לא מעטים הם המקרים שבהם נוסעים השולחים מזוודה משדה התעופה הולכת לאיבוד או מאחרת להגיע. כמובן שמצבים מעין אלה, עשויים לגרום לנוסעים לאי נוחות רבה, כמו גם לאובדן ציוד אישי יקר, ולאובדן ימי חופשה לטובת רכישת ציוד וביגוד חילופי.
בנושא זה, חלות בין היתר, הוראות של אמנות שונות העוסקות בתחום עליהן חתומה ישראל (וביניהן, אמנת ורשה, ואמנת מונטריאול), וחוק התובלה האווירית, במסגרתן מוטלת אחריות מוחלטת על חברות התעופה כלפי הנוסעים "בגין השמדה, אובדן או היזק של כבודה", שאינה דורשת כל הוכחה, ובלבד שהנזק למזוודה נגרם החל מרגע בו היא נמסרה לחברת התעופה, ועד לרגע שבו הנוסע אמורה היה לקבלה חזרה לידיו, בהגיעו ליעד. יחד עם זאת, ברוב המקרים, ספק אם הפיצוי שיקבלו הנוסעים מחברות התעופה בגין הנזק, יהיה שווה לנזק שנגרם להם בפועל, למעט במקרים עליהם הצהיר הנוסע שהנו בעל המזוודה בדבר הצהרת ערך מיוחדת.
כך לדוגמא נוסעת שאיבדה את מזוודתה במהלך טיסה להודו, הגישה תביעה ע"ס 13,324 שקלים כנגד חברת התעופה אוזבקיסטן אירוויז שבאמצעותה טסה, ובית המשפט החליט לפסוק עבורה סך של 5,000 שקלים בלבד, לאחר שציין כי במסגרת קביעת שיעור הפיצוי, הוא הביא בחשבון, בין היתר, את העובדה שהמזוודה אבדה לנוסעת בטיסת ההלוך, ואת ימי הטיול שנאלצה היא להפסיד על מנת לרכוש ציוד בסיסי עבורה.
ככל ואין בידי הנוסע את משקלה המדויק של המזוודה שאבדה, בדרך כלל קובעים את משקלה על פי המשקל המקסימלי המותר לנוסע לשלוח שהנו 20 ק"ג. הפיצוי בגין אובדן מזוודה במשקל של 20 ק"ג, הנו בסך של 2,000 שקלים (בקירוב), כלומר, כ-100 שקלים לק"ג. היה והנוסע הוכיח כי היה קיים במזוודה שאבדה ציוד יקר ערך (על-ידי למשל המצאת קבלות על התכולה שהייתה במזוודה), הסכום המקסימלי במקרה כזה שהוא יוכל לקבל יהא בסך של 6,000 שקלים לערך, לאור הגבלת שיעור הפיצוי הקבוע במסגרת האמנות.
לדוגמא, נוסעת שחזרה מאוקראינה לישראל באמצעות חב' אל על, תבעה את החברה, ודרשה לקבל פיצוי ממנה בסך של 10,800שקלים בעקבות אובדן מזוודתה. בית המשפט חייב את חב' אל על לשלם לה פיצוי בסך של 1,800 שקלים בלבד, וזאת לאחר שקבע כי המזוודה שאבדה לה שקלה 20 ק"ג, ובהתבסס על מחיר בסך 26 דולר לקילו.
מלבד הפיצוי המוענק לנוסעים בגין הנזק הישיר שנגרם להם עקב אובדן המזוודה (קרי, בשל התכולה שהייתה מצויה במזוודה), בדרך כלל, נוטה בית המשפט שלא לקבל דרישות לפיצוי נוסף בגין אובדן נפש או טרחה. יחד עם זאת, אין אחידות דעים בפסיקה בנושא זה, וישנם בתי משפט אשר כן מקבלים דרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, אך ניתן לומר, כי על מנת "לזכות" בפיצוי זה, על הנוסע להוכיח בפני בית המשפט באופן חד משמעי, כי נגרמה לו עוגמת נפש ממשית בגין אובדן המזוודה, וגם במקרה כזה, עשוי בית המשפט לפסוק לו לא יותר ממאות שקלים בודדים.
בגין איחור בקבלת המזוודה, הפיצוי המתקבל מחברות התעופה או הנפסק על-ידי בית המשפט נמוך משמעותית יותר, ומבוסס על החזרת כסף לנוסע בגין רכישת ביגוד וציוד בסיסי באופן אובייקטיבי. כאשר אין בידי הנוסע קבלות בגין רכישות אלה, בית המשפט יקבע פיצוי זה על דרך של אומדן.
יצוין, כי היה ואירע לכם מקרה של אובדן מזוודה או איחור בהגעתה, מומלץ להגיש את תלונתכם לחברת התעופה מיד עם היוודע הדבר וללא כל עיכוב, וכן מומלץ שהפניה תעשה בכתב ולא בעל פה (כלומר לא רק להתקשר לנציגת החברה, אלא לשלוח מכתב באמצעות דואר רשום), ואל המכתב לצרף אסמכתאות (ככל וניתן) אודות התכולה שהייתה לכם במזוודה, כמו גם קבלות של ציוד שנאלצים לרכוש בגלל אובדן המזוודה או עיכובה.
.jpg)
