תאונת דרכים - מהי ע"פ החוק?

כאמור, תאונת דרכים מוגדרת כתאונה שאירעה לאדם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. הנפגע יכול להיות נהג הרכב, נוסע ברכב או הולך רגל שנפגע מהרכב.

שאלת האשם

מטרת החוק הינה לפצות כמעט את כל הנפגעים בתאונות דרכים, ללא קשר לשאלה מי אשם בתאונה. כלומר, גם אם הנפגע אשם בתאונה, עדיין הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין הנזק הגופני שנגרם לו.

מה ייחשב ל"תאונת דרכים"?

לא כל סוגי השימוש שאדם עושה ברכבו ייחשבו לתאונת דרכים ויזכו בפיצוי.

באופן עקרוני, ניתן לומר כי סוגי השימוש ברכב שלהלן ייחשבו "לתאונת דרכים" המזכה בפיצוי על פי החוק:

תוך כדי נסיעה ברכב.
כניסה לתוכו או ירידה ממנו.
החניית הרכב.
דחיפתו או גרירתו.
טיפול או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי הנהג או אדם אחר שלא בנסגרת עבודתו.
הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה או כשהוא עומד או חונה (ובתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו)
הימצאות ברכב בעת חנייה במקום אסור.

מה ייחשב ל"רכב מנועי"?

תנאי נוסף לקיומה של תאונת דרכים המזכה בפיצוי הנו כי הרכב המעורב בתאונה הנו "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.

החוק כולל מכוניות פרטיות, מכוניות מסחריות, אופנועים, קטנועים, אוטובוסים, מיניבוסים, מוניות, משאיות, רכבות, טרקטורים, מכונות ניידות הכשירות לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ובקיצור, כל רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית.

לעומת זאת, החוק הוציא באופן מפורש מהגדרת "רכב מנועי" כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות.