מהו משפט מינהלי?

א. מבוא

 

רבים אינם ערים כלל לקיומו של ענף המשפט המכונה "משפט מינהלי". בשעה שהמשפט הפלילי והמשפט האזרחי מוכרים כמעט לכל, למשמע צמד המילים "משפט מינהלי" יורמו גבות רבות.

 

חוקרי המשפט המינהלי והמלומדים העוסקים בתחום נועצים את הסיבה לכך במשפט האנגלי – ממנו התפתח המשפט הישראלי – משפט אשר לא הבחין בין המשפט המינהלי לבין המשפט האזרחי והתייחס לשני ענפי משפט אלו בנשימה אחת.

 

ההבחנה בין המשפט המינהלי לבין המשפט אזרחי וההכרה במשפט המינהלי כענף משפט מיוחד, התפתחה תחילה במשפטן של מדינות יבשת אירופה, ומשם, בשלב מאוחר יותר, היא עברה לעולם המשפט האנגלו-סקסי, ובין היתר, למדינת ישראל.

 

כיום, המשפט המינהלי הינו תחום משפטי נפרד. הוא נלמד כתחום נפרד בפקולטות למשפטים, לטובתו הוקמו בתי משפט מיוחדים (בג"צ ובתי המשפט לענינים מינהליים), נקבעו עבורו סדרי דין מיוחדים, וחשוב מכל, הוא התפתח מבחינה מהותית (בעיקר בפסיקה).

 

 

ב. המשפט המינהלי – ניסיונות הגדרה

 

חרף התבססותו של המשפט המינהלי כתחום משפט "מן המניין" אין בנמצא הגדרה ידועה ל"משפט המינהלי".

 

בין המחברים השונים קיימים הבדלים והבחנות בין ההגדרות. ריכוז ההגדרות השונות מגלה כי המשפט המינהלי משמעו מערכת של כללים החלה בעיקר – אבל לא רק – על רשויות המינהל. מערכת כללים זו מסדירה את סמכויותיהם, דרכי פעילותם, שיקול דעתם, של הגופים הכפופים לו, לרבות את מערכות היחסים שבין האזרח לבין רשויות המינהל ואת מערכת היחסים שבין רשויות המינהל לבין עצמן.

 

כן עוסק המשפט המינהלי במכלול ההיבטים של הביקורת השיפוטית על פעילותן של רשויות המינהל.

 

 

ג. על מי חל המשפט המינהלי?

 

בראש ובראשונה חל המשפט המינהלי על גופים הנמנים עם הרשות המבצעת. בין היתר על המדינה עצמה, ראש הממשלה והממשלה, משרדי הממשלה ואורגניהם, פקידי הציבור השונים, הצבא, המשטרה, השירותים הממשלתיים (בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, הסעד, הביטחון), הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, איגודי ערים) ואורגניהן, תאגידים סטטוטוריים, גופים לווייניים שונים כגון בתי דין מינהליים, ועדות חקירה, ועוד.

 

אולם, המשפט המינהלי חל גם בגופים שאינם גופים שלטוניים מובהקים. זאת, כאשר אותם גופים ממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין או כאשר הוענק להם מעמד או תפקיד ציבורי או כאשר קיימת זיקה בינם לבין רשות ציבורית. למשל, חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל וחברת מקורות והתאגידים המקומיים.

 

המשפט המינהלי חל גם על פעילות הרשות השופטת והרשות המחוקקת כאשר הן ממלאות פונקציות מינהלות (להבדיל מפונקציות של חקיקה ושל שפיטה), על פעילותו של נשיא המדינה, של מבקר המדינה ועוד.

 

אם כן, תחולתו של המשפט המינהלי היא רחבה. גופים רבים כפופים לו ונדרשים לפעול בהתאם לכלליו.

 

 

ד. המשפט המינהלי כ"מושג גג"

 

הערה חשובה נוספת בהקשר למשפט המינהלי נוגעות להיותו של המשפט המינהלי "מושג-גג" לערב רב של תחומי משפט ספציפיים המרכיבים אותו וחוסים תחת כנפיו. בין תתי התחומים של המשפט המינהלי ניתן למנות את דיני המכרזים, דיני רישוי עסקים, דיני התכנון והבניה, דיני החינוך, דיני רישוי, דיני הסדרת עיסוק, דיני חופש מידע ועוד.

 

המשפט המינהלי – על עקרונותיו, עילותיו וסעדיו – מהווים מעטפת כללית החלה בכל אחד מתתי התחומים של המשפט המינהלי. לצידה, חלה מערכת הכללים הספציפית של תת התחום הרלוונטי שהיא כלעצמה תת-התמקצעות.

 

 

ה. סיכום

 

המשפט המינהלי הוא ענף משפטי מיוחד הדורש התמקצעות מיוחדת הן של שופטים והן של פרקליטים. הן מבחינת הדין המהותי והן מבחינת הדין הפרוצדוראלי.

 

התבססותו כענף משפטי "מן המניין" נמצאת כיום בשלבים מתקדים של הפנמה והיטמעות. הכיוון בהקשר זה הוא ברור – ההתייחסות למשפט המינהלי הולכת ולובשת צורה של ענף משפט עצמאי, על כלל ההשלכות בנושא: מומחיות והתמקצעות, סדרי דין וראיות. אולם, נראה כי יעבור עוד זמן מסוים עד להשלמת תהליך זה.