רכישת רכב מיד שניה
חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח - 2008
סטטיסטית, על כל רכב חדש שנמכר במדינה נמכרים כ-3 כלי רכב משומשים. רבים מכלי הרכב המשומשים נרכשים מסוחרים, מתווכים, מגרשים וחברות ביטוח.
כאשר אנו ניגשים לרכוש רכב משומש אנו עשויים להתלהב מהרכב שהוצג בפנינו ומנתוניו, הגם שאלו לא נמסרו לנו במלואם ולמרות שאין לנו את הכלים או הידע המתאימים לבירור מצבו האמיתי של הרכב.
בתכנית "המתמחה", בהקשר של מכירת דירה מיד שניה, אמר דונלד טראמפ שהוא תמיד יעדיף להשקיע בקוסמטיקה של הדירה העומדת למכירה סכום פעוט כי בסופו של יום, זה מה שמוכר ומאפשר את מכירת הדירה במחיר גבוה עשרות מונים מהמחיר שהיה מתקבל אלמלא השינוי הקוסמטי.
גם סוחרי הרכב מבינים את המתמטיקה הפשוטה הזו ומשפצים את כלי הרכב בצורה חיצונית בלבד בהשקעה נמוכה יחסית. יותר מזה, סוחרים רבים רוכשים את המכוניות המוצעות למכירה מחברות הביטוח שהרכב עבר לבעלותן לאחר ששילמו את ערכו למבוטחיהן בשל תאונה שעבר.
הסוחרים משפצים את כלי הרכב ומביאים אותם למצב חיצוני משביע רצון ואז מנסים למכרם כאילו מדובר ברכב מיד ראשונה ובמצב מצויין. לעיתים הסוחרים מסתירים את זהותם האמיתית ומפרסמים מודעה כאילו מדובר ברכישה מאדם פרטי.
הקונים הפוטנציאליים אינם מכונאים וניתן לספר להם מעשיות על איכות הרכב. מה שחשוב לצורך מכירתו הוא המראה החיצוני שלו.
נכון, הקונים בדרך כלל יקחו את הרכב למכון בדיקות, אבל כל מי שלקח רכב לבדיקה במכון בדיקות יודע כי הזהירות שבה נוקטים מכוני הבדיקה והאופן בו מועברות תוצאות הבדיקה לרוכש הפוטנציאלי - תמיד משאיר מקום לספק לגבי טיבו האמיתי של הרכב.
ממילא, מכוני הבדיקה אינם לוקחים אחריות לפגמים נסתרים ובדרך כלל יחתימו את מזמין הבדיקה על טופס ויתור כלשהו לפני ביצוע הבדיקה בו ייאמר כי פגמים שהוסתרו בכוונה לא כלולים בבדיקה.
מכאן שנוצר מצב בו הרבה רוכשי רכב מצאו את עצמם, לאחר קניית הרכב, עם רכב שלא היו רוכשים אילו ידעו את כל האמת לגביו.
את המצב הזה בא חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח - 2008 (הידוע כחוק הגילוי הנאות), למנוע.
ראשית החוק מגדיר כי מוסכים וחברות ביטוח יהיו חייבות למסור לכל רוכש רכב משומש את מלוא האינפורמציה לגבי עברו של הרכב. כך מוסך מחוייב למסור את כל המידע לגבי הטיפולים שעבר הרכב וחברות הביטוח מחוייבות למסור את כל המידע לגבי פיצויים ששולמו בגין מקרי ביטוח שארעו לרכב.
במצב כזה אם קנינו רכב משומש ונראה לנו שרימו אותנו, אנחנו יכולים פשוט לגשת למוסך בו הרכב טופל ולחברת הביטוח שביטחה את הרכב ולבקש מהם פירוט לגבי עברו של הרכב.
יצויין כי המוסך וחברות הביטוח מחוייבים למסור את המידע אך הם רשאים גם לגבות עבורו תשלום.
שנית, החוק מחייב כל סוחר רכב בחובות הבאות:
(1) חתימה על חוזה בכתב.
(2) מסירת טופס גילוי נאות, חתום, בנפרד מהחוזה - עוד לפני החתימה על החוזה . בטופס גילוי נאות על המוכר למלא את כל הפרטים הקשורים לעברו של הרכב (לרבות קילומטראז' ותאונות קודמות) - לפי מיטב ידיעתו, כמו גם את שמו המלא, מחיר הרכב ועוד.
(3) הקונה צריך לחתום שקיבל טופס גילוי נאות מהמוכר.
החוק מחייב את המוכר לגלות לקונה שהוא אינו הבעלים של הרכב אלא סוחר בכלי רכב משומשים. החוק גם קובע חזקה שמי שמוכר רכב אך אינו רשום כבעליו של הרכב ברישיון הרכב - ייחשב כסוחר רכב (אלא אם יוכיח אחרת).
מכאן - שאם אחרי שרכשנו רכב עלו בנו ספקות לגבי המידע שנמסר לנו לגביו - יש לנו אפשרות לקבל את המידע האמיתי המלא לגבי עברו של הרכב מהמוסך ומחברת הביטוח. אם לאחר שקיבלנו את המידע האמיתי והמלא ראינו שאכן המידע שמסר לנו המוכר אינו אמיתי נוכל לתבוע מהמוכר את ביטול העסקה ופיצויים בשל נזקים שנגרמו כתוצאה ממנה.
יובהר כי חובת הגילוי הנאות שעוגנה בחוק כלפי סוחרי רכב חלה גם על מוכרי רכב פרטי שאינם סוחרים וזאת מכח חוק החוזים והחובה לנהוג בתום לב בעת כריתת חוזה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי וממילא יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי מעורך דין
.jpg)
.jpg)
.jpg)
