עיקרון מנחה בענייני צוואות הוא - כי מצווה לקיים את רצון המנוח בצוואה שהותיר אחריו, על-מנת לשמור על כבודו גם במותו, וזאת באמצעות מימוש רצונו בנוגע למה שיעשה ברכושו.
פועל יוצא מעיקרון זה הוא כי בית המשפט לא "ימהר" לבטל צוואה, אלא כאשר יוכח בפניו, כי אותו אדם שביקש לבטל את הצוואה שערך קודם לכן, עמד בתנאים מסוימים (אשר יפורטו בהמשך), במטרה, בין היתר, להבטיח כי רצונו האמיתי והמוחלט, אכן היה לבטל את הצוואה, להבדיל ממחשבות, פקפוקים, או אמרות בעל פה.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, נדון מקרה בו מנוחה אשר ערכה צוואה אצל עורך דין בפני שני עדים, טלפנה אל עורך דין כשעתיים בלבד לאחר מכן, והודיעה לו שהיא מתחרטת על הצוואה ומבטלת אותה.
עורך הדין ושני העדים, הגיעו לביתה של המנוחה כעבור מספר שעות ממועד חתימתה על הצוואה, והיא חזרה בפניהם על רצונה לבטלה. באותו מעמד הורה עורך הדין למנוחה להשמיד את כל עותקי הצוואה שערכה באותו היום ושנשארו בידה. אולם המנוחה לא מצאה אותם, ולכן עורך הדין הנחה אותה שעליה למצוא אותם ולהשמידם, אך ממועד זה ואילך, הוא לא התעניין במה שעשתה המנוחה בעותקי הצוואה, ואף לא ערך עבורה צוואה חדשה או תצהיר לביטול הצוואה.
לאחר מות המנוחה, ביקשו שנים מבניה לקיים את הצוואה שביכול בוטלה על-ידה, ואילו בן אחר שלה ביקש לקיים צוואה קודמת שערכה המנוחה, ובה רק הוא היה כלול כנהנה ממנה.
בית המשפט קבע בעניין זה, כי גם אם הוא היה משתכנע כי המנוחה רצתה לבטל את הצוואה, לא ניתן להכריז על בטלותה, מכיוון שהמנוחה לא השמידה אותה, ולכן קבע כי הצוואה האחרונה שערכה המנוחה אצל עורך הדין בפני עדים תקפה.
במסגרת פסק דין זה, דן בית המשפט בשלושת הדרכים הקבועות בחוק הירושה, שבאמצעותן רשאי מצווה לבטל צוואה. להלן נפרט בקצרה את שלושת הדרכים הללו:
(1) ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה
1.1. ביטול צוואה שנערכה בכתב יד:
על מנת לבטל צוואה שנערכה בכתב יד על המצווה לערוך "כתב ביטול", ובו לציין בכתב ידו כי הצוואה בטלה. כמו כן, על המצווה לכתוב בכתב הביטול את התאריך ולחתום.
1.2. ביטול צוואה שנערכה בפני עדים:
על מנת לבטל צוואה שנערכה בפני עדים, על המצווה לערוך גם במקרה זה "כתב ביטול", אשר יכלול את הצהרתו בדבר ביטול הצוואה, תאריך וחתימתו בפני שני עדים. על העדים לחתום על כתב הביטול.
1.3. ביטול צוואה בפני רשות:
על מנת לבטל צוואה שנערכה בפני רשות, על המצווה להצהיר על ביטול הצוואה בפני שופט, רשם או דיין, או להגיש כתב ביטול צוואה לאחד מאלה, תוך שהם קוראים את דבר הביטול בפניו, והוא מצהיר בפניהם שהוא כתב ביטול צוואתו.
1.4. ביטול צוואה שנערכה בעל פה:
על המצווה להודיע בעל פה בפני שני עדים המבינים את לשונו, כי הוא מבטל את צוואתו. יצוין, כי ניתן לבטל צוואה בעל פה, רק במקרים ספציפיים, בהם מצבו הרפואי של המצווה מנע ממנו לעשות צוואה בדרך אחרת.
(2) ביטול משתמע על-ידי עריכת צוואה חדשה
כאשר המצווה עורך צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של הצוואה הקודמת, רואים אותה כמבטלת את הצוואה הקודמת, גם אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה לאמור בצוואה הקודמת.
(3) השמדת הצוואה
בשונה מביטול צוואה בדרכים שפורטו לעיל, אשר הנן במהותן פעולות משפטיות, בהן נדרש המצווה המעוניין לבטל צוואה, לערוך צוואה חדשה, או כתב ביטול צוואה, קיימת דרך נוספת לביטול צוואה, המבוססת על פעולה פיזית שהנה - השמדת הצוואה.
חוק הירושה קובע כי ככל והמצווה השמיד את הצוואה "חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה". ככל והוכח שהמצווה החליט להשמיד את צוואתו המקורית, חזקה כי התכוון לבטלה.
לסיכום, על מנת שביטול צוואה תוכר על-ידי בית המשפט, על עורך הצוואה המעוניין לבטלה, לפעול באופן אקטיבי לביטולה, וזאת באמצעות הצהרה בכתב על בטלותה או השמדה.
במקרים בהם יתעורר ספק מה הייתה כוונת המנוח, בית המשפט יטה שלא לבטל את הצוואה, כל עוד לא תהיה בפניו הוכחה המוכיחה בוודאות את רצינות המצווה בדבר חזרתו מן הצוואה, וזאת לאור העיקרון של כיבוד רצון המנוח, על-ידי מימוש צוואתו.
עודכן ב: 30/07/2014