לאחרונה (יום א') פורסם כי 98% מקורבנות הטרדה מינית כלל לא דיווחו על כך למשטרה, כך על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. משמעות הנתון המזעזע הזה היא כי כמעט כל אלו שהוטרדו מינית החליטו לא להגיש תלונה במשטרה.


מה קורה עם קמצוץ התלונות שכן מוגשות למשטרה? האם בכולן מוגשים כתבי אישום?


על פי פרסום משנת 2013 בעיתון הארץ, בשנת 2012 הוגשו למשטרה 515 תלונות על הטרדה מינית, שמתוכן 25 בלבד הפכו לכתבי אישום, כלומר 5% בלבד מהתלונות הפכו לכתבי אישום.


האפשרי שבחלק משמעותי מכתבי האישום הוקלו העבירות בעקבות הסדרי טיעון בין הסנגורים של המטרידים לבין הפרקליטות?


מוכר הפרסום על הסדר הטיעון שנחתם עם מר מוטי מלכה, ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, שבמסגרתו סוכם על מאסר על תנאי בלבד. על פי הפרסום, מה שהתחיל כפרשת אונס הסתיים בקול ענות חלושה: מר מלכה הורשע בשתי עבירות של הטרדה מינית בלבד, והוטלו עליו עבודות לשירות הציבור.


הסדר טיעון נוסף שפורסם הוא זה שנחתם עם מר נתן אשל, ראש הסגל לשעבר במשרד ראש הממשלה. על פי אותו פרסום, במסגרת ההסדר הודה אשל בהתנהגות לא הולמת והתפטר.


לאחרונה התפרסמו ידיעות על מאבקה של החיילת לשעבר מאי פאטל נגד עסקת הטיעון שחתמה הפרקליטות הצבאית עם המג"ד סא"ל לירן חג'בי, שהואשם בהטרדתה המינית. על פי אותו פרסום, האלוף דני עפרוני, הפרקליט הצבאי הראשי, עומד מאחורי הסדר הטיעון עם המג"ד המודח, אף שהחיילת שהוטרדה התנגדה לכך.


אלו רק מספר דוגמאות מתוך יותר מקרים שבהם נחתמים הסדרי טיעון עם המטרידים, חרף התנגדותם של המוטרדים.


חקירות פולשניות וחדירה לפרטיות: ההליך הפלילי מותיר את הקורבנות חשופים


אם מביאים בחשבון גם את החקירות הפולשניות, את המאמצים לשכנע את החוקרים שהאשם אינו בנפגעי ההטרדה המינית אלא במטרידים, את החשיפה האינטימית שמתחייבת ואת שרידי הפרטיות שמתפוגגים, אין פלא שכמעט כל אלו שהוטרדו מינית מוותרים על שימוש בכלי הפלילי.


האם המסקנה הנובעת מכך היא שאין מה לעשות והמטרידים המיניים יכולים להמשיך להשתולל? לא ולא! יש הרבה מה לעשות על מנת להילחם בהטרדה המינית ובמטרידים.


כעורך דין המתמחה בייצוג נפגעות ונפגעי הטרדה מינית, אני נתקל שוב ושוב בשאלות מצד נפגעות ונפגעי ההטרדה המינית: אז מה עושים?


ההליכים האזרחיים משאירים את השליטה בידי הנפגעים


במקביל לאופציה הפלילית, שלמרות האמור לעיל, אני מקפיד לספר עליה לנפגעות ונפגעי ההטרדה המינית, אני פורש בפניהם אופציות אזרחיות שונות שיעילותן בדרך כלל הרבה יותר גבוהה ויש להן יתרונות משמעותיים ביותר.


האופציות האזרחיות מקנות לנפגעי ונפגעות ההטרדה המינית כלים הרבה יותר יעילים למלחמה במטרידים המיניים ובמגפת ההטרדה המינית, שבמסגרתם יש להם שליטה מלאה על התהליך בניגוד לאופציה הפלילית שבה אין להם כל שליטה על התהליך ומעמדם הוא של מתלוננים בלבד, וכן יש להם סיכוי גבוה להיפרע מהמטרידים באופן דיסקרטי, ללא חדירה פולשנית לפרטים אינטימיים, חשיפה פומבית ועוד.


חלילה וחס שפרסומים כפי שפורט לעיל ונוספים ירפו את ידם של נפגעי ונפגעות ההטרדה המינית, ויפגעו בנחישותם להעניש את המטרידים. יש הרבה מה לעשות וחשוב שנפגעי ההטרדה המינית יידעו זאת.


בצד הדברים החשובים שלעיל, חשוב לגנות בכל תוקף תופעה של תלונות שווא מצד כאלו שמנסים "לעשות קופה" או להתנקם באדם על לא עוול בכפו, אף שזו תופעה שולית ביותר בממדיה. כל שימוש בכלים המוזכרים לעיל במסגרת הניסיונות הללו פסול לחלוטין בצורה שאין מפורשת ממנה.