כמו חדר בדירה.
כלומר הטענה הייתה להפרת הסכם יסודית שפרושה תביעה לתשלום ספציפי מוסכם, של מאות אלפי שקלים לתובע, בגין הפרת ההסכם( כלומר אי קבלת החניה). התביעה בסכום כה גבוה היא שהפעילה לחץ על היזם, שנאלץ להתפשר עם הפולש ולהחזיר את החניה לתובע, בנוסף על פיצוי כספי של 21,000 ₪.
כללי
1. תביעה זו מוגשת בלית ברירה, וזאת מתוך צורך אמיתי ונזקקות אמיתית להתערבותו של כבוד בית המשפט.
2. התובע עשה כל שלאל ידו על מנת לנסות ולהגיע עם הנתבעים להסכמות והבנות, הכל כפי שיפורט להלן, אולם הנתבעים מתנערים מהחוזה החתום בין הצדדים ומזכות בקניין שלו, תוך כדי שהם גוררים את התובע לתוך ליבו של הסכסוך הקיים ביניהם. סכסוך שאין הם מצליחים במשך חודשים ארוכים להביא לסיומו. עד אשר לא נותרה ברירה לתובע, כאמור, זולת הגשת תביעה זו.
3. התובע לא חסך כל מאמץ למנוע את הגשת התביעה גם כאשר כבוד המפקחת הורתה על העברת התביעה לכבוד ביהמ"ש בת"א. לפני הגשת התביעה לכבוד בית המשפט השלום, יזם התובע פגישה דחופה עם נתבעים 3-4, ועם עו"ד ____, האחראי על רישום הבית המשותף, בפרויקט בו קנה התובע את ביתו.
4. בפגישה אישרו נתבעים 3-4 כי החניה שייכת לתובע וכי נתבע 1, מר _____, פלש לחניה ומסרב בכל תוקף לפנות אותה. נתבעים 3-4 טענו כי אין הם יכולים לפנות את מר ______ וכי במידה והתובע יגיש את תביעתו, הם יצהירו כי החניה אכן שייכת לתובע ולא למר אהרוני.
5. כתב התביעה הוגש עם התאמות לבית המשפט השלום, כערכאה נעברת.
רקע עובדתי
6. ביום 30.12.1999 נחתם הסכם קומבינציה לבניית בית משותף בין משפחת _____
לבין נתבע 4, (להלן:" היזם").
נתבע 3, (להלן:" המנכ"ל")
נתבעת 5 (להלן:"החברה").
(מצ"ב עמוד ראשון להסכם מסומן כנספח א')
7. ביום 29.12.08 נחתם הסכם לרכישת דירה בבית המשותף, בין התובע לבין נתבע 2 (להלן:"המוכר").
8. הבניין בו נרכשה דירת התובע, הינו בית משותף שעדין לא רשום בפנקס הבתים המשותפים.
9. בהסכם רכישת הדירה, כחלק מההסכם, קיימים נספחים המהווים תשריט של הדירה וההצמדות לדירה, כחלק מהסכם הרכישה.(מצ"ב הנספחים מסומנים כנספחים- ז'1 , ז'2).
10. בנספח ז'2 ניתן לראות את החניה של התובע, כפי שרכש אותה, כחלק בלתי נפרד מדירתו.
11. יש להדגיש בפני כבוד בית המשפט כי מדובר בחניה גדולה במיוחד, חניה כפולה כפי שניתן להבחין מהתשריט המצורף. ואכן בעת המו"מ לקנית הדירה, הוצג לתובע כי מדובר בחנייה כפולה שתוצמד לדירתו.
12. כבר לאחר מספר ימים ממועד רכישת הדירה, ראה התובע כי רכב זר חונה בחניה אותה רכש ע"פ הסכם. מברור שעשה התובע נודע לו כי השכן באותו בניין, מר _____, נתבע 1 , הוא שפלש לחניה ועשה בה כבתוך שלו.
יש להבהיר כי נתבע 1, מר _____, מתגורר בדירה של אחותו, הגב' ______
13. התובע פנה מספר פעמים בטלפון לנתבעים-5 -1-2-3-4 בבקשה ובניסיון להפסיק את השימוש בחניה ע"י נתבע 1, אך ללא הואיל.
14. נתבע 2 התחייב מפורשות בהסכם מכירת הדירה( סעיף 8.9 ג' בנספח ב'), כי הוא אחראי לכך שלא תיהיה כל התנגדות מרוכשי דירות אחרות להצמדות, קרי החניה של התובע. והנה בפועל נתבע 1 פלש לחנייה של התובע, למרות התחייבותו המפורשת של נתבע 2, הוא לא טרח ופעל לעשות דבר במשך חודשים רבים. נתבע 2 לא עשה מאום כדי שהתובע יקבל את החניה השייכת לו, ע"פ ההסכם.
