האחריות הנזיקית של המשטרה והרשויות

לא פעם מוצא עצמו האזרח נפגע מפעולות השלטון. אין הכוונה למעשים פוליטיים מדיניים מובהקים, אלא לפעולות מנהליות או פעולות בהן פועל השלטון באמצעות זרועותיו השונות כבעל ענין כזה או אחר.

לדוגמא, רבים מן האזרחים הפונים למשטרת ישראל מגלים, שתלונתם אינה נבדקת כלל. לחלופין, התלונה נבדקת באופן שטחי ביותר, מבלי שהמשטרה טרחה להגיע לחקר האמת. תיקים ובהם אין כמעט ראיות לאשמה מוגשים לבית המשפט, או שהליכי החקירה בהם נמשכים עוד ועוד, ולעומת זאת תיקים אחרים אינם זוכים לחקירה כלל.

במקרים אחרים מתרשלת המשטרה בעת הדיונים בהארכת מעצר, וכתוצאה מכך משתחרר ממעצר אדם המסכן את הציבור או מישהו מסויים. לצערנו, לא פעם מסתיימים ארועים שכאלה בפגיעה באזרח חף מפשע על ידי אותו עבריין שהשתחרר.

בעבר היתה עמדת בתי המשפט, כי חובתה של המשטרה היא רק כלפי הציבור ככלל. גישה זו השתנתה משך השנים, ולפני מספר שנים ניתן פסק דין מהחשובים בנושא – ע"א 1678/01, מדינת ישראל נ' וייס ואח'.

פסק הדין עסק במשפחה בבני ברק, שהואשמה על ידי שכניה בהתנהגות שאינה הולמת את המגזר החרדי, שאליו השתייכה. השכנים החלו להטריד את בני המשפחה בדרכים שונות, עד כדי כך, שחייהם של בני המשפחה הפכו לבלתי נסבלים. בני המשפחה פנו פעמים רבות למשטרה כדי שזו תטפל במעשי השכנים (שהגיעו למימדי עבריינות), אך המשטרה נמנעה מלעשות דבר. לבסוף נאלצו בני המשפחה לעזוב את המקום ולמכור את ביתם במחיר הפסד משמעותי, וזאת משום שכולם ידעו, שהם חפצים לעזוב כמעט בכל מחיר.

בית המשפט הכריע באותה פרשה, כי המשטרה תפצה את המשפחה הן על הנזקים הממוניים, שנגרמו להם, והן על עגמת הנפש הבלתי רגילה, שסבלה המשפחה. יודגש, ועל כך לא היתה כל מחלוקת: המשטרה עצמה מעולם לא הזיקה באופן ישיר למשפחה, אלא פשוט נמנעה מלטפל בתלונותיה כנגד הפוגעים בה.

לפסק דין זה הדים גוברים בפסיקה הישראלית בשנים האחרונות. בירושלים ניתן לפני זמן לא רב פסק דין, ובו חויבה המשטרה לשלם פיצויים בגין דקירתו של נער אחד בידי נער אחר, מבוגר ממנו. זאת משום, שצוות שיטור עצר את הדוקר אך דקות לפני הרצח וכשל להחרים את סכינו, או לברר עליו פרטים, שודאי היו מעידים על מסוכנותו.

משרדנו מסיים בימים אלה טיפול בתביעה תקדימית של ילדיה של אישה, אשר נרצחה על ידי בן זוגה, כנגד משטרת ישראל, אשר לא טיפלה כיאות בתלונות האישה קודם לרצח. פסק הדין יינתן בפשרה חלקית, כאשר התשלום יבוצע על פי המנגנון של "תשלום ללא הודאה בחבות". כלומר מבלי שיהיה פסק דין מפורש הקובע, שהמשטרה אשמה, המשטרה תפצה בכל זאת. פסק הדין עתיד להינתן בזמן הקרוב.

בפסק דין חשוב אחר קבע בית המשפט, כי מחדלה של המשטרה לחקור את התלונה כיאות, שהביא לכך, שלא היו בידי הנפגע די ראיות על מנת לתבוע את המזיק בנזיקין, הקים חבות נזיקית כנגד המשטרה.

יש להדגיש, שטענה לתקציב נמוך של המשטרה אינה טענת הגנה טובה מצידה, ואכן היא אפילו אינה מועלית כמעט.

עסקנו במשטרה, אך הדבר אמור לגבי כל זרוע של השלטון. השלטון, ואף המדינה עצמם אינם חסינים בנזיקין, לפחות לא באופן מלא. משחטאו בנזיקין – תקום נגדם עילת תביעה.

כל הדוגמאות האלה מראות רק דבר אחד. אולי לא ניתן להניע את המערכת לפעול כפי שאנו רוצים שתפעל, וכפי שהיא אמורה לפעול, אך אין זה אומר, שאין כנגדה אמצעים לתמרץ אותה לפעול כיאות, או לקבל ממנה פיצוי ראוי, כשהיא אינה עושה כן!!

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי מאירי