מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975 ולחילופין על פי פקודת הנזיקין בעקבות נזקי גוף שאירעו לתובע (ת"א 53215/08 טל נ' כלל חברה לביטוח ואח').
התובע - הנהג, נכנס לתחומי תחנת דלק במשאית במטרה לתדלקה. במהלך פעולת התדלוק, השתחרר צינור התדלוק מראש המשאבה, וכתוצאה מסולר שנשפך על רצפת התחנה החליק התובע ונפגע בכף יד שמאל.
הנתבעת 1 הייתה חברת הביטוח אשר ביטחה את המשאית בביטוח חובה בזמנים הרלבנטיים לפגיעה והתביעה כנגדה הנה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. הנתבעות 2-3 הן הבעלים של תחנת הדלק ומבטחת תחנת הדלק בביטוח צד ג' בהתאמה, התביעה הוגשה כנגדם על פי פקודת הנזיקין על פי עוולת הרשלנות.
התובע טוען בתביעתו כי האירוע מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים ועל כן יש לחייב את הנתבעת 1 בפיצויו כמבטחת המשאית בביטוח חובה. לחילופין, טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעות 2-3 , במידה ויקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים, כי הלה התרשלו ועל כן יש לחייבן בפיצויו.
האם המדובר ב"שימוש" – טיפול דרך?
סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". המונח "שימוש ברכב מנועי" מוגדר אף הוא בסעיף זה, וכולל, בין השאר "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו.
בית המשפט העליון התווה את התנאים לבחינה מתי אירוע יהווה "טיפול דרך". התנאים שגובשו היו ארבעה:
כאשר הטיפול התרחש בדרך והיווה חלק ממהלך השלם של הנסיעה ברכב - החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. "הכנסת טיפולי הדרך לגדרי 'שימוש ברכב מנועי' – כך הובהר – "נועדה לענות על התחושה כי פעמים, במפתיע, מתרחשות תקלות המחייבות את הנהג לתקן אותן במהלך הנסיעה כדי לאפשר את המשכתה...
1. כאשר הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי - צוין כי ייתכן שהמונח "טיפול דרך" מתייחס "לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה". ואמנם, הובהר כי "פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה.
2. כאשר אין המדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע.
3. וכן, כאשר הטיפול חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו - "טיפול הרכב" חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו. ...תוך שנקבע כי "תיקון דרך שלא ברכב (כמו הסרת מכשול בדרך), ושלא קשור לרכב דווקא, אף אם נעשה כפעולה חיונית להמשכת הנסיעה, לא יבוא בגדר 'שימוש ברכב מנועי', שאחרת מדוע נזקק המחוקק לציין כי התיקון המוכר חייב להיות ברכב דווקא. ואכן, המדובר הוא בתיקון הרכב או טיפול ברכב, כשפעולה זו האחרונה רחבה יותר מאשר תיקון הרכב עצמו, ועשויה לחרוג מעבר לתיקונים מכאניים של הרכב ושל חלקיו.
בית המשפט פסק כי על פי נתוני התיק שלפניו, טיפול הדרך נעשה במהלכה של התאונה:
טיפול הדרך - התדלוק, נחוץ להמשכה של הנסיעה, שכן אלמלא היה התובע מתדלק המשאית בסולר לא יכול היה להמשיך את נסיעתו. בית המשפט סבר כי הצורך למלא דלק למיכל הרכב נתון להשערה חלקית בלבד (רכיב הפתאומיות), וזאת בהתחשב בפרמטרים הידועים לנהג לגבי המשך הנסיעה.
דובר על טיפול דרך שביצע אותו התובע בעצמו ללא עזרת בעל מקצוע. בית משפט פסק כי התנאי הרביעי, גם הוא התקיים, מקום שצינור התדלוק חובר על ידי התובע למיכל הדלק ברכב עובר להשתחררותו ולפריצת הסולר מהמיכל לעברו של התובע. התוצאה היא כי מדובר ב"שימוש" מן הסוג של "טיפול דרך".
בית המשפט סבר גם כי אין הלכת בית המשפט העליון שוללת באופן עקרוני את היותה של פעולת התדלוק כיכולה להיחשב "טיפול דרך", וכי במקרה דנן, החבלה והפגיעה הנה תוצאה ישירה מטיפול הדרך אותה ביצע התובע ברכב.
משכך, מצטיירת תמונה לפיה האירוע אכן מהווה תאונת דרכים וכי פעולת התדלוק אותה ביצע התובע בעצמו אשר במהלכה אירעה התאונה מהווה שימוש למטרות תחבורה כדרישת החוק.
עודכן ב: 06/09/2012