15. נתבע 2 נהג בחוסר תום לב ובמרמה כלפי התובע. נתבע 2 ידע כי קיים סכסוך עם נתבעים 1, בנושא החנייה, לפני החתימה על הסכם המכר עם התובע. למרות זאת לא היסס נתבע 2 והתחייב למכור ולהעביר את חניה 1 לידי התובע.
16. משחלפו הימים ומשראה התובע כי אין שינוי במצב ונתבע 1 ממשיך לעשות שימוש בחניה, פנה התובע בחודש פברואר 2009 בכתב למנכ"ל והתריע כי נתבע 1 ממשיך לעשות שימוש בחניה ואף התקין לעצמו שרשרת, לחסום את הכניסה לחניה. המנכ"ל ענה לתובע באלו המילים :" מדובר באדם לא שפוי אשר נמסרה לו חניה אחרת הממוקמת כ-10 חניות ממך- העניין בטיפול".
( מצ"ב המכתב מסומן כנספח ג')
17. חלפו להם החודשים מרץ ואפריל 2009 ולמרות הפניות החוזרות ונשנות של התובע, דבר לא נעשה ונתבע 1 המשיך לעשות שימוש בחניה.
18. במהלך הברורים השונים גם עם עורכי הדין שטיפלו בעסקה, התברר לתובע כי קיים סכסוך הקשור לחנייה, בין נתבעים 1 לבין נתבעים 3-4-5. התובע קיבל לידיו מכתב מיום 27.4.09, מכתב שכתב ב"כ של בעלת הדירה הגב' _______, נתבעת 1. מהמכתב ניתן להבין כי קיים סכסוך הקשור למקום חנייה שקיבלה נתבעת 1 מהחברה. ( מצ"ב המכתב מסומן כנספח ד').
19. במכתב שכתב ב"כ של נתבעת 1 לנתבעת 5, (נספח ד'), כתוב מפורשות:" בהתאם לסעיף 3.1 להסכם המכר הוסכם בין הצדדים ( נתבעת 1 ונתבעת 5) , כי חברתכם תמכור למרשתי את חניה תת קרקעית 2".
בחוזה של התובע לרכישת הדירה (סעיף 3.1 בנספח ב') כתוב מפורשות שהתובע רכש את חניה מס' 1.
מכאן ברור מעל לכל ספק, כי לנתבעים 1, אין כל טענה ולא יכולה להיות כל טענה, לגבי החניה של התובע. המסקנה שלא משתמעת לשתי פנים:- נתבע 1 פלש בניגוד לכל דין וחוק, לחנייה של התובע.
20. התובע שעשה את כל ההכנות למעבר לדירתו החדשה, המשיך לפנות, פעמים רבות, למוכר, ליזם, למנכ"ל ולחברה בבקשה לפתור את בעיית החנייה, לפני שהוא עובר לגור בדירה. אך דבר לא נעשה ונתבע 1 הפולש המשיך לעשות שימוש בחניה, אותה רכש התובע ממיטב כספו.
21. בחודש יוני 2009, משהבין התובע כי הבעיה עם החנייה מסתבכת ואין פיתרון באופק. סיכם ב"כ של התובע, כי סכום של 40,000 ₪ יישאר בנאמנות, להבטחת העברת החנייה לתובע.
22. ביום 10.8.09 לאחר שהתובע עבר להתגורר בדירתו החדשה, החנה התובע את רכבו ואת האופנוע שלו בחניה אותה רכש כדת וכדין. באותו היום בשעה 20:30 לערך, הגיע נתבע 1, מר ___ והחל לצעוק על התובע כי החניה שלו.
נתבע 1 חיכה עד שהתובע ייסע עם רכבו ויצא מהחניה. וכבר באותו יום, התקין נתבע 1, מנעול על השרשרת והחנה את רכבו בחניה של התובע. (מצ"ב תמונה-רכבו של נתבע 1 חונה בחניית התובע, לאחר שהתקין מנעול על השרשרת, התמונה מסומנת כנספח ה').
23. מבדיקה מדוקדקת של מסמכי רכישת הדירה של התובע, אין ספק כי התובע רכש כדין ובתום לב את חניה-1 האמורה, כפי שניתן לראות בנספח ז'2 , המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם הרכישה. החנייה היא ללא ספק זכותו הקניינית של התובע.
