הליכי השגה, ערר ועתירה מנהלית בארנונה

הרשות המקומית מטילה לא אחת על התושבים, ארנונה שגויה שלא כדין ובלא הצדקה.

שומת הארנונה יכולה להיות שגויה בגלל סיבות רבות אשר הנפוצות בהן הן כדלקמן:

1. גודל נכס שגוי.
2. סיווג שגוי של הנכס.
3. טעות בשם המחזיק בנכס או טעות בשם בעל הנכס.
4. שינוי מדיניות העירייה בנושא ארנונה שלא כדין.
5. התיישנות חובות

לתושב הרשות המקומית אשר חולק על שומת הארנונה ומבקש לשנותה יש מספר דרכים בהן הוא יכול לנקוט כדלקמן:

1. השגה
2. ערר
3. עתירה מנהלית

ככל שמדובר בעניין טכני כגון גודל הנכס, או טעות במדידה, או טעות בשם המחזיק או טעות בסיווג הנכס, על תושב רשות מקומית, החולק על שומת הארנונה שהשתיתה עליו הרשות המקומית לפנות בהליך מנהלי אל הממונה על הארנונה בתחומי אותה רשות מקומית בהשגה ובמידה ופנייתו נדחתה, היא יכול להגיש ערר בפני ועדת-הערר לענייני ארנונה, בתחום הרשות המקומית בה הוא מתגורר.

ככל שהערר יידחה או שמדובר בעניין שאינו טכני במהותו כגון: מדיניות העירייה בנושא ארנונה, קיפוח וחוסר מידתיות, רשלנות, התיישנות וכו, על התושב להגיש עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי אשר פועל כבית משפט לעניינים מנהליים.

השגה

תושב הרשות אשר חויב בתשלום ארנונה כללית רשאי בתוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

1. הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
2.נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו;
3. הוא אינו מחזיק בנכס התאם להגדות החוק.
4. היה הנכס המדובר עסק כמשמעותו בחוק והוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

במידה והתושב לא הגיש את ההשגה בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת השומה, הוא יהיה מנוע להגיש השגה אך הוא יוכל לפעול באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וזאת רק במקרים מיוחדים.

תשובת מנהל הארנונה להשגה

1. מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה.
2. סמכות מנהל הארנונה לדון ולהשיב רק בעניינים טכניים ולא בעניינים מהותיים המצויים בסמכות בית המשפט.
3. לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום- ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום.

במידה וההשגה של התושב נדחתה ע"י מנהל הארנונה, הוא רשאי לפנות לוועדת הערר ולערער בפניה על החלטת הדחייה של מנהל הארנונה.

דיון בפני ועדת ערר

הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

על החלטת ועדת ערר רשאים הן העורר והן מנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לעניינים מנהליים.

איך לנהוג?

יש להקפיד על קיום לוח המועדים שנקבע בחוק, אחרת, צפויה הרשות המקומית,שלא לקיים הליך השגה, מה שיגרור הוצאת כספים מיותרת בהליך משפטי.

הגשת השגה לפני הממונה על הארנונה, חייבת להיעשות במסמך כתוב המנמק את הסיבות והטענות, מדוע אין הרשות המקומית רשאית ו/או צריכה להגדיל את סכום הארנונה ומדוע שומת הארנונה שגויה.

ברוב המקרים, הממונה על הארנונה, דוחה את ההשגה ואז פתוחה הדרך, בפני התושב, להגיש ערר, בפני ועדת-הערר לענייני ארנונה.
למרות הפרוצדורה הפשוטה יחסית והדיון בפני ועדת-הערר לענייני ארנונה, שנסב בעיקר על שאלות עובדתיות וטכניות, הרי נדרשת ידיעת הוראות החוק בקשר לארנונה, שהן מורכבות למדי. אשר על כן מומלץ כבר בשלב זה לפעול באמצעות עו"ד הבקי בדיני הארנונה.

על החלטת ועדת-הערר, ניתן להגיש ערעור בזכות, אל בית-המשפט לעניינים מנהליים. זהו הליך משפטי בפני בית-משפט לכל דבר, והופעה של אדם פרטי בעניין עצמי אפשרית ומותרת, אך אינה מומלצת.

אין לראות בתוכן כתבה זו משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

שמואל פז, עו"ד ונוטריון