תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה ומה שביניהם
סיגלרייך-הלל, עו"ד
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
תאונת עבודה הינה לרוב אירוע תאונתי, פתאומי וחד פעמי אשר גרם לפגיעת העובד (למשל: פגיעת העובד כתוצאה מנפילתו מסולם בזמן העבודה).
אך לעיתים פגיעה בעבודה אינה תוצאה שלאירוע חד פעמי כי אם תוצאה של פגיעות חוזרות ונשנות באיבר מסוים, המצטברות לאורך כל תקופת עבודתו של העובד, פגיעות אשר כל אחת מהן אינה עומדת לבדה, אך צירופן יכול להתהוות לנזק משמעותי אשר ייחשב לפגיעה בעבודה (למשל: חשיפה לחומרים מזיקים, סבלות, קלדנות וכיו"ב). בתי הדין לעבודה דימו פגיעות אלו למיםה חוצבים בסלע – טיפה אחר טיפה.
מה יעשה אדם אשר נפגע בעבודתו אך הפגיעה אינה אירוע תאונתי מחד, ופגיעתו אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע שבתקנות מאידך?
בתי המשפט אשר נדרשו למקרים אלו קבעו כי לעיתים מתרחשות פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן אינה עומדת בפני עצמה אך צירופן ביחד יכול שייחשב לפגיעה בעבודה, ובכך הכירו בנפגעים מסוג זה, כנפגעי "מיקרוטראומה".
ההכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה תיבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה:
ראשית, כי מדובר ברצף של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא "תאונה" במובנה הרגיל של המילה, הניתנת לזיהוי ובידוד, גם אם אין בה לבדה כדי לגרום לנזק הנטען, נדרשות פעולות זהות החוזרות על עצמן.
שנית, הבאת חוות דעת רפואית לפיה מצבו של העובד נגרם כתוצאה מפגיעות זעירות ולא תהליך הדרגתי.
שלישית, הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין העבודה.
דוגמאות אופייניות למיקרוטראומה: פריצת דיסק בגב לאחר הרמה חוזרת ונשנית של משאות כבדים במסגרת העבודה, תסמונת התעלה הקרפלית ביד הנגרמת מהקלדה ממושכת במחשב, קרע ברצועות הברך עקב כיפוף, רכינה ויישור חוזר ונשנה וכיו"ב.
כשאר נפגעי עבודה, גם נפגעי המיקרוטראומה יכולים להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי, אך בשל אופי הפגיעה, מדובר בתביעה מורכבת יותר ונטל ההוכחה המוטל על התובע כבד יותר מהנטל של עובד שנפגע באירוע תאונתי.
דוגמאות:
מ' עבד בדואר ישראל כפקיד דואר. במסגרת עבודתו היה אחראי על עשרות שקי דואר כבדי משקל שהגיעו מידי יום, הרמתם לגובה, מיונם, חלוקתם, הכנסתם לשקים, קשירת השקים והרמתם לעגלות הדואר.
מדובר בהרמה של כ – 130 שקי דואר ביום, במשקל של כ – 30 ק"ג האחד. כל זאת נדרש מ' להספיק במסגרת הזמן שהוקצה לו ע"י המעביד. בחלוף מס' שנים החל מ' להרגיש כאבים חזקים בכתף ימין. בבדיקת אולטרה סאונד לכתף הודגם קרע רחב בגיד הסופרה ספינטוס.
מ'פנה לביטוח לאומי בתביעה להכרה בפגיעתו ככזו שנגרמה תוצאת עבודתו. המוסד לביטוח לאומי לאחר מאבק עיקש הכירה בפגיעתו של מ' ככזו שנגרמה תוצאת עבודתו מסגרת תורת המיקרוטראומה. ועדה רפואית מטעם המוסד, קבעה את נכותו בשיעור של 15% לצמיתות.
י' עבד משך 30 שנים כחשמלאי רכב במוסך. העבודה במוסך נעשית בסביבה רועשת לרבות רעש מפטישי אויר, כלים סנומטיים, משחזות וכיו"ב. העבודה בסביבה הרועשת גרמה לירידה בשמיעתו של י' ולטינטון. י' הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולאחר מאבק עיקש בו נדרש להוכיח כי עבודתו ברעש משך שנים, היא זו שגרמה למצבו, הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה וקבע את נכותו בשיעור של 30%.
תסמונת התעלה הקרפלית CTS – זוהי דלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד. על מנת ניתן להכיר בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע", יש להוכיח כי מחלה זו התפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה. סימפטומים לתסמונת: חולשה ביד, כאבים בעת שימוש ביד או כאבי אחיזה, תחושה של נימול והרדמויות של היד, דקירות שונות.
פגיעה זו שכיחה מאוד ואופיינית במיוחד לאנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות חפצים, קידוד מחירים, הקלדות מרובות במחשב וכדומה. היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר.
מחלת הסרטן - גם היא הוכרה כתאונת עבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה וזאת אצל עובדים שהיו חשופים לחומרים מזיקים כגון עובדי הכור, זפתי גגות, עובדי נמל, עובדי בתי זיקוק, עובדים במפעלים כימיים, כבאים וכיו"ב.
יצויין כי המוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות תביעות מסוג זה כמעט באופן גורף. דחייה שכזו מצריכה פנייה אל בית הדין לעבודה על מנת שיכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
משהוכרה התביעה במוסד לביטוח לאומי יהיה התובע זכאי לכל התרופות המוענקות לנפגע עבודה "רגיל" – דמי פגיעה בעד פרק הזמן שנעדר מעבודתו, גמלת נכות מעבודה וכיו"ב.
יש לבחון גם את אפשרות הגשת תביעה נזיקית כנגד גורמים נוספים כמו למשל המעביד וחברת הביטוח שביטחה אותו.
תביעה על פי תורת המיקרוטראומה אינה פשוטה ודורשת הכרה מעמיקה של הנושא והכנה קפדנית מוקדמת של התביעה בטרם הגשתה, הוכחת העובדות, התיעוד הרפואי הנדרש, חוות דעת מומחה.
מומלץ להתייעץ בטרם הגשת תביעה עם עו"ד הבקיא בתחום זה.