פסק הדין שמחולל מהפיכה במע"מ

פסק דין חדש של שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת עירית הוד קובע כי כאשר ישנה מחלוקת עם רשויות מס ערך מוסף, ושיש בה נטלי הוכחה מעורבים, בשל הטלת שומות וקנסות, על המדינה להיות הראשונה שמביאה את ראיותיה.

מדובר בפסק דין שמחולל מהפיכה משמעותית בעולם המס בכלל ובמע"מ בפרט ומקל על הנישומים, שכן עד עתה, היו אלה הנישומים שהיו צריכים להגיש ערעור על החלטות המדינה ולהיות הראשונים בסדר הבאת הראיות.

כעת, לאחר מתן פסק הדין, אמנם הנישום חייב להיות זה שפותח בהליך ומגיש את הערעור, אך בתיקים גדולים ומורכבים, בהם הוטלו על הנישום גם קנסות חמורים, כך שיש בהם מספר נטלים שונים ומעורבים, אין זה סביר שמלוא נטל ההוכחה בכל ההליכים יהיה על כתפו של הנישום, וכי המדינה היא זו שצריכה להיות הראשונה שמביאה ראיות להוכחת טענותיה - בכל ההיבטים.

על מי מוטל הנטל להביא ראיות?

הפרשה שבמסגרתה ניתן פסק הדין החלה לאחר שחברת ס. טנוס בניה ופיתוח בע"מ, אחת מחברות הבניה הגדולות בישראל, ניכתה חשבוניות מס של עוסק בהיקף של כשלושה מיליוני שקלים מס ערך מוסף.

אלא שלטענת המדינה, סכום זה שטנוס ניכתה מכוח החשבוניות, הן למעשה חשבוניות פיקטיביות. לפיכך הוציאה המדינה לחברת טנוס מספר הודעות מצטברות: שומת תשומות, כלומר דרישה להחזיר את הכסף; כפל מס, כלומר דרישה לשלם את הכסף פעמיים כקנס; פסילת ספרים, וקנס פסילת ספרים בגובה 1% מהמחזור של החברה בשנים בהם נוכו התשומות.

עד למתן פסק הדין, ההלכה, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בפרשת זאב שרון, הייתה כי לגבי 'שומת תשומות', הנטל להביא ראיות ראשון מוטל על הנישום, אך לגבי 'כפל מס', הנטל להביא ראיות ראשון מוטל על המדינה.

אכן, בדרך כלל, מצב של גם שומת תשומות וגם כפל מס הוא נדיר, וככלל מע"מ מוציא דרישה לכפל מס בלבד (כלומר דרישה לשלם פעמיים את המס), דרישה הכוללת ממילא גם את המס וגם את הקנס. אלא שבפרשה הנידונה, מע"מ דרש גם שומת תשומות וגם כפל מס.

יש לציין כי מבחינת סדר ניהול ההליך (אחד ההיבטים החשובים ביותר מבחינה טכנית ומבחינה מהותית עבור הנישומים ובאי כוחם), המדינה טענה כי מדובר במצב של "נטלים מעורבים" שבו נפסק בעבר (לגבי מצב אחר, שומה שחלקה פנקסית - כלומר הראיות למחלוקת נמצאים בספרי הנישום שבה חובת הראיה היא על המדינה, וחלקה שומה לבר-פנקסית - כלומר שהראיות לא נמצאות בספרי הנישום ולכן חובת הראיה היא על הנישום), שהנטל של הבאת הראיות הוא על הנישום.

חברת טנוס, באמצעות עורכי הדין אורי גולדמן וישראל בן ציון ממשרד גולדמן ושות', טענה כי שומת התשומות היא למעשה דף מיותר, שכן גם היו מוציאים רק כפל מס היו מגיעים לאותה תוצאה, והואיל והושת קנס כפל מס, הרי שכפי שנקבע בזאב שרון שלאור התכלית העונשית של כפל מס, יש להטיל את הנטל על המדינה.

כאמור, בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט להליכים מנהליים, קיבל את עמדת פרקליטיה של חברת הבניה, וקבע כי במקרה הנדון, שבו ישנם מספר נטלים מנוגדים, ונטל הבאת הראיות, ובכללו הנטל להגיש תצהירים ראשונה - מוטל כולו על המדינה.
 

מאת: עו"ד ישראל בן ציון ועו"ד אורי גולדמן