24. כמו כן ברור לכל כי יש סכסוך חוזי בין נתבעים 1 לנתבעים 3-4-5 , בקשר לחניה אותה לא מסכימה לקבל נתבעת 1, כולל פיצוי כספי, כפי שעולים הפרטים מנספח ד'.
25. נתבע 1, מר ______, החליט לעשות דין לעצמו ולנהל את המאבק שלו על מקום חנייה, על גבו של התובע. זאת למרות שלתובע אין יד ורגל בסכסוך הנ"ל. נהיר וברי כי זכות הקניין של התובע הופרה בכוח ובאלימות ע"י נתבע 1, שהחליט להסלים את מאבקו נגד נתבעים 3-4-5, ע"י פלישה והסגת גבול לא חוקית, לחנייה של התובע.
26. התובע פנה פעמים רבות לכל הנתבעים ולעורכי הדין המעורבים בעסקה, כדי לקבל את המסמכים הרלוונטיים הנוגעים לטענות נתבעים 1 ונתבעים 3-4-5, הכול כדי לנסות ולפתור את הסכסוך שאין התובע קשור אליו, אך הוא הנפגע העיקרי ממנו. עד היום לא זכה התובע לראות את המסמכים או לקבל הסבר מניח את הדעת, מדוע הוא מעורב בסכסוך לא לו.
27. התובע מאז שעבר לדירתו החדשה, נאלץ לחפש כל יום חניה לרכביו מחוץ לבניין. אין ספק כי לתובע ובני משפחתו נגרמה (וקיימת מדי יום) עוגמת נפש, טרחה וטרדה רבה. אין דבר יותר מרגיז, מאשר כניסה לדירה חדשה, שמלווה באכזבה ותסכול כה רבים.
28. הנתבעים 2-3-4-5, טענו כי נתבע אחד הוא פולש אלים שמפר את החוק. ברם, אולם, הנתבעים 3-4-5 2-לא עשו כל מעשה ולא נקפו אצבע, ע"פ חובתם, כדי לפנות את נתבע 1 מחנייתו של התובע.
וכך התובע נותר לבדו להתמודד מול נתבע 1. עד שלא נותרה ברירה בידו, אלא להגיש תביעה זאת.
29. בהתאם לסעיף 17 בהסכם מכירת הדירה (נספח ב'), נקבע פיצוי מוסכם של 10%, במקרה של הפרה יסודית של ההסכם. הוסכם כי הפרה של סעיפים: 3, 5, 7, 8, 9, 10, 11, 14 היא הפרה יסודית של ההסכם. התמורה לרכישת הדירה הייתה 2,150,000 ₪.
30. אין ספק כי נתבע 2 הפר את סעיף 7 ( מסירת החזקה) להסכם. התובע לא קיבל עד היום את החזקה המלאה בדירתו ( חזקה הכוללת את החניה), כפי שהתחייב המוכר, נתבע 2.
31. גם סעיף 8.9 להסכם המכירה לא מותיר ספק כי נתבע 2, המוכר, הפר הפרה יסודית של ההסכם. להלן סעיף 8.9 ג' להסכם:
" המוכר מצהיר ומתחייב כי ניתן יהיה להצמיד לדירה את ההצמדות דלעיל( החניה). המוכר מצהיר כי בעלי הקרקע, החברה, וכל רוכשי הדירות האחרות בפרויקט, לא יתנגדו להצמדות אלו".
הסעדים המבוקשים
20. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, יתבקש כב' ביהמ"ש כדלקמן:
א. לחייב את הנתבעים 1 לסלק את ידם (רכבם) מחניית התובע. ולא לעשות בחניה כל שימוש בעתיד (למעט זכות מעבר למחסן שלהם).
ב. לחייב את נתבעים 1 בדמי שימוש ראויים בגין שימוש בחניה לא להם.
סך של 1,200 ₪ לחודש כפול 2 חניות, למשך 9 חודשים- סה"כ- 21,600 ₪.
ג. פס"ד דין הצהרתי כי החניה שייכת לתובע וכאשר יתבצע הרישום בפנקס הבתים המשותפים, תרשם החניה כרכושו של התובע.
ד. פיצוי מוסכם- לחייב את נתבע 2 לשלם פיצוי מוסכם ע"פ הסכם המכירה. 215,000 ₪.
ה. עוגמת נפש- לחייב את כל הנתבעים בגין עוגמת הנפש של התובע. 40,000 ₪.
ו. לחייב את הנתבעים כולם, בהוצאות משפט, אגרה ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.
.jpg)
.jpg)
