הלן יובא תקציר מפס"ד (תא"מ 700124-09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' איזוטופ) שניתן ע"י השו' סורוקר, הדן בשאלה - על מי תוטל חובת תשלום הוצאות המשפט מקום בו נדחתה התביעה נגד המבוטח.


כמובן שפסק דין זה אינו בגדר פסיקה מנחה או מחייבת, אולם יש בו כדי לשקף את הגישה המשפטית הנוהגת.

 

להלן עיקרי פסה"ד :

 

חב' כלל הגישה נגד מבוטחה תביעה לתשלום השתתפותו העצמית לאור סירובו לשאת בהוצאות "הדין והטורח" (שכ"ט עו"ד, שכר מומחים, עדים וכו') שעה שהודעה לצד שלישי שהוגשה נגד המבוטח (בהליך קודם אשר בו יוצג ע"י כלל), נדחתה בסופו של דבר ללא צו להוצאות.


ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק כי על המבוטח לשאת בהוצאות המשפט שהוצאו לשם ניהול ההליך (כמובן שעד לתקרת ההשתתפות העצמית) וזאת בהסתמך על התשתית הנורמטיבית שבהוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח אשר מעגנת את זכותו של המבוטח לקבל ממבטחתו (במסגרת פוליסת אחריות) החזר עבור הוצאות משפט "סבירות" בהן נשא.

 

הרציונל העומד מאחורי הסעיף הוא מתן הגנה למבוטח מפני מצב בו ימצא עצמו לפתע מופתע מהצורך במימון הוצאות משפט וזאת על אף שהסיכון בחבותו כלפי אדם שלישי עבר למבטחת.


במקרה כזה, קובע הסעיף, יכול המבוטח לדרוש מהמבטחת להשיב לו את הוצאות המשפט "הסבירות" אשר הוציא והמבטחת צריכה לשאת בהוצאות אלה – כמובן שאז ינוכו מסך ההוצאות דמי ההשתתפות העצמית של המבוטח.

 

המצב אינו שונה, גם מקום בו המבטחת היא זו שנשאה בפועל בהוצאות המשפט ולא המבוטח. גם מצב דברים זה מהווה משום "אירוע ביטוחי" אשר במסגרתו המבוטח לא נשא בהוצאות המשפט אלא המבטחת נשאה בהן במקומו. לפיכך גם במצב זה ראוי כי דמי ההשתתפות העצמית יפלו על המבוטח.

 

ביהמ"ש מזכיר במסגרת פסה"ד את ההלכות הקודמות שנפסקו בעבר בעניין זה למעשה חוזר ומבהיר כי חובת תשלום ההשתתפות העצמית אינה מותנית בתוצאות ההליך המשפטי.
 


עודכן ב: 15/07/2015