העסקת עובד/ת זר/ה לסיעוד - חלק א'

 

 

כיום תוחלת החיים עלתה לשמחתנו הרבה אך כתוצאה מכך אנו נדרשים לטפל בהורינו עם הגיעם לגיל זקנה ושיבה טובה. כאשר הורינו הם במצב סיעודי בו אין הם יכולים לתפקד באופן עצמאי, נדרשת העסקת עובד/ת זר/ה אשר יהיה עימם במשך 24 שעות ביממה וידאג לכל צרכיהם.

 

אנו נזקקים לצערנו גם לשירותי סיעוד של עובד/ת זר/ה לאחר תאונה קטלנית או מחלה כאשר המטופל/ת אינם יכולים לתפקד באופן עצמאי והם זקוקים לטיפול והשגחה באופן רציף ולאורך זמן.

 

כתבה זו על שני חלקיה תעסוק במורכבות של הבאת עובד זר לצורכי טיפול סיעודי ובעלויות הכרוכות בהחזקתו.

 

העסקת עובד זר כרוכה בהרבה הוצאות מלבד שכרו של העובד. במסגרת תהליך הוצאת הרישיון והבאת העובד הזר מחו"ל יש צורך בתשלומי אגרה לגופים ממשלתיים,עמלות לחברות כוח אדם, הוצאות עבור ביטוחים ותנאים סוציאליים. בכתבה זו יוצגו בפני קהל הקוראים התשלומים הכרוכים בהעסקת עובד זר החל מהליך הוצאת הרישיון לעובד הזר ועד להוצאות בתקופת העסקה וסיום העסקה.

 

הליך הבאת העובד הזר כולל מספר שלבים מקדימים. ראשית יש להזמין נציג של הביטוח הלאומי בכדי לקבוע האם המטופל/ המעסיק זכאי להשתתפות כספית של המוסד לביטוח לאומי במימון שכרו של העובד בהתאם לחוק גמלת סיעוד.

 

בשלב השני, יש ליצור קשר עם חברת כ"א אשר עוסקת ביבוא,טיפול והקצאה של עובדים זרים ולסכם עימם את זהות העובד/ת הזר/ה ואת תנאי ההעסקה והתשלום.

 

בשלב האחרון כאשר ברורה זהות העובד/ת וברור מה נדרש מבחינת תשלומים והוצאות, יש לחתום על התקשרויות מול חברת כח האדם ומול חברה לביטוח רפואי לעובד/ת ועל חוזה התקשרות עם העובד/ת.

 

הוצאות הכרוכות בתהליך הוצאת רישיון העסקת עובד זר

 

אגרה למשרד התמ"ת- בהליך הוצאת הרישיון ובעת חידוש היתר העסקה.
אגרה למשרד הפנים- תשלום למשרד הפנים בכניסת העובד לארץ.


עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר- על פי חוק רשאיות הלשכות הפרטיות (חברות כוח האדם) לגבות מהמשפחה המעסיקה תשלום עבור תיווך והבאת העובד הזר. החוק מגביל את גובה העמלה שחברת כח האדם רשאית לגבות. חשוב לדעת שרוב החברות כוללות בתשלום העמלה אחריות לשנה כך שהחברה אחראית להביא עובד זר אחר במידה והעובד עזב או פוטר במהלך השנה הראשונה.


תשלומים בזמן העסקת העובד הזר

 

ביטוח רפואי- באחריות המשפחה המעסיקה לרכוש עבור העובד הזר ביטוח רפואי על מנת לדאוג לצרכיו הרפואיים. ניתן לערוך סקר שוק בין הצעות הביטוחים הקיימים או להיעזר בחברת כוח אדם ברכישת ביטוח רפואי דרכה.


ביטוח לאומי- המשפחה המעסיקה חייבת בתשלום ביטוח לאומי עבור העובד הזר בגובה 2% משכרו. יש לפנות ישירות לביטוח לאומי ולהסדיר את העברת התשלום. במידה והמטופל המעסיק זכאי לגמלת חוק סיעוד, הוא ישלם ביטוח לאומי עבור העובד רק על סכום ההשתתפות שלו בתשלום שכרו של העובד.


דמי התקשרות- תשלום חודשי לחברת כוח אדם, חברות כוח אדם גובות מהמשפחות המעסיקות דמי התקשרות חודשיים עבור שירותי ליווי, מעקב וסיוע בפתרון בעיות עם העובד הזר.


חשוב לדעת שבנוסף לרישום העובד, במסגרת ההתקשרות, חברות כוח אדם מחויבות במתן שירותי ליווי ופיקוח של עובד סוציאלי למשפחות המעסיקות ולעובדים.


הרכב השכר של העובד הזר

 

שכרו של העובד הזר צמוד לגובה שכר המינימום הקבוע במשק . ניתן לראות את השכר העדכני בזכותון לעובד הזר מתפרסם ע"י משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

 

ניכויים משכר העובד (הניכוי משכר הברוטו)

 

משכר העובד ניתן לנכות את השתתפות העובד בהוצאות עבור מגורים, מים, חשמל וביטוח רפואי לעובד. כן ניתן לנכות משכר העובד תשלום עבור דמי כיס- העובד זכאי לדמי כיס שבועיים בגובה 100 ש"ח כל שבוע לקראת היציאה ליום החופשי שלו (גם אם הוא לא יוצא ליום חופשי) שאותם ניתן לנכות משכר הברוטו של העובד.


הזכותון לעובד הזר מדגיש כי תקרת הניכוי החודשי המותר בגין ביטוח רפואי, מגורים הולמים, הוצאות נלוות, וחוב למעסיק, הינה עד 25% משכרו של העובד, ואין מעביד רשאי לנכות מעבר לכך וכן כאשר חישוב כל הניכויים המותרים מגיע לפחות מ- 25% , אין המעסיק רשאי לנכות את מלוא ה-25%.

 

כיום עובד זר חדש (הכוונה לחדש בארץ) משתכר שכר מינימום לאחר הניכויים לעיל. עובד זר ותיק דורש שכר גבוה יותר. השכר הסופי של העובד/ת הזר/ה יקבע במשא ומתן בין משפחת המטופל לעובד/ת הזר/ה.

 

אין לראות בתוכן כתבה זו משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

 

 

 

שמואל פז, עו"ד ונוטריון


עודכן ב: 24/07/2012