בין הסכמה והטרדה מינית - כשאת לא אומרת כן, את מתכוונת לא!!!

לפני כ - 50 שנה, בשנת 1962, הפזמונאי דן אלמגור כתב את השיר "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת". בבית הראשון של השיר נאמר כך:

כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
אם ה"לא" הוא "לא", ובאמת אולי הוא רק "אולי,
אך לא כעת", או שהלא הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או" אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן,
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן"

כ-30 שנים מאוחר יותר, בשנת 1993, כבוד השופט חשין בפסה"ד בפרשת האונס בקיבוץ שמרת, התפלמס עם מילות השיר "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת", וכתב בסגנונו המיוחד:

"... האמנם כך הוא? האמנם "לא" הוא "אולי"? האמנם "לא" הוא "בוא"? האמנם "לא" הוא "כן", ואף "עוד יותר מזמין מ"כן'"? אין ספק בלבנו שהפזמונאי כתב דברים שכתב בחיוך, בקלילות ובבדיחות דעת, בוודאי בכישרון, ואולם מתגנב חשש אל לב כי יש שיראו בדבריו מורה דרך להליכות ולמנהגות, וכאומרים: ממנו נשמע וכן ננהג. ועל כך נאמר אנו, בלשון צלולה ובלא פקפוק וגמגום: כשאשה אומרת "לא", היא מתכוונת ל"לא" כמשמעותו בחיי יום-יום וכהוראתו במילון. כך אישה, כך גבר, כך ילד, כך ילדה, כך זקן, כך זקנה, כך כל אדם. "לא" הוא לעולם "לא", ואין "לא" שהוא "כן". אין עיוור פיקח ואין שיכור פיכח, אין חכם טיפש ואין ותרן עיקש, אין שחור שהוא לבן, ואין לילה שהוא יום - והכול אם מדברים אנו בלשון בני אדם. "לא" הוא "לא". אשה האומרת "לא", והגבר מתייחד עמה על אף אותו "לא", הייחוד הוא שלא בהסכמתה, והמעשה הוא מעשה אינוס...".

בהתייחסו לדברי השופט חשין, דן אלמגור שינה את הבית השלישי של השיר כך:

כשהיא אומרת "לא!" - לזה היא מתכוונת!
לזה היא מתכוונת, כשהיא אומרת "לא!"
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט,
כי היא החליטה, לא שום בית-משפט.
אז אל תהיה לי "תרנגול",
ואל תהיה חכם גדול,
היא לא רומזת "כן", "אולי" או "בוא".
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת: "לא!"

משנת 1962 (כתיבת שירו של דן אלמגור), דרך שנת 1993 (דברי כבוד השופט חשין בפס"ד בפרשת שמרת), המשך בשנת 1998 (חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998) ועד היום, חלפה מחצית מאה שבמהלכה המצב המשפטי השתנה בהדרגה כמעט מקצה לקצה.

כיום, ישנם מצבים בהם גם התנגדות פסיבית וגם שתיקה, משמעותן אי הסכמה שאין לה שתי פנים: אם לא נאמר כן – המשמעות היא לא!!!
ישנם מצבים אחרים בהם גם אם ניתנה הסכמה, אין לה שום משמעות מכיוון שזו הסכמה פיקטיבית שלא ניתנה מתוך רצון חופשי. על כל אלה, ראו להלן.

הטרדה מינית – מגפה ומכת מדינה

מנתונים שפרסם משרד התמ"ת לא מזמן עולה כי בשנה האחרונה דווחו 165,000 הטרדות מיניות בעבודה. מי שיעשה חישוב יגלה כי מדובר על כמעט 550 מקרים בכל יום ויום ... הנתונים הלא רשמיים גבוהים בהרבה, ולהם יש להוסיף את ההטרדות המיניות שאינן במסגרת יחסי העבודה.

מסקרים שונים עולים גם נתונים אלה:

• 87.4% חוו הטרדה מינית מילולית.
• 60% חוו הטרדה מינית במגע.
• 40% הוטרדו מינית בעבודה.
• 7.6% בלבד מתוך אלה שהוטרדו מינית בעבודה התלוננו.

