עפ"י הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, במות אדם עזבונו עובר ליורשיו עפ"י דין - אלא אם אותו אדם השאיר צוואה חוקית (ואז העיזבון עובר לזוכים עפ"י הצוואה).
היורשים עפ"י דין הינם: מי שהיה במות המוריש בן-זוגו וכן קרובי המוריש (ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם). בן הזוג וילדי המוריש קודמים לכל היתר והחלוקה הינה בהתאם לכללי "פרנטלות" ולכללים והוראות מורכבים וסבוכים נוספים הכלולים בחוק ובפסיקה.
החלוקה בהתאם לירושה עפ"י דין (עפ"י הוראות חוק הירושה) מנסה להיות צודקת עפ"י הבנת המחוקק אולם, בהכרח, איננה יכולה מותאמת לרצונותיו של כל אדם ולמאפיינים ולמערכות היחסים הספציפיים של כל משפחה, ובודאי ובודאי שאיננה יכולה לקחת בחשבון מראש תרחישים שונים שהמציאות יוצרת בכל משפחה.
מסיבה זו בדיוק, אפשר המחוקק לכל אדם לכתוב צוואה ולתת בה הוראות מדוייקות מה יעשה ברכושו לאחר תום ימיו.
כאשר קיימת צוואה חוקית, העיזבון יחולק בהתאם לרצונו של המצווה (ולא בהתאם להוראות "ירושה עפ"י דין" הכלולות בחוק הירושה) .
למי כדאי לכתוב צוואה?
לכל אדם בגיר, כמעט, כדאי לכתוב צוואה, מכיוון שבאמצעות הצוואה אותו אדם קובע עפ"י רצונו ושיקול דעתו הבלעדיים, מה ייעשה ברכושו לאחר תום ימיו.
עריכת צוואה כרוכה בתשלום נמוך יחסית ואין כל סיבה הגיונית להמתין לגיל מופלג כדי לערוך אותה. כולנו מקווים לאריכות ימים אולם איננו יכולים להבטיח זאת ועל כן רצוי שאדם ייתן הוראות מדוייקות באשר לחלוקת רכושו עפ"י רצונו ושיקול דעתו הבלעדיים, אלא אם היתרונות, התרחישים והבעיות המפורטים להלן אינם מדברים אליו.
היתרונות הגדולים בכתיבת הצוואה
1. חלוקת הרכוש בין בני המשפחה בחלוקה שונה מזו שקובע חוק הירושה (ראו הסבר בהמשך).
2. חלוקת הרכוש בהתייחסות פרטנית לכל נהנה מכוח הצוואה (למשל, במקום שלכל הילדים יהיה
חלק שווה בכל הנכסים, ניתן לחלק את הנכסים בין הילדים ולצוות לכל ילד נכס מסויים אחר - בשלמותו או חלק מסויים ממנו ).
3. מניעת סכסוכים משפחתיים ואחרים (ראו הסבר בהמשך).
4. חיסכון במס (ראו הסבר בהמשך).
5. חלוקת רכוש גם למי שאינו נמנה על בני משפחת המצווה ו/או למוסדות שונים.
6. התאמת חלוקת הרכוש למצב בו בני זוג חיים יחד מבלי להיות נשואים (ידועים בציבור).
7. התאמת חלוקת הרכוש למצב בו בני זוג נשואים, אבל חיים בנפרד (משום שטרם ניתן גט).
8. התאמת חלוקת הרכוש למצב בו המוריש אינו מעוניין להוריש חלק מרכושו למי מיורשיו החוקיים .
בעיות אפשריות כתוצאה מירושה עפ"י דין והדרך להימנע מהן ע"י צוואה
בירושה עפ"י דין, עיזבונו של המוריש מחולק בין יורשיו, בהתאמה לאין ספור מצבים מורכבים ובלתי צפויים מראש, שהמציאות עלולה ליצור, ובהתאם להם- באופן בו מפרשים הרשם לענייני ירושה וביהמ"ש את הוראות החוק והפסיקה . אין כל ספק כי גורמים אלו עושים מלאכתם נאמנה, אולם התוצאה הסופית עלולה להיות מאד שונה מזו שהמוריש היה רוצה שתהיה.
הדרך להימנע מתוצאה כזו הינה מאד פשוטה: לכתוב צוואה ברורה ולתת בה הוראות מפורטות ביחס לחלוקת עיזבונו של המצווה לאחר תום ימיו.
