מאת: רועי שחר, עו"ד
א. מבוא
משרד מבקר המדינה הפך לאחרונה ל"שחקן" מרכזי ביותר במשפט המינהלי, הבוחן ביעילות ובנמרצות את חוקיות התנהלותם של רשויות וגופים ציבוריים.
המעורבות הגוברת והולכת של מבקר המדינה בחיינו הציבורים תורמת לכך שגופים ואנשים רבים מבקשים לגולל את טענותיהם לפתחו של מבקר המדינה, על מנת שזה יבדוק, יחקור וידרוש בעניין מושא פנייתם.
על רקע מגמה זו, סוקר המאמר בקצרה את עיקרי תפקידיו וסמכויותיו של מבקר המדינה ומציג את "עשרת הדיברות" להגשת פניה למבקר המדינה כהלכתה.
ב. מוסד מבקר המדינה
מבקר המדינה הוא מוסד חוקתי. הוא הוקם ופועל מכוח חוק-יסוד: מבקר המדינה. תפקידיו מעוגנים אף הם בחוק יסוד זה, ומפורטים ביתר פירוט בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (שאינו חוק יסוד).
מבקר המדינה הוא מוסד עצמאי ובלתי-תלוי, שעצמאותו באה לידי ביטוי בין היתר, בבחירת העומד בראשו על ידי 120 חברי הכנסת בהצבעה חשאית, בניהול תקציב עצמאי, ובמתן סמכויות מרחיקות לכת בכל האמור לחקירה ודרישה של נושאים הנתונים לביקורתו.
ג. הגופים הנתונים לביקורת
רשימת הגופים העומדים לביקורתו של מבקר המדינה ארוכה ביותר. היא כוללת גופים ציבוריים רבים הנמנים עם רשויות השלטון המרכזי ועם רשויות השלטון המקומי. בין היתר, משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, זרועות הביטחון השונות, מפלגות ועוד.
ביקורת המדינה אינה חלה על גופים פרטיים, כגון חברות ציבוריות; ואינה חלה על גופים ציבוריים שחוק מבקר המדינה קובע במפורש כי ביקורת המדינה לא תחול עליהם.
ד. מושא הביקורת
מושא ביקורתו של מבקר המדינה עשוי להיות מעשה אחד או יותר של גוף מבוקר או של גופים מבוקרים. בנוסף, מושא הביקורת יכול שיהא מחדל. כלומר, הימנעות מעשייה של גוף מבוקר (אחד או יותר). כמו כן, מושא הביקורת יכול שיהא איטיות בעשייה ("גרירת רגליים") מצד גוף מבוקר (אחד או יותר).
ה. סוגי הביקורת
הביקורת שמנהל מבקר המדינה מגוונת. היא משתרעת על חוקיות פעילותם של הגופים המבוקרים, על תהליכי קבלת החלטות בהם, על ניהול כספים נכסים והתחייבויות, על (אי) סדרים, על בחינת חלופות על ידי הרשות המוסמכת, ועוד.
כמו כן, מבקר המדינה יכול לבחון פעולות שהן אמנם חוקיות אולם, נראה כי הן מגלות אי צדק, בזבזנות, חוסר יעילות, חוסר אפקטיביות וכיוצא באלו.
ו. התחלת הבדיקה
אחד המאפיינים הבולטים של מוסד מבקר המדינה, הוא היותו גוף שיכול להתחיל בבדיקה גם בעקבות פניות המגיעות אליו וגם מיוזמתו שלו (ובכך הוא שונה מבתי המשפט שרק מגיבים לעתירות המגיעות אליהם).
למטה מכאן אתייחס לביקורת המתבצעת בעקבות פניה המגיעה אל מבקר המדינה.
ז. "עשרת הדיברות" לפניה
1. יש לציין פרטים מלאים של מגיש התלונה (לרבות כתובתו ודרכי ההתקשרות עימו), וכן יש לציין את נושא הפניה ואת תאריך הפניה.
2. יש לציין את שם הרשויות נגדן מופנית הפניה (לצורך כך יש לבחון האם מדובר בגוף הנתון לביקורת מבקר המדינה).
3. מומלץ להציג את השתלשלות הפרשה בצורה כרונולוגית, תוך חלוקה לסעיפים ופרקים, על מנת להקל על בודק התלונה (הצגה בהירה ורהוטה של המקרה תורמת לבירור התלונה בצורה מהירה יותר).
4. יש לציין בפניה את כל הליכים משפטיים רלוונטיים לפניה (עתירות/ חקירות פנימיות/ חקירות משטרה /חקירות משמעתיות), ולצרף אסמכתאות מתאימות.
5. מומלץ לצרף לפניה את מלוא החומר הרלוונטי כנספחים. ככל שקיים ספק האם חומר מסוים רלוונטי או לא – מומלץ לצרפו.
6. יש לחתום בשולי התלונה.
7. מומלץ לבחון דוחות קודמים של מבקר המדינה בנושאים זהים או דומים לנושא הפניה. על פי רוב, דוחות אלה, מלמדים לא מעט על דרך הביקורת בהקשר ספציפי, על נקודות ביקורת אפשריות, ודגשים מיוחדים לתחום הביקורת הרלוונטי או לרשות הרלוונטית.
8. מומלץ להשאיר בידי הפונה עותק מלא של התלונה הזהה לעותק שהוגש.
9. יש להגיש את הפניה באחת או יותר מאפשרויות הבאות: דרך אתר מבקר המדינה, בפקס או בדואר (מומלץ רשום), ולציין על גבי הפניה כיצד הוגשה. ניתן גם להגיש תלונה בעל-פה בלשכות מבקר המדינה המחוזיות (לא בטלפון). אולם, בדרך כלל, מוצע שלא לעשות כן מטעמים של סדר ובהירות התלונה.
10. על מנת לעשות את כל אלה בהצלחה, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ו/או לשכור ייצוג של עורך-דין העוסק בתחום על מנת שיערוך את הפניה כהלכתה.
--
הכותב הוא מיסד ובעלים של משרד עורכי-דין העוסק במשפט המינהלי, מרצה בתחום זה בלשכת עורכי הדין, וממחברי סדרת הספרים "המשפט המינהלי".
.jpg)
.jpg)
.jpg)
