מדריך לנפגע תאונת דרכים

סיגל רייך-הלל – עו"ד

נפגעת בתאונת דרכים?

להלן מספר כללי זהב לפיהם מומלץ לנהוג לאחר התאונה:

1. יש לתעד ככל הניתן את אירוע התאונה ובכלל זה, רישום פרטים מלאים של נסיבות התאונה, מקום ושעת התאונה, פרטי הרכבים המעורבים, פרטי הנהג הפוגע, פרטי מבטחת הרכב (מקיף+חובה), פרטי עדים (באם ישנם), וצילום הנזק שנגרם (הן לרכב והן לגוף).

2. יש לפנות מוקדם ככל הניתן לקבלת טיפול רפואי ראשוני, לפרט, ככל הניתן, בפניהרופא המטפל, את מלוא פרטי האירוע ואת כל הכאבים והתלונות מהם סובל הנפגע. לוודא שכל התלונות והפרטים שנמסרו תועדו כראוי בדו"ח הרפואי על ידי הגורם המטפל.

חשוב לזכור כי זוהי למעשה גרסתו הראשונית של הנפגע ולגרסה זו ישנה חשיבות רבה.

3. יש להקפיד על מילוי הוראות הרופאים המטפלים (לרבות פנייה למומחים רפואיים, ביצוע צילומים, בדיקות ומעקב רפואי – ככל שנדרש).

גם כאן חשוב לוודא כי כל תלונות הנפגע והטיפולים שקיבל מתועדים כראוי, לשמור העתקים מהתיעוד הרפואי (לרבות סיכום אשפוז, סיכום טיפול, הפניות, אישורי מחלה, העתקי מרשמים לתרופות וכיו"ב).

לתיעוד הרפואי חשיבות מכרעת בתביעת פיצויים לנפגע בתאונת דרכים. בתביעה מסוג זה, בית המשפט ממנה מומחים רפואיים לקביעת נכותו של הנפגע. לצורך מינוי כאמור, בודק בית המשפט בתיעוד הרפואי אשר צורף לתביעה, האם קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הרלוונטי.

בעיה רפואית אשר אין לה כל תיעוד למעשה כאילו אינה קיימת. לפיכך העדר תיעוד רלוונטי ו/או העדר קיומו של רצף טיפולי, יסכלו מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הרלוונטי.

ישנו גם קשר ישיר בין סכומי הפיצוי שייפסקו לנפגע בסופו של יום, לבין כמות ואיכות התיעוד הרפואי אשר צורף לתביעתו.

כך למשל, אם נפגע סובל מכאבים בידו לאחר התאונה וכתוצאה ממנה, אך תלונות אלו אינן באות לידי ביטוי בתיעוד הרפואי ו/או באות לידי ביטוי רק בתיעוד רפואי מאוחר לתאונה, כי אז תוכל חברת הביטוח לטעון כי אין כל קשר סיבתי בין הנזק בידו של הנפגע לבין התאונה נשוא התביעה.

יחד עם זאת, יש להיזהר ולא להתלונן על כאבים שאינם קשורים לתאונה ואינם מתיישבים עם אופי הפגיעה. תיעוד רב מדי שאינו רלוונטי, עלול לעורר רושם של בניית תיק לצורך תביעה משפטית ו/או נסיון ל"הלבשת נזק" קודם על התאונה נשוא התביעה.

4. יש להקפיד על שמירת מלוא התיעוד הקשור לתאונה ובכלל זה תיעוד רפואי (כמפורט לעיל), תיעוד הוצאות (קבלות על רכישת טיפול תרופתי, קבלות על תשלום לרופאים, קבלות בגין הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים), תיעוד הוצאות על עזרת צד ג' שנדרשה לאחר התאונה ובעקבותיה (עוזרת, מטפלת וכיו"ב), דו"ח שמאי וקבלות על תיקון הנזק לרכב. בנוסף יש גם לשמור את כל תלושי השכר לפני התאונה ולאחריה.

5. יש לפנות מוקדם ככל הניתן לתחנת המשטרה לצורך הוצאת אישור משטרה. לאישור זה חשיבות כפולה – אישור זה מתעד למעשה את אירוע התאונה והגורמים המעורבים ולכן הינו חיוני לצורך תביעה עתידית. בנוסף, הצגת אישור זה לבית החולים בו טופל הנפגע מיד לאחר התאונה, תפטור אותו מתשלום לבית החולים בעבור הטיפול הרפואי שקיבל.

6. יש להימנע משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חברות הביטוח ולעדכן גם את בני המשפחה והקרובים לעשות כן. חשוב לזכור כי, לא תמיד יציגו החוקרים את עצמם ככאלו, וינסו בתואנות שווא להוציא מידע על הנפגע, נזקיו ומעשיו לפני התאונה ולאחריה (מידע אשר לרוב יוצא מהקשרו וישמש כנגדם בהליך משפטי).

7. יש לנסות ולחזור לשגרה בבית ומחוצה לו, מיד כאשר המצב הרפואי מאפשר זאת.

8. תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה שוללת את זכאות הנפגע לתבוע פיצוי מכוח ביטוחים פרטיים שברשותו, כמו למשל ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות וכיו"ב, (למעט כשיש החרגה מפורשת בפוליסה הפרטית). חשוב לזכור כי תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה (ביטוח פרטי), הינן שלוש שנים ממועד התאונה. זאת בניגוד לתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אותה יש להגיש עד שבע שנים ממועד קרות התאונה.

9. יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בתחום הנזיקין, מוקדם ככל הניתן.

10. והכי חשוב – סעו בביטחה ושמרו על עצמכם!!!