א. מבוא

 

הגשת עתירה לבג"צ היא מומחיות מקצועית-משפטית. זו היא תורה בפני עצמה שהעלתה על הכתב – ככל שהיא אפשרית – תחזיק מאות רבות של עמודים. רק עבדכם הנאמן כתב בהקשר זה שלושה ספרים עבי כרס, שגם הם אינם מתיימרים למצות את הדיון בהקשר זה.

לצרכי הבנה כללית של מושג העתירה לבג"צ, אנסה להציג להלן את עיקרי הדברים וליתן מושג כללי באשר למהותה ולעיקריה של העתירה לבג"צ.

 

אבקש להדגיש שאין לראות במסמך זה משום הדרכה מעשית כיצד לעתור לבג"צ. פניה מוצלחת לבג"צ היא מומחיות, וככזו – יש לערוך אותה ולהגישה באמצעות עורכי הדין המתמחים בתחום זה.

 

 

ב. עתירה לבג"צ – מהי?

 

עתירה לבג"צ היא הליך שיפוטי במסגרתו מבקש אדם, ארגון או גוף משפטי אחר, מבית המשפט העליון לבחון את חוקיותה של החלטה שלטונית (מעשה, מחדל, החלטה או היעדר החלטה) ולהסיק מסקנות משפטיות כתוצאה מאי חוקיות זו.

 

העתירה מוגשת לבית המשפט העליון הדן בעתירה כערכאה ראשונה (להבדיל מתפקידו כערכאת ערעור שניה או שלישית) בהרכב אי-זוגי של שלושה (או יותר) משופטיו.

 

הפונה לבג"צ מכונה עותר, והצדדים האחרים – שהם רשויות שלטוניות וגורמים העשויים להיפגע מקבלת העתירה – מכונים "משיבים".

 

 

ג. אילו נושאים מתאימים לעתירה לבג"צ?

 

מידי שנה מוגשות כאלפיים עתירות לבג"צ בנושאים שונים ומגוונים. המשותף לכולן הוא ניסיון מצד גורם כלשהו להעמיד מעשה שלטוני לביקורת שיפוטית מבחינת חוקיותו.

 

עתירות לבג"צ עוסקות בתחומים שונים: איכות סביבה, שלטון החוק, זכויות אדם, הפרטה, ועוד.

 

עתירות לבג"צ עשויות להיות מופנות כלפי החלטות ממשלה, כלפי החלטות שרים, כלפי רשויות ציבוריות, כלפי יתר הגופים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, כנגד תקנות, הנחיות מינהליות, חוקי עזר, ואף כנגד חוקי הכנסת.

 

 

ד. כיצד מוגשת עתירה לבג"צ?

 

על העתירה לבג"צ להיערך בכתב ובדפוס.

 

העתירה והמסמכים המצורפים לה מוגשים למזכירות בית המשפט העליון בירושלים, במספר עותקים מספיק, הנגזר ממספר בעלי הדין בהליך.

 

לצורך הגשת עתירה על העותר לעמוד בשורה של כללים פרוצדוראליים הנוגעים לאופן הגשת העתירה ומוסדרים בתקנות סדר הדין בבג"צ, בנהלי בית המשפט העליון, ובפסיקה שהצטברה לאורך השנים (ראו לעניין זה בספרינו "המשפט המינהלי – סדרי הדין והראיות בבג"צ").

בין היתר, יש לתמוך עתירה בתצהיר, ועל הפונה לשלם אגרת בית משפט (או, לחילופין, לבקש פטור מתשלום אגרה).

 

 

ה. מה יש לכלול בכתב העתירה?

 

בגוף העתירה יש לציין את שמות הצדדים להליך, את הסעדים המבוקשים (מה מבקשים מבית המשפט?) ואת הטענות המשפטיות והעובדתיות התומכים בעתירה.

 

לעתירה יש לצרף כנספחים את כל המסמכים הקשורים לעתירה. אין להסתיר מסמכים שאינם מטיבים עם העותר. הסתרת מסמכים כשלעצמה, עשויה להוות טעם לכך שבג"צ ידחה את העתירה.

 

 

ו. עמידה בעילות הסף

 

על מנת שעתירה לבג"צ תידון לגופה, על העותר לעמוד בשורה של חסמי סף המכונים בשפה המקצועית "עילות סף". רשימה חלקית של חסמים אלה היא: על העתירה לעסוק בנושא שהוא שפיט; על העותר להיות בעל זכות עמידה; על העותר להציג את מלוא התמונה בפני בית המשפט ולבוא אליו ב"ידיים נקיות"; על העותר לפנות תחילה לרשות שנגד החלטה הוא עותר ולשטוח בפניה את טענותיו ואף להותיר לה שהות מספיקה להשיב לו; ועוד (ראו בספרינו "המשפט המינהלי – עילות הסף").

 

 

ז. הצגת עילות התערבות במעשה השלטוני

 

על מנת שהפונה לבג"צ (העותר) יזכה במבוקשו עליו להצביע על עילת התערבות – אחת או יותר – במעשה השלטוני העומד לביקורת שיפוטית בבג"צ. אין די בתחושות העותר כי המעשה השלטוני אינו צודק, או כי קיימת עליו ביקורת ציבורית או תקשורתית, כדי שבג"צ יפסוק כי הוא בלתי חוקי.

 

עילות ההתערבות לאורן מתבצעת הביקורת השיפוטית בבג"צ – ואותן יש להציג בעתירה – נוסחו בפסיקה. הן כוללות, בין היתר, חוסר סמכות, הפרת זכות טיעון, משוא פנים, חוסר תום-לב, שרירותיות, חוסר סבירות, חוסר מידתיות, שיקולים זרים, הפליה ועוד (ראו בספרינו "המשפט המינהלי – עילות ההתערבות").

 

 

ח. סעדים

 

על העתירה להציג את הסעדים המבוקשים, כלומר מה מעוניין העותר כי בית המשפט יורה. הסעדים הם "השורה התחתונה" של העתירה במסגרתם מבקש העותר כי בג"צ יורה לרשות לפעול בצורה מסוימת, או לחדול מלפעול בצורה מסוימת, או כי יוצהר על כך שפעולה או החלטה מסוימת היא בלתי חוקית, או לבקש כי בג"צ יחזיר את הנושא לבדיקה נוספת ברשות.

 

ככלל, אין בג"צ פוסק סעדים כספיים.

 

ט. סיכום

 

עתירה לבג"צ היא נושא סבוך. די לעיין בראשי הפרקים של מאמר זה כדי להיווכח שאלו הם פני הדברים.

 

בג"צ הוא גוף חשוב במרקם החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל, ופסיקתו משפיעה באופן דרמטי על מארג רשויות השלטון. על מנת להניע את "גלגלי" הביקורת השיפוטית של בג"צ בצורה נכונה, אין מנוס אלא לעשות כן, בליווי צמוד של בעל מקצוע המומחה בתחום.