ב' נפגעה בתאונת דרכים קלה בהיותה נהגת, כאשר רכב שנסע אחריה לא בלם והתנגש בה בעוצמה מאחור, בעודה עומדת ברמזור אדום.

 

מיד לאחר התאונה, ב' החלה לסבול מכאבים בצוואר ועל כן פנתה לקבלת טיפולים פרטיים במסגרת הרפואה המשלימה, לרבות עיסויים רפואיים, וזאת במשך כחודשיים.

 

לאחר סיום הטיפולים הנ"ל ולאור העובדה שלא הועילו, פנתה לקבלת טיפול רפואי ראשון במסגרת קופ"ח כארבעה חודשים לאחר קרות אירוע התאונה.

 

במסגרת הטיפול אותו קיבלה בקופת החולים, עברה ב' סדרת טיפולי פיזיותרפיה לצורך הקלת הכאב בצוואר ממנו סבלה.

 

בטוחה בצדקתה, ב' פנתה אל משרדי לצורך הגשת תביעה לחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבה בביטוח חובה, לצורך קבלת פיצוי בשל פגיעתה.

 

אממה, חברת הביטוח הפתיעה ודחתה את דרישתה בטענה כי ב' פנתה לראשונה לקבלת טיפול רפואי במסגרת קופ"ח רק לאחר 4 חודשים ממועד התאונה, ועל כן אין קשר סיבתי בין פגיעותיה לבין התאונה המדוברת.

 

לנוכח העובדה כי משרדי מטפל בכל תיק, קטן או גדול ככל שיהיה, באותה מידת רצינות ותשוקה, הוגשה תביעה לבית המשפט השלום בחיפה כנגד חברת הביטוח.

 

לאור העובדה שחברת הביטוח עמדה על סירובה לפצות את ב', הוגש כתב הגנה מטעמה.

 

מיד לאחר מכן, הגיש משרדנו כתב תשובה לכתב ההגנה, אשר פירט את הלכות בית המשפט העליון ואת החקיקה הקיימת, כי כל מסמך אשר נערך לצורך טיפול רפואי, חייב להילקח בחשבון, ולא רק מסמך שנערך ע"י רופא בלבד.

 

במהלך בירור התביעה, בית המשפט קיבל את טענותיה של ב' ופסק לזכותה פיצוי בסך של 5,500 ש"ח, בגין נזקיה בעקבות תאונת הדרכים. 


עודכן ב: 25/04/2013