משרד התמ"ת פרסם לאחרונה ש 15,200 נשים התפטרו השנה מעבודתן עקב הטרדה מינית (מעל 50 בכל יום ויום...) וכי סך האובדן לתוצר השנתי כתוצאה מהטרדות מיניות מגיע למיליארד שקל בשנה. איך שלא מסתכלים על הנתונים הנ"ל - ההטרדה המינית היא מגפה.

ברוב המוחלט של המקרים ההטרדה המינית היא כלפי נשים אבל יש הטרדה מינית גם כלפי גברים וגם בין בני אותו מין (אך במימדים הרבה יותר קטנים) ולכן כותב מאמר זה לקח לעצמו את החירות להשתמש במונחים של מטריד ומוטרדת.

מהי הסכמה ומה משמעויותיה?

בפרשות רבות טוענים אלה שלכאורה הטרידו מינית, שהמתלוננת בעצם הסכימה ומה בעצם רוצים מהם...

כך נטען, עפ"י פרסומים בעיתונות, בפרשת מר מוטי מלכה ראש עיריית קריית מלאכי, בפרשת משה קצב - נשיא המדינה לשעבר, בפרשת ניצב ניסו שחם מפקד מחוז ירושלים ובעוד אין ספור פרשות אחרות. עפ"י דין, ישנם מצבים רבים בהם גם אם ניתנת הסכמה, אין לה שום משמעות וביהמ"ש מניח שמדובר בהסכמה פיקטיבית שלא ניתנה מתוך רצון חופשי ואמיתי ועל כן כאילו מעולם לא ניתנה.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מצבים של יחסי מרות בהם המוטרדת, לא נדרשת להביע אי הסכמה להצעות או להתייחסויות בעלות אופי מיני (כיוון שאין משמעות להסכמה הזו). מה שמאפיין יחסי מרות הם הפרשי כוח, השפעה ומעמד בין שניים כאשר בידי האחד המעמד הכוח וההשפעה והאחר במצב תלות ונחיתות לעומתו. אלה הנתונים במצב הנחות הזה הינם: קטינים וחסרי ישע במסגרת חינוכית או טיפולית, מטופלים במסגרת טיפולית, עובדים במסגרת יחסי העבודה, תלמידים במסגרת לימודית, משתקמים במסגרת תעסוקתית או תלותית, ומאמינים במסגרת יחסי מרות או תלות מול אנשי דת או בעלי סגולות רוחניות מיוחדות.

חוק העונשין מגדיר מצבים של בעילה אסורה בהסכמה וגם מצבים נוספים של מעשים מיניים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, עבודה, שירות ועוד. המעשים הללו נחשבים כמעשים מגונים האסורים גם עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית.

בנוסף, בפסקי דין רבים נקבע שבמצבים כאמור לעיל אין משמעות להסכמה. לדוגמא:

• בבג"צ 4869/01 פלונית נגד רס"ן ד"ר פלוני, נקבע שההסכמה לא היתה אמיתית ולא ניתנה מתוך רצון חופשי ולא מתקבלת על הדעת תוצאה בה אחד הצדדים מנצל את כוחו או את מרותו על הצד השני, כדי להשיג טובות הנאה מיניות.
• בעש"מ 6737/02 מ"י נגד נחום זקן, נקבע שאי הסכמה ניתן לבטא גם באופן פאסיבי ומטריד שהתעלם מכך ("עצם עיניים") פעל בתנאים של אי ההסכמה.
• בעש"מ 7113/02 מ"י נגד שחר לוי, נקבע שיחסי המין עם העובדת הושגו בהסכמה כפויה.
• בעש"מ 4790/04 מ"י נגד אברהם בן חיים, נקבע שיחסי המין תמורת קידום בעבודה הושגו בהסכמה פיקטיבית ופגומה שאיננה הסכמה אמיתית.
• בעש"מ 2203/05 בני מדר נגד נציבות שירות המדינה, נקבע שגם אי הסכמה פאסיבית מהווה אי הסכמה.
• בע"פ 9256/04 יוסף נוי נגד מ"י, נקבע שיחסי מין בין מנהל לכפיפות שהיו מעוניינות בקידום בעבודה הינם בעילה אסורה בהסכמה (האחריות על המנהל להימנע מיחסי מין כאלה ואם לא עשה כן ניצל את מרותו בניגוד לדין).
• בע"ע 274/06 פלונית נגד אלמוני, נקבע בין היתר שכאשר כפיפה הנתונה למרות הסכימה ליחסי מין עם בעל המרות, מדובר בהסכמה לא אמיתית.
• ברע"פ 8731/06 וברע"פ 8858/06 עאטף זאהר נגד התובע הצבאי הראשי, נקבע שהיעדר התנגדות פיזית אינה הסכמה, שגם קיפאון מוחלט, אלם וחוסר אונים פירושם אי הסכמה.

