הסדר חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 נקרא "הסדר איזון המשאבים", אשר נוצר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, בו נקבע, בין היתר, כי "נכסים חיצוניים" שהנם: נכסים שהיו לבני הזוג טרם נישואיהם או נכסים שהתקבלו במהלך הנישואים במתנה או בירושה, לא יתחלקו בין בני הזוג במקרה של גירושין, אלא יהיו שייכים לבן הזוג שקיבל אותם.
יחד עם זאת, הנחת מוצא זו אינה בבחינת "סוף פסוק", ובמקרים מסוימים יכול וייקבע בית המשפט כי גם נכס חיצוני כזה ניתן לחלק בין בני הזוג לאחר הגירושין.
על בן הזוג המבקש שיוקנו לו זכויות בנכס מסוים הרשום על שמו של בן הזוג השני, להוכיח כי היתה כוונה ממשית של בני הזוג לשתף אחד את השני באותו נכס, כגון: השקעות כספיות מצדו של הבן הזוג הטוען לשיתוף בנכס, וככל שבית המשפט ישתכנע כי אכן היתה כוונה לשיתוף בין בני הזוג ביחס לאותו נכס, הוא יטה להקנות לאותו צד זכויות בנכס.
אולם, אם בית המשפט יתרשם כי הצד לו זכויות בנכס הקפיד במהלך השנים לשמור על הפרדה ברורה בין ההוצאות והכנסות בקשר לאותו נכס לבין ההתנהלות הכספית המשותפת בין הצדדים, ולא שיתף וגילה לצד השני מידע ופרטים באשר לנכס או לפעולות שנקט ביחס אליו, יטה בית המשפט לקבוע כי בן הזוג השני אינו זכאי לקבל זכויות בנכס.
אינדיקציה נוספת אשר יכולה להוכיח בפני בית המשפט, על כוונת שיתוף בין הצדדים ביחס לנכס ספציפי, יכולה להתבטא בהבטחות ובמצגים שהציג בן הזוג שהנו בעל הנכס כלפי בן הזוג השני, שכפועל יוצא מהם, הסתמך עליהם כלכלית בן הזוג שאינו רשום בנכס והזניח את האינטרסים האישיים שלו והשקיע ברווחתה של המשפחה, מתוך הנחה כי קיימות לו זכויות בנכסיו הפרטיים של בן זוגו.
אולם, ככל שבן הזוג עם הנכס יוכיח כי לא הבטיח הבטחות כלשהן בקשר לנכס, ובמשך השנים בוצעה החרגה מוחלטת של רכושו הפרטי לבין הרכוש המשותף – יטה בית המשפט לקבוע כי לבן הזוג הטוען לזכויות בנכס אין זכויות.
זכויות בן הזוג בעקבות השבחת הנכס
כאשר אחד מבני הזוג ירש או קיבל במתנה נכס במהלך הנישואים, ולאחר מכן, אחד מהם או שניהם ביחד שיפצו והשביחו את הנכס תוך השקעה משותפת והוצאת כספים משותפים, וערבובם עם שאר הכספים והנכסים של בני הזוג, עשוי בית המשפט לקבוע כי הנכס המושבח נצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג ולהתייחס להשבחת הנכס כאל "תוספת לנכס" העומדת בפני עצמה, ולהקנות לבן הזוג שאינו רשום כבעל הנכס, זכויות או שווי בכסף.
לדוגמה, אם הבעל קיבל במהלך הנישואים בירושה נכס השווה כחצי מיליון שקל, ולאחר מכן, הוא או אשתו או שניהם ביחד, שיפצו את הנכס והשביחו אותו באמצעות כספים משותפים, וכתוצאה מכך, שווי הנכס עלה לכמיליון שקל, עשוי בית המשפט במקרה כזה לקבוע כי האישה זכאית לקבל 250 אלף שקל, המשקפים חצי משווי השבחת הנכס.
יחד עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג קיבל נכס בירושה במהלך הנישואים והקפיד על התנהלות עסקית מובחנת בכל הנוגע לאותו נכס, לדוגמה – דמי שכירות שהתקבלו בגין השכרת הנכס, הופקדו בחשבון פרטי שלו, או כספים שהושקעו להשבחת הנכס שולמו מחשבון הפרטי שלו, ללא ערבוב עם החשבון המשותף, יטה בית המשפט לקבוע כי לבת הזוג אין זכויות בנכס זה.
כספים שהתקבלו בירושה וששימשו לרכישת נכס משותף
גם כאשר אחד מבני הזוג קיבל כספים ממקורות שונים ונפרדים כגון - במתנה או בירושה במהלך הנישואים, אשר התמזגו בחשבון המשותף של בני הזוג ושימשו לרכישת נכס משותף (נכס שנרשם על שם שני בני הזוג), עשוי בית המשפט לקבוע כי לבן הזוג השני יש זכויות באותו נכס למרות שהוא נרכש באמצעות כספים שקיבל רק אחד מבני הזוג, ולראות בכך משום הוכחה לכוונתם של בני הזוג ליצור שיתוף באותו נכס שנרכש על ידם מבלי לבצע הבחנה מהיכן הגיעו הכספים לצורך רכישתו.
אולם, אם הכספים שקיבל בן הזוג לא התערבבו עם הכספים הקיימים לבני הזוג בחשבון המשותף, ובאמצעות כספים אלה רכש בן הזוג נכס ורשם אותו על שמו בלבד, עשוי בית המשפט במקרה כזה לקבוע כי נכס זה אינו ניתן לשיתוף עם בן הזוג השני.
ככל ובן הזוג שקיבל בירושה או במתנה נכס או כספים כלשהם, והוא אינו מעוניין לחלוק אותם עם בן הזוג השני, כמובן שדרך המלך במקרה כזה, הוא עריכת הסכם ממון ברור, בו תבוצע הפרדה בין הנכסים והכספים שלא יחולקו בין בני הזוג במקרה של גירושין.
במקרה ואין הסכם ממון, על בן הזוג אשר קיבל את הנכס או את הכספים, להבהיר לצד השני, כי אין בכוונתו לשתף אותו בהם. ככל והבהרה זו לא תהיה ברורה וחד משמעית בין בני הזוג, יכול הדבר לעורר מחלוקות ותביעות רכוש בין הצדדים במקרה בו הם התגרשו.
בנוסף, על בן הזוג אשר קיבל את הכספים ואינו מעוניין לחלוק בהם עם בן הזוג השני, להימנע מערבובם בחשבון משותף, להותירם בחשבון פרטי שלו, ולהימנע משימוש בהם למטרות משותפות.
במקרה ובן הזוג אינו מעוניין לחלוק עם בן הזוג השני בזכויות בנכס שקיבל, עליו להימנע משיתוף הכנסות או הוצאות בקשר לאותו נכס. למשל הפקדת הכנסות המגיעות מהשכרת הנכס יש להפקיד בחשבון הפרטי או הוצאות בגין שיפוץ או החזקת הנכס יש לשלם גם כן מהחשבון הפרטי.
.jpg)
-min(2).jpg)
