דמי טיפול בילדים

לפי הדין העברי, אישה זכאית לקבל מהאב שכר עבור טיפולה בילדיהם המשותפים. זהו חלק בלתי נפרד מהמזונות שהיא תובעת עבור הילד. חלק זה של המזונות נקרא דמי טיפול. אב חייב לשלם לאם דמי טיפול. אם הוא משלם לה מזונות אזי היא חייבת לטפל בילד כחלק מחובותיה לאב, והוא אינו חייב להוסיף דמי טיפול. אך אם הוא פטור מתשלום מזונותיה בין משום שאינם נשואים ובין משום שהיא עובדת, הוא חייב לשלם לה דמי טיפול.

הואיל ודיני המזונות בארץ הם לפי הדין העברי, דמי הטיפול הם חלק בלתי נפרד מהמזונות שפוסקים בתי המשפט.

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי דמי הטיפול, איננו מוסרי בעליל. חובתה של האם לטפל בילד היא חובה הורית מובהקת, ולא תולדה של הסכם בינה לבין האב. היא לא מטפלת בשכר. אין שום הצדקה לחייב אב לשלם לאם עבור טיפולה בילד, גם אם ההורים גרושים, או שמעולם לא נישאו. חובתה של האם, וליתר דיוק של ההורה המשמורן לטפל בילד נגזרת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ס' 15 לחוק קובע-

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו”.

יעלה על הדעת לדרוש תשלום עבור מילוי החובות ההוריות?

יצוין שבחוק האזרחי אין חובה כזאת. ס' 3א' לחוק לתיקון דיני המשפחה(מזונות), קובע-

"3א. (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.”

נמצאנו למדים שגם אם האם מחזיקה בילד, היא אינה זכאית לדמי טיפול. החוק קובע במפורש שהמזונות מתחלקים בין ההורים באופן יחסי להכנסותיהם בלי קשר מי מחזיק בילד.

החוק מלמד אותנו שזה המצב הצודק ורצוי. קרוב לוודאי שזאת גם השיטה המקובלת בעולם. הבעיה שבישראל לחוק יש תחולה מאוד מצומצמת, ועל האוכלוסיה היהודית חל הדין העברי.

הפסיקה בשנים האחרונות עושה נסיונות לצמצם את גובהם של דמי הטיפול, אבל החובה העקרונית קיימת, וחלוקת המזונות בין ההורים אינה שיויונית, גם באותו גיל שלפי ההלכה שני ההורים נושאים בנטל שווה בשווה.

במה דברים אמורים- לפי דין צדקה ילד שהוא מעל גיל 15 זכאי למזונות מדין צדקה, היינו שני ההורים משתתפים במזונות שלו בשיעור יחסי להכנסותיהם הפנויות.

אולם דמי הטיפול עדיין מוטלים על האב. ולכן האישה יכולה לטעון שכנגד חובתה להשתתף במזונות הילד היא זכאית לדמי טיפול שאותם היא מקזזת כנגד חיובה. יש שופטים שמקבלים את הטענה במלואה ופוטרים את האם מהשתתפות בתשלום המזונות.

בעידן שבו מדברים על הזכות החוקתית לשיוויון, אין מקום לדמי טיפול.