מומחה רפואי נוסף

בעניין:
תובע סיגל רייך-הלל ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 .
2 .חברה לביטוח בע"מ
נתבעים מלצר אהרן ע"י ב"כ עו"ד

 

החלטה

התביעה שהוגשה לבית המשפט היא על פי פקודת הנזיקין. לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת מטעמו, ערוכה על ידי ד"ר דוד, ולפיה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 44% (משוקללת).
מנגד הגישו הנתבעים חוות דעת מטעמם שנערכה על ידי פרופ’ אנגל, שקבע כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 23.5% (משוקללת).

עקב הפער בין חוות הדעת הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, והיחידה המשפטית, לה הוריתי להציע זהות מומחה רפואי, שלחה הודעת מינוי לד"ר עמרמי.

בחוות דעתו קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%, אך לאחר שב"כ התובע פנתה למומחה בשאלות הבהרה, קבע ד"ר עמרמי כי "הנני משנה הערכתי הקודמת וקובע כי לנבדק נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בלבד...".

לאור קביעותיו של ד"ר עמרמי, תחילה בחוות הדעת ולאחר מכן השינוי שערך בשיעור הנכות במענה לשאלות ההבהרה, עתר התובע לפסילת חוות דעת המומחה בשל "חוסר סבירות חוות הדעת..." פגמים בחוות הדעת, תהיות וטעויות שנפלו לטעמו בחוות הדעת, ואלה מחייבים הערכה רפואית נוספת אם בדרך של פסילת חוות הדעת המומחה ואם בדרך של מינוי מומחה נוסף.

הנתבעים התנגדו לבקשה.

אומר כבר כי ככל שהטענות כנגד חוות הדעת הן טענות הנוגעות לקביעות ’רפואיות-משפטיות’, סבורה אני כי יש להעמיד את הקביעות שבחוות הדעת במבחן חקירת המומחה, ואין לפסול אך בשל קביעותיו, את חוות הדעת.
"ההנחה קיימת, אלא אם מתברר אחרת, שמומחה רפואי פעל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידיו צריכה להביא לפסילתו..." רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ. ציון חברה לביטוח, דינים עליון, כרך נג, 79.

מאחר שלא מצאתי כל דופי בהתנהגותו של הרופא המומחה, ממילא לא מצאתי כי פעל בחוסר תום לב לא ראיתי עילה לפסול את חוות הדעת. המומחה שמונה, ד"ר עמרמי, אינו כבול בהחלטות המומחים מטעם הצדדים והוא סוברני לקבוע שיעור נכות שונה מהמומחים מטעם הצדדים בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. לא מצאתי בחוות הדעת פגמים מהותיים היורדים לשורש הקביעות בחוות-דעת המומחה עד כדי פסילתה המוחלטת של חוות הדעת.

יחד עם זאת אומר כי לאחר שקראתי את חוות הדעת, את תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, וכן עיינתי בחוות הדעת מטעם הצדדים, אני סבורה כי יש מקום למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט.

לענין זה אין לי אלא לאמץ את דבריו של כבוד השופט משה גל (בת"א (ירושלים) 1540/96 סילביה בן דוד נ’ מגדל חברה לביטוח (פורסם בתקדין מחוזי)), שהיטיב לתאר מצב עובדתי דומה ועל כן בחרתי לצטט מדבריו המתאימים לענין שבפני,

"מינוי מומחה נוסף:


18. נותרה הבקשה החלופית, למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי. כפי שהובהר בספרו הנ"ל של השופט ריבלין: "במקרים בהם מתעורר ספק בדבר משקל חוות הדעת שנתקבלה או בדבר דיותה, נוקטים עתים בתי המשפט בפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, בלא לפסול את חוות דעתו של הרופא שנתמנה" (שם, 583). לנושא האמור נתן בית משפט זה את דעתו בע"א (י-ם) 4133/97 מויאל נ’ סהר חברה לביטוח בע"מ (תק-מח, כרך 1879 ,(1)98). כך נרשם שם, בסימן 6 לפסק הדין:

"הפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, במקרים חריגים ומיוחדים, כאשר מתעורר ספק לגבי המסקנה הרפואית המתבקשת בנסיבות העניין, קנתה לה שבת ובתי המשפט נוהגים לעשות כן מעת לעת, אף אם במשורה כמתחייב מנסיבות הנושא (...).
ככלות הכל, דעה שנייה ו

נוספת (second opinion) אינה דבר נדיר בעולם הרפואה וגם בתי המשפט זכאים, מעת לעת, לקבל הערכה נוספת כל אימת שמתעורר ספק בנוגע למצבו של תובע פלוני. ברי, כי אין בכך כדי להביע חוסר אמון במומחה הנוכחי או להעיד על פגיעה במיומנותו. כל שמתבקשת היא אך דעה נוספת, לסלק כאמור את הספקות ואי הבהירויות".
...
מנגד לכך, כאשר נתגלה פער מהותי בין עמדת המומחה מטעם בית המשפט לבין הרופאים המטפלים, יכול הדבר לשמש לעתים צדקה למינוי של מומחה נוסף לשמיעת חוות-דעת שניה, אם בלב בית המשפט נותר ספק לאן נוטות כפות המאזניים (ראו למשל: בש"א (י-ם) 2631/00 ג’בר נ’ מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב(591 ,(7). ואולם, במה דברים אמורים? בפער קיצוני שקשה להשלים עמו, כאשר הרופאים המטפלים סבורים שמצבו של החולה קשה ביותר, ואילו המומחה מטעם בית המשפט סבור שהוא מתחזה. " [ההדגשות אינן במקור – א.נ.ח]

ערה אני להלכה המורה כי בדרך כלל קיומו של פער בין חוות דעת של בעלי מקצוע אינו מהווה טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף, אך בעניננו הפער בין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לבין חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים, לרבות זו מטעם הנתבעים, ולאור התשובות לשאלות ההבהרה מהם למדתי כי ההפחתה של 10% נכות מקביעתו הראשונית של המומחה בגלל ש"בצעתי הערכה מחודשת של הנתונים והתברר לי כי יצאה שגגה מלפני בהערכת הנכות הסופית" ומתשובתו לשאלה אחרת בה השיב כי "...מדובר בטעות הדפסה, שכן בכתב היד (שהעתק ממנו אשלח לצדדים לפי בקשה) נשמטה שורה..." [הציטוטים מתוך תשובות לשאלות ההבהרה] התעורר בי ספק המצדיק לטעמי מינוי מומחה נוסף שיבחן את מצבו הרפואי של התובע ויתן חוות-דעת נוספת כדי שתסייע בידי להסיר את הספק ולהפיג, ככל שניתן, את תחושת אי הנוחות, ובהתאם אוכל לקבל החלטה בהתאם לחומר שיובא בפני.

משכך אני רואה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט.

הצדדים ישאו בחלקים שווים בשכר טרחת המומחה הנוסף. התובע יפקיד סך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום. הצדדים יעבירו למומחה שימונה את חוות הדעת מטעמם, אך אני מורה שלא להעביר למומחה הנוסף את חוות דעתו של ד"ר עמרמי.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטתי.
לאחר טיפול בהחלטה זו, יועבר התיק לעו"ד גרדשטיין, מנהלת היחידה המשפטית, על מנת שתציע זהות מומחה בתחום האורטופדיה, ותשלח הודעת מינוי פורמלית.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ב בסיון, תשס"ו (18 ביוני 2006) בלשכתי, שלא במעמד הצדדים.

אסתר נחליאלי חיאט 54678313-1647/05