אדם שאינו משאיר אחריו צוואה, בפועל מפקיע מעצמו במו ידיו את השליטה באופן חלוקת עיזבונו לאחר תום ימיו.
בנוסף, גם במצבים בהם לא תידרש פרשנות, החיים עלולים ליצור בעיות ותרחישים בלתי סימפטיים, שביכולתו של המוריש למנוע- אם רק יכתוב צוואה.
לצורך ההמחשה, מובאים להלן מספר תרחישים ספציפיים אפשריים.
מכיוון שהיריעה קצרה ולא ניתן לפרט כאן באופן ממצה וקצר את כל המידע המשפטי המדוייק המתאים לתרחישים אלו, מודגש בזאת במפורש שהמתואר להלן אינו מתיימר לתת את המידע המשפטי המלא ונועד לצורך ההמחשה בלבד.
תרחיש: עפ"י חוק הירושה ובהיעדר צוואה, מוריש שבמותו השאיר בת זוג וילדים, חלקו בדירת המגורים של בני הזוג (50%) עובר בירושה : 1/2 לבת זוגו ו1/2 לילדיו באופן שווה. בהתאם לכך, לבת הזוג נוספים 25% בבעלות בדירה (1/2 מה 50% של המוריש) ו 25% הנותרים (ה 1/2 האחר מתוך ה 50% של המוריש) עוברים באופן שווה לבעלות ילדיו של המוריש (לדוגמא- אם יש לו 5 ילדים, כל אחד יורש 5% מהדירה).
במצב זה, הבעלות בדירה תתחלק בין 6 בעלים (בת הזוג: 75% והילדים: 25%- 5% כל ילד).
בעיות אפשריות:
1. חלק מהיורשים מעוניין לממש את חלקו בדירה (למכור, לגור, להשכיר) וחלק לא = סכסוך משפחתי, סכסוך משפטי ועוד.
2. כל הילדים מעוניינים למכור את הדירה ומנסים לאלץ את אימם למכור את הדירה = סכסוך משפחתי, סכסוך משפטי ועוד.
3. הדירה נרשמה ע"ש כל היורשים, הם מתירים לאימם לגור בדירה בעודה בחיים אולם בתום ימיה הדירה נמכרת. עפ"י החוק, כל אחד מהיורשים ביצע "עסקה במקרקעין" = מצב זה עלול ליצור מיסוי מיותר בהתקיים עסקה נוספת במקרקעין, אלא אם קיים פטור ממס או מתקיימות נסיבות לפטור ממס.
פתרון אפשרי:
בצוואה, המצווה יכול להורות כי הדירה תעבור בשלמותה לבעלות בת זוגו ורק לאחר תום ימיה, תימכר והתמורה תחולק בין ילדיו באופן כזה או אחר.
תרחיש: עפ"י חוק הירושה, העיזבון מתחלק רק בין בן הזוג ובין ילדי המוריש. בעודו בחייו, נהג המוריש לתמוך בבני משפחה נוספים כמו אחיו שירד מנכסיו, ילדי אחיו השני שנפטר בגיל מוקדם, והוריו הקשישים.
בעיה אפשרית: העיזבון יחולק עפ"י הוראות חוק הירושה (בין היורשים עפ"י דין= בת הזוג והילדים) ותיפסק התמיכה הכלכלית באחיו האחד, בילדי אחיו השני ובהוריו הקשישים.
פתרון אפשרי: עריכת צוואה ובה הוראות מדוייקות להמשך התמיכה הכלכלית ללא כל שינוי לעומת המצב שקדם לפטירת המצווה (בהנחה שהעיזבון יאפשר זאת לאחר תשלום כל ההוצאות ו/או החובות עפ"י כל דין).
תרחיש: למוריש יש ילדים שבגרו וכבר עזבו את הבית. טרם פטירתו של המוריש, רק הוא ובת זוגו נהנו מרכושם ושמרו על רמת חיים מסויימת. בעקבות פטירתו של המוריש, עיזבונו יתחלק בין בת זוגו לבין ילדיו.
בעיה אפשרית: החלק שיעבור בירושה לילדים, ייגרע במקביל מבת הזוג ויפגע ברמת חייה.
פתרון אפשרי: צוואה בה בת הזוג תזכה בכל העיזבון ורק לאחר תום ימיה, חלקו של המצווה בעיזבון יחולק לילדיו, באופן בו יהיה מעוניין המצווה. בני הזוג גם יכולים לערוך צוואות הדדיות מתוך הסתמכות של בן זוג אחד על צוואת בן הזוג האחר. בצוואה, אין כל בעיה למנוע תרחיש בו בן הזוג שנותר בחיים נכנס למערכת זוגית חדשה ומהחלק שציווה לו המצווה במקום לילדיו, ייהנה בן הזוג החדש.
