"ידועים בציבור" מהם – חלק א'
המושג "ידועים בציבור" הוא למעשה צורת חיים של זוגות רבים אשר מעדיפים לחיות ביחד כזוג לכל דבר ועניין למעט קיום טקס הנישואין.
יש הרואים את המושג "ידועים בציבור" כתחליף לתא המשפחתי הקונבנציונאלי הידוע במחוזותינו, קרי, מוסד הנישואין, ויש הרואים בו כ"משפחה החדשה" של התקופה המודרנית.
תופעה זו של חיים בצוותא כ"ידועים בציבור" התרחבה ותפסה מקום נרחב בשנים האחרונות אצל הרבה זוגות.
במהות ההגדרה,ידועים בציבור הם בני זוג אשר בחרו לחיות את חייהם הזוגיים במשותף, מבלי להינשא.המדובר בבני זוג אשר חיים יחד, גרים יחד, לעיתים מולידים ילדים יחד,צוברים נכסים יחד וכיו"ב.
"ידועים בציבור" זוהי זוגיות, ככל זוגיות, אלא שבני הזוג החליט ושלא להינשא מסיבותיהם שלהם. יש שלא רצו להיכנע לכבלי הפרוצדורה, יש שנכוו פעם מנישואין כושלים ומבחינה פסיכולוגית לא יכולים יותר לעבור את מפתן הנישואין ויש שבחר וכך מסיבה אחרת או כלל בלי סיבה.
הסיבות לחיים של זוג כ"ידועים בציבור" ולא כזוג נשוי הן רבות ומגוונות וחלק מהמקרים הוא כלהלן:
זוגות אשר התגרשו ופותחים את פרק ב' בחייהם אך אינם מעוניינים למסד אותו ע"י חתונה לאור סיבות שונות כגון ילדים מנישואיהם הקודמים, הרכוש של כל אחד מבני הזוג וכו'.
זוגות אשר אינם מתחתנים כאידיאולוגיה נגד חתונה דתית על כל הכרוך בה.
זוגות בני אותו המין אשר אינם יכולים למסד את הקשר ביניהם באמצעות נישואין כדת וכדין.
זוגות אשר מעדיפים לחיות כזוג אבל עדיין לא החליטו על מיסוד הקשר לצמיתות.
קיום מערכת זוגית שכזו יצרה מצב בו זוגות רבים מנהלים את חייהם כ"ידועים בציבור" במקום לנהל חיי נישואין, חייבה את בית המשפט להתמודד עם שורה של שאלות בדבר זכויותיהם של בני הזוג הידועים בציבור.
כך למשל, עלתה השאלה האם לבני זוג החיים כ"ידועים בציבור" יש מעמד חוקי זהה למעמד של בני זוג נשואים? האם בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו גם אם הם לא נשואים? האם אישה יכולה לתבוע מזונות מבן זוגה? האם היא יכולה לתבוע מן הרשויות קצבת שארים לאחר מות בן זוגה? וכיו"ב.
על אחת כמה וכמה שאלות אלו עלו וצצו כאשר היה מדובר בזוגות חד מיניים אשר חיו ביחד כ"ידועים בציבור" ואף גידלו ילדים כחלק מהתא המשפחתי, בין ע"י אימוץ או אם פונדקאית וכו.
לאור הצורך להסדיר את המערכת הזוגית הזו, קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין,כי מעמדם של ידועים בציבור הינו שווה ערך למעמד של זוג נשוי כהלכה, ועל הרשויות (כולל בתי הדין הדתיים) לכבד מערכת זוגית שכזו על ידי שמירה על עיקרון הכבוד והשוויון,בדומה לכול מערכת זוגית אחרת.
כך למשל נקבע, כי אישה תוכל לקבל מזונות מבן זוגה הידוע בציבור,בבחינת "מזונות אזרחיים".
כן נקבע,כי בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו הידוע בציבור –וכי בן זוג ידוע בציבור יוכל לקבל הכרה בעיני החוק בכול הקשור לדיירות מוגנת, הקלות במס, קצבת שארים, זכויות פנסיוניות וכיו"ב.
הנה כי כן, רואים אנו, כי הפסיקה השוותה את מעמדו של בן הזוג הידוע בציבור לבן הזוג הנשוי ובכך הקנתה למוסד זה את עוצמתו.אולם, בניגוד למערכת הנישואין שבה אדם יודע אימתי הוא נכנס אליהו אימתי הוא יוצא ממנה, במוסד הידועים בציבור הדבר נוטה יותר לאי בהירות ובעיקר תלוי הדבר בנסיבות כל מקרה לגופו.
הבעיה המרכזית של בני זוג "ידועים בציבור" היא להוכיח כי הם אכן מקיימים את כל התנאים של "ידועים בציבור" ובהתאם לזכות בכל הזכויות המוקנות עפ"י חוק לבני זוג נשואים.
הגדרת המושג "ידועים בציבור"
לאור המעמד שהקנה בית המשפטהעליון למושג "ידועים בציבור", אשר מקנה לו למעשה את אותן הזכויות של זוג נשוי, חשוב מאד לדעת ולהגדיר מתי ניתן להכיר בבני זוג כ"ידועים בציבור".
לידועים בציבור הגדרה כוללנית שניתן לחלץ מהפסיקה – זוג אשר חי חיי משפחה במשק-בית משותף, אשר אינם נשואים זה לזה, והמופיעים בציבור כבעל ואישה.
למעשה הגדרת המושג ידועים בציבור מורכבת ממספר אלמנטים כלהלן:
1. חיי אישות כבעל ואישה – הכוונה לחיים אינטימיים כשל בעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראים כי קשרו גורלם זה בזה.
2. ניהול משק בית משותף – הכוונה למשק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים.
המבחן לבדיקת רכיבים אלה הינו מבחן נסיבתי של היחסים הזוגיים, היות והמרכיבים משתנים ממקרה למקרה.
3. משך זמן של חיים כ"ידועים בציבור" - אין דרישת זמן מינימאלית אשר ממנה ואילך ניתן יהיה להיכנס בגדר "ידועים בציבור". ככל שחולף הזמן, עם ביסוסו של מוסד "הידועים בציבור", המגמה הרווחת הינה כי גם פרק זמן של שלושה חודשים עשוי להיחשב כזמן סביר לצורך הכניסה להגדרה זו.
4. מגורים משותפים - לעניין דרישת המגורים המשותפים, הפסיקה קבעה כי הדרישה היא מגורים משותפים באופן קבוע, ולא שהייה זמנית האחד בדירת רעהו. כך למשל מעבר התובעת לדירת הנתבע, למשך שלושה חודשים, אינו מעיד על הקשר הנפשי העמוק וחיי שיתוף, כהגדרת הפסיקה של "ידועים בציבור".
החלק השני של הכתבה יעסוק בעניין ההשפעה שיש להיות בני זוג "ידועים בציבור" על חלוקת רכושם במקרים של מות אחד מבני הזוג, או במקרה של פרידה.
אין לראות בתוכן כתבה זו משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.
שמואל פז, עו"ד ונוטריון
עודכן ב: 25/07/2013
.jpg)
.jpg)