יכולנו להזכיר עוד אין ספור פסקי דין נוספים כמו למשל ת"פ 3185/00 וע"פ 2206/01 מ"י נגד יצחק מרדכי, בה הוגדר שמרות קיצונית הינה כוח שמבטל ומשתק התנגדות, או את ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל, אולם אין בכך כל צורך, שכן ניתן לאמר באופן ברור שהדין במדינת ישראל מגדיר מהי הסכמה, איך מביעים הסכמה (או אי הסכמה) ובאילו מצבים אין כל משמעות להסכמה.

איך להילחם בהטרדה מינית במקומות עבודה?

המעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית ובהם:

1. פרסום תקנון.
2. קיום פעולות הסברה והדרכה.
3. מינוי אחראי על מניעת הטרדה מינית.
4. טיפול יעיל בתלונות על הטרדה מינית

באופן כללי ניתן לחלק את חובות המעביד לשני ערוצים עיקריים:
חובת המניעה: לקבוע אחראי, להביא לידיעת כל העובדים את דבר איסור ההטרדה, לפרסם תקנון וכו'. חובת הטיפול: לקבל את התלונה, ליידע את המתלוננת באשר לאופן הטיפול בהטרדה, לברר את התלונה ביעילות וללא דיחוי, לדאוג שהמתלוננת לא תיפגע במהלך הבירור, להגיש סיכום ממצאיו למעביד וכו'. חובות דומים קיימים בשינויים המחויבים גם על מוסדות השכלה ועל תלמידיהם וגם על כוחות הביטחון ועל המשרתים והעובדים בהם.

איך להילחם בהטרדה מינית בציבור הרחב?

הגברת מודעות באמצעות חינוך והסברה, החרפת הענישה הפלילית והסנקציות האזרחיות, סימון גבולות ברורים, אי הבלגה ועוד.

לסיכום

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", וכן: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". הטרדה מינית היא פגיעה בגופו ובכבודו של אדם. מימדי התופעה של ההטרדה המינית/פגיעה מינית הפכו מזמן למימדים של מגפה וככזו יש להדביר אותה או לפחות לעשות הכל כדי לצמצם את מימדיה בצורה דראסטית, תוך שימוש בכל האמצעים שהחוק מאפשר.

יש לכם שאלה?

פורום הטרדה מינית

במקרה של חשש להטרדה מינית, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד המצוי היטב בתחום הטיפול המשפטי בענייני הטרדה מינית/פגיעה מינית. פניה לעו"ד כזה בעיתוי הנכון בכוחה לשרת את האינטרסים של הנפגעת ולמנוע ממנה טעויות שעלולות לפגוע באינטרסים האלה. פעולות חינוך והסברה, מלוות במלחמת חורמה במטרידים, בכוחן לצמצם את מימדי התופעה ולאפשר למוטרדות מציאות פחות מטרידה ופחות מאיימת. למותר לציין שכותב מאמר זה שולל מכל וכל תלונות שוא וכן כל שימוש לרעה בכלים שהחוק מאפשר כדי להילחם בתופעה.