סוגי צוואות:
* צוואה בכתב יד
צוואה הנכתבת כולה בכתב ידו של המצווה וכן נושאת תאריך וחתימה בכתב ידו של המצווה.
* צוואה בפני עדים
זוהי הצוואה הנפוצה ביותר. צוואה בפני עדים הינה צוואה בכתב, היא נושאת תאריך וחתומה על ידי המצווה בפני שני עדים כשרים אשר אינם נוגעים בענין, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
* צוואה בפני רשות
צוואה בפני רשות נערכת בעל פה על ידי המצווה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה או בפני חבר של בית דין דתי או בהגשת דברי המצווה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי. לאחר קריאת דברי המצווה בפניו, כפי שנרשמו או כפי שהוגשו כאמור, והצהרתו שזו צוואתו מאושר כי הצוואה נקראה ושהמצווה אישר והצהיר כאמור. כאן אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות.
* צוואה בעל פה
צוואה בעל פה הינה צוואת שכיב מרע הנעשית בדרך כלל על ידי מי שרואה עצמו על ערש דווי ורשאי בנסיבות המתאימות לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים את צוואתו. בצוואה זו נערך זיכרון דברים ביחס לדברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה. זיכרון הדברים נחתם בידי שני עדים ומופקד על ידם אצל הרשם לענייני ירושה וזאת ככל האפשר בסמוך לאחר שנעשה. צוואה בע"פ בטלה כעבור חודש ימים בחלוף הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
* צוואה הדדית
בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן זוג אחד על צוואת בן הזוג האחר. בני הזוג יכולים לצוות הדדית כי בפטירת מי מהם לפני בן הזוג השני, כל רכושו של הנפטר יעבור במלואו לבן הזוג הנותר בחיים. ביטול צוואה הדדית אפשרי אך ורק בתנאים הקבועים בחוק הירושה.
מידע שחשוב להכין לקראת עריכת הצוואה
חשוב מאד להכין מראש רשימה של כל רכושו ונכסיו של המוריש, לרבות נכסי נדל"ן, מכוניות, כספים המצויים בבנקים ובמקומות אחרים, אוספי אומנות וכל דבר אחר שהינו בעל ערך כלשהו. על המצווה להחליט מראש מי מן היורשים יירש מה, ולהגיע מוכן עם כל המידע אל עורך הדין על מנת שיוכל להכין את הצוואה בהתאם לרצונו של המצווה, או להדגיש את הבעיות בחלוקה המבוקשת אם יש כאלה.
כאשר המצווה מחליט לנשל מהעיזבון בן משפחה שבהיעדר צוואה היה יורש עפ"י דין, או לחלופין לצוות לו חלק קטן באופן משמעותי ובלתי יחסי לחלקו בעיזבון לו היה יורש עפ"י דין, ועל מנת למנוע תקיפת הצוואה בעתיד בטיעונים בדבר מצבו הנפשי של המצווה בעת עריכת הצוואה, רצוי לצרף כנספח לצוואה אישור מרופא המעיד על כך שבעת עריכת הצוואה, מצבו הנפשי של המצווה היה תקין. כאשר קיים אישור כזה, יהיה קשה מאד לתקוף את הצוואה בטעונים כאלה.
בנוסף, ניתן ורצוי לצרף סרט וידאו בו המצווה מוסרט כאשר הינו נותן בע"פ את ההוראות המנשלות.
בצוואה ניתן ורצוי לקבוע מי יהיה מנהל העיזבון שיוציא לפועל את הצוואה.
תוקף צוואה ועדכונה
ככלל צוואה תקפה כל עוד לא נערכה צוואה אחרת, חדשה, במקומה. על תוקף צוואה אין התיישנות והיא אינה מוגבלת בזמן. רק צוואה חדשה הופכת את הצוואה הישנה לחסרת תוקף.
חשוב לעדכן את הצוואה בהתאם לשינויים בחיים האישיים אשר התרחשו לאחר עריכת הצוואה האחרונה שנערכה (לידת ופטירת קרובי משפחה, חתונות, גירושין, חיים עם ידועים בציבור, שינוי במצב הרפואי של המצווה או הנהנים, תוספת נכסים וכיו"ב).
עודכן ב: 24/07/2013
.jpg)
-min(2).jpg)
