תעמולת בחירות בכנסים, נאומים והרצאות: מותר או אסור?

א. מבוא

סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, קובע איסור על שימוש בנכסי ציבור ובמשאבי הרשות המקומית לצרכי תעמולת בחירות. איסור זה מקרין במישרין על השאלה האם מועמדים לבחירות רשאים ליטול חלק פעיל בכנסים, נאומים והרצאות הנערכים ברשות המקומית.

להלן אציג את העקרונות המנחים באשר לתעמולת בחירות בכנסים, נאומים והרצאות וכן את יישומם המעשי כפי שהשתקף בהחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

ב. עקרונות מנחים

על מנת להבטיח מראש תעמולת בחירות אסורה, לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, על היועץ המשפטי לעירייה לאשר ראש אירועים רבי משתתפים בששת החודשים הקודמים למועד הבחירות (לרבות לעניין נאום או הרצאה של ראש העיריה) (תר"מ 12/20, מיום 30.5.2013). יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הפנה – וחזר והפנה – לצורך באישור מקדים מצד היועץ המשפטי לעירייה.

אשר לקיומם של אירועים מסוג כנסים, נאומים והרצאות נקודת המוצא היא כי אסור לראש עיר (וליתר המתמודדים) לשאת דברים מעל במה ציבורית במהלך תקופת בחירות.

יחד עם זאת, נפסק כי לא מדובר בכלל קטגורי וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו (תר"מ 28/20 מיום 14.7.2013). לא מן הנמנע שתתאפשר נשיאת דברי ברכה קצרים על ידי ראש עיר מכהן כאשר אין בהם משום תעמולת בחירות.

כלל נוסף קובע כי כאשר קיים ספק האם מתקיימת תעמולת בחירות, יש להחמיר ולאסור (תר"מ 23/19 מיום 17.2.2013).

ג. דוגמאות מהחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

העקרונות המנחים הללו תורגמו להחלטות קונקרטיות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. להלן הדוגמאות מהחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ערב הבחירות לרשויות המקומיות 2013.

במקרה אחד בו תכנן ראש עירייה מכהן לשאת דברי ברכה באירוע שגרתי (המתקיים לפי מהלך העניינים הרגיל) אפשר יו"ר ועדת הבחירות את נשיאת הדברים, תוך שקבע שראוי שראש העיר יעביר לעיונו של היועץ המשפטי לעירייה את דברי הברכה המתוכננים, על מנת לבחון שאין בהם תעמולת בחירות אסורה (תר"מ 28/20 מיום 14.7.2013).

במקרה שני אפשר יו"ר ועדת הבחירות נשיאת הדברים של ראש מועצה מכהן בכנס בוגרים של בית ספר תיכון, לאחר שראש המועצה הודיע כי אין בכוונתו לשאת דברים שהם בבחינת תעמולת בחירות אסורה. גם בהקשר זה נפסק שראוי שראש העיר יעביר לעיונו של היועץ המשפטי לעירייה את דברי הברכה המתוכננים, על מנת לבחון שאין בהם תעמולת בחירות אסורה (תר"מ 34/20 מיום 14.7.2013).

במקרה שלישי, נאסר על ראש עיר מכהן לקיים סדרה בת 28 מפגשים עם תושבים במתכונת של שאלות ותשובות, בתקופה הסמוכה לבחירות. נמצא כי התנהלות זו עולה כדי תעמולת בחירות אסורה שכן אין לדעת אילו שאלות ישאלו התושבים, האם יבקשו התייחסות ראש העיר למועמדים האחרים, להישגי העיריה או לתוכניותיו העתידיות של המועמד (תר"מ 12/20 מיום 12.6.2013)

במקרה רביעי, נאסר על ראש העיר להשתתף בסיורים מודרכים שעורכת העירייה לעובדי המחלקות השונות בעירייה (על מנת שעובדי המחלקות השונות יכירו זה את זה), מהטעם שניתן לייחס את עבודת המחלקות השונות כהישג אישי של ראש העירייה. על האיסור הוחלט ביום 15.7.2013 ועד למועד הבחירות (תר"מ 33/20 מיום 15.7.2013).

במקרה חמישי, נאסר על ראש עיר לקיים מפגשי "קבלת קהל" עם תושבים, בשלושת החודשים הקודמים לבחירות בשל הפוטנציאל הגבוה לתעמולת בחירות אסורה הטמון בהם (גם כאשר הסביר ראש המועצה כי מדובר במפגשים שגרתיים המתקיימים מידי שבוע) (תר"מ 41/20 ו-49/20 מיום 28.7.2013).

במקרה שישי, נפסק כי עצם קיומו של טקס חנוכת היכל תרבות שאינו בבעלות העירייה, כאשר שיפוצו וניהולו אינם ממומנים מכספי ציבור כהגדרתם בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) – מותר. מנגד, חל איסור על ראש עירייה לשאת באותו אירוע דברים שהם בבחינת תעמולת בחירות (תר"מ 23/20, מיום 26.6.2013).

ד. לסיכום

דיני תעמולת הבחירות כוללים הן עקרונות כלליים והן החלטות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הכרתם מאפשרת לשער ולהעריך מראש אילו פעולות יחשבו כתעמולת בחירות אסור ואלו כתעמולה מותרת. השקעת מחשבה מלכתחילה בליווי ייעוץ מושכל, עשוי למנוע מיריביו הפוליטיים של המועמד "נשק" בדמות עתירה ליו"ר ועדת הבחירות.