עתירה מינהלית

 

עתירה מינהלית

 

 

א. מבוא – הבג"צ הקטן

 

 

בשנת 2000 התחוללה מהפיכה זוטא במערכת בתי המשפט. חלק נכבד מסמכויותיו של בג"צ הועברו לבית המשפט המחוזיים שהוסמכו לדון באותם נושאים בתפקידם כבתי משפט לענינים מינהליים.

 

בתי המשפט לעניינים מינהליים הוסמכו לדון בעתירות מינהליות במתכונת דומה לאופן בו דן בג"צ בעתירות המוגשות לו. כלומר, על פי אותו הדין המהותי ועל פי אותו דין פרוצדוראלי לפיהן דן בג"צ, בשינויים מסוימים. דמיון זה העניק לבתי המשפט לענינים מינהליים את השם העממי "בג"צ קטן".

 

ההליך העיקרי בו דנים בתי המשפט לענינים מינהליים הוא העתירה המינהלית.

 

 

ב. עתירה מינהלית – מהי?

 

עתירה מינהלית היא הליך שיפוטי במסגרתו מבקש אדם, ארגון או גוף משפטי אחר, מבית משפט מחוזי בתפקידו כבית משפט לענינים מינהליים לבחון את חוקיותה של החלטה שלטונית (מעשה, מחדל, החלטה או היעדר החלטה) ולהסיק מסקנות משפטיות כתוצאה מאי חוקיות זו.

 

העתירה מוגשת לבית המשפט המחוזי, ומועברת לאחד מבין השופטים המיוחדים שהוסמכו לדון בענינים מינהליים באותו בית משפט. כמעט תמיד ידון בית המשפט המחוזי בעתירה מינהלית בפני שופט יחיד, ולא בפני הרכב גדול יותר של שופטים.

 

הפונה בעתירה המינהלית מכונה עותר, והצדדים האחרים – שהם רשויות שלטוניות וגורמים העשויים להיפגע מקבלת העתירה – מכונים "משיבים".

 

 

ג. אילו נושאים מתאימים לעתירה מינהלית?

 

בשנת 2008 הוגשו קרוב ל-10,000 עתירות מינהליות לבתי המשפט לעניינים מינהליים בנושאים שונים ומגוונים.

חוק בתי המשפט לענינים מינהליים הוא המסמיך את בתי המשפט לענינים מינהליים לדון בעתירות מינהליות (לצד הליכים נוספים בהם הוא דן), והתוספת הראשונה לחוק זה מונה 36 נושאים שונים בהם הוא מוסמך לדון (חשוב לציין כי על מנת שבית המשפט לענינים מינהליים "יקנה" סמכות, צריכים להתקיים תנאים נוספים).

 

הנושאים העיקריים בהם דנים בעתירות מינהליות הם מכרזים, תכנון ובניה, רישוי עסקים, חופש מידע, ארנונה, והסדרת עיסוק. כאמור, זו היא רשימה חלקית של 36 הנושאים בהם ניתן להגיש עתירות מינהליות.

 

המשותף לכל העתירות המנהליות הוא ניסיון מצד העותר להעמיד מעשה שלטוני לביקורת שיפוטית מבחינת חוקיותו, כדי לשנותו או לבטלו.

 

 

ד. כיצד מוגשת עתירה מינהלית?

 

העתירה המינהלית מוגשת כשהיא מודפסת למזכירות בית המשפט לענינים מינהליים במספר עותקים מספיק, הנגזר ממספר בעלי הדין בהליך.

 

לצורך הגשת עתירה על העותר לעמוד בשורה של כללים פרוצדוראליים הנוגעים לאופן הגשת העתירה ומוסדרים בתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), ובפסיקה שהצטברה לאורך השנים.

 

בין היתר, יש לתמוך עתירה בתצהיר, ועל הפונה לשלם אגרת בית משפט (או, לחילופין, לבקש פטור מתשלום אגרה).

 

 

ה. מה יש לכלול בכתב העתירה?

 

בגוף העתירה יש לציין את שמות הצדדים להליך, את הסעדים המבוקשים (מה מבקשים מבית המשפט?) ואת הטענות המשפטיות והעובדתיות התומכות בעתירה.

 

כמו כן, לעתירה המינהלית יש לצרף תצהיר במתכונת הקבועה בתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין). כן יש לצרף לעתירה כנספחים את כל המסמכים הקשורים אליה. אין להסתיר מסמכים שאינם מטיבים עם העותר. הסתרת מסמכים כשלעצמה, עשויה להוות טעם לכך שבית המשפט ידחה את העתירה.

 

 

ו. עמידה בעילות הסף

 

על מנת שעתירה מינהלית תידון לגופה, על העותר לעמוד בשורה של חסמי סף המכונים בשפה המקצועית "עילות סף". רשימה חלקית של חסמים אלה היא: על העותר להציג את מלוא התמונה בפני בית המשפט ולבוא אליו ב"ידיים נקיות"; על העותר לפנות תחילה לרשות שנגד החלטה הוא עותר ולשטוח בפניה את טענותיו ואף להותיר לה שהות מספיקה להשיב לו; על העותר לפנות בעתירה המינהלית ללא שיהוי ותוך המועד הקבוע בחוק; עליו לצרף לעתירה כמשיבים את הגורמים הרלוונטים כמתחייב מהתקנות, ועוד (ראו בספרינו "המשפט המינהלי – עילות הסף").

 

 

ז. הצגת עילות התערבות במעשה השלטוני

 

על מנת שהעותר בעתירה המינהלית יזכה במבוקשו עליו להצביע על עילת התערבות – אחת או יותר – במעשה השלטוני העומד לביקורת שיפוטית. אין די בתחושות העותר כי המעשה השלטוני אינו צודק, או כי קיימת עליו ביקורת ציבורית או תקשורתית, כדי שבית המשפט יפסוק כי הוא בלתי חוקי.

 

עילות ההתערבות לאורן מתבצעת הביקורת השיפוטית בבתי המשפט לענינים מינהליים – ואותן יש להציג בעתירה – נוסחו בפסיקה. הן כוללות, בין היתר, חוסר סמכות, הפרת זכות טיעון, משוא פנים, חוסר תום-לב, שרירותיות, חוסר סבירות, חוסר מידתיות, שיקולים זרים, הפליה ועוד (ראו בספרינו "המשפט המינהלי – עילות ההתערבות").

 

 

ח. סעדים

 

על העתירה המינהלית להציג את הסעדים המבוקשים, כלומר מה מעוניין העותר כי בית המשפט יורה. הסעדים הם "השורה התחתונה" של העתירה במסגרתם מבקש העותר כי בית המשפט יורה לרשות לפעול בצורה מסוימת, או לחדול מלפעול בצורה מסוימת, או כי יוצהר על כך שפעולה או החלטה מסוימת היא בלתי חוקית, או לבקש כי בית המשפט יחזיר את הנושא לבדיקה נוספת ברשות.

 

בעתירות מינהלית לא נפסקים סעדים כספיים.

 

 

ט. סיכום

 

בדומה להליכים משפטיים אחרים, עתירה מינהלית היא נושא סבוך. הכנתה וניהולה דורשים הכרה הן של הדין המינהלי הפרוצדוראלי והן של הדין המינהלי המהותי. די לעיין בראשי הפרקים של מאמר זה כדי להיווכח שאלו הם פני הדברים.על מנת להגיש עתירה מינהלית ראויה בעלת סיכוי, יש לעשות זאת, בסיוע של עורך דין שזו היא תחום המומחיות שלו.