הלנת שכר והפיצוי הכספי בגין הלנת השכר

 


מהי הלנת שכר? בהתאם לחוק הגנת השכר המעסיק חייב לשלם לעובד את שכר עבודתו עד לא יאוחר מהיום התשיעי לכל חודש בגין חודש העבודה הקודם.

 

 

איחור בתשלום של שכר העבודה מהווה הלנת שכרו של העובד. בגין הלנת שכר העובד על המעסיק לשלם פיצוי כספי הנקרא פיצוי הלנת שכר.

 

 

תשלום פיצוי בגין הלנת שכר מצריך הגשת תביעה של העובד כנגד המעסיק,בבית הדין לעבודה, דבר אשר מקשה על העובד אשר נדרש לשכור עו"ד אשר ייצג אותו בתביעתו וכן להתעמת עם המעסיק אשר עלול לפטרו על רקע זה.

 

 

עובד בדרך כלל מפחד להתעמת עם המעסיק מחשש כי יפוטר, ועל כן הוא מעדיף בדרך כלל לתבוע את המעסיק רק בסוף תקופת עבודתו.

 

הסנקציה של פיצויי הלנה הוסדרה בחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.באשר לזכות לפיצויי הלנת שכר. היא נקבעה בסע’ 17 לחוק הגנת השכר. פיצויי הלנת שכרחלים על שכר עבודה שלא שולם במועדו. פיצויי ההלנה גדלים ככל שמשך תקופת ההלנה יותר ארוכה כפי שיפורט בהמשך.

 

 

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע מהו הפיצוי הנדרש בגין הלנת השכר כלהלן:

 

א. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן.

 

ב. הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

 

בכל הקשור להתיישנות המועד לתשלום פיצויי הלנת שכר על העובד לקחת בחשבון כי תקופה זו שונה מתקופת בהתיישנות רגילה. אשר על כן, עובד אשר ממתין עם תביעה בעניין הלנת שכר עד למועד סיום עבודתו אצל המעסיק, חייב לקחת בחשבון שעליו להגיש את תביעתו קרוב למועד סיום עבודתו היות ואין לו תקופת התיישנות רגילה של 7שנים אלא תקופה קצרה בהרבה.


לגבי התיישנות של פיצויי הלנת השכר קובע סעיף 17 א’ לחוק הגנת השכר:

 

 

א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 ימים.

 

 

ב. על אף האמור, אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת התיישנות שלוש השנים האמורות.

 

 

ג. הוראות סעיף קטן (ב)לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה

האמורה בסעיף קטן(א)".

 

 

 

 

 

הפחתה או ביטול של פיצויי הלנת שכר:

 

הנטייה של בית הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים. בתי הדין לעבודה בוחנים היטב את הנסיבות אשר גרמו לכך שהשכר לא שולם לעובד במועד והאם הדבר נעשה ע"י המעסיק בתום לב או בגלל אילוצים שלא הייתה לו שליטה עליהם לפני מתן פסק דין המחייב את המעסיק בתשלום מלוא פיצויי ההלנה.

 

 

על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה,או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש לדעת בית הדין.

 

יש לציין כי סעיף 18 לחוק הגנת השכר דורש, כתנאי להפחתה או ביטול, כי הסכומים שאינם שנויים במחלקות שולמו במועדם.

 

בפסק דין מכון בית יעקב למורות ירושלים נ’ ג’וליה מימון נפסק כי על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר,על בית הדין לבחון את תום ליבו של המעביד והעובד, את הנסיבות האובייקטיביות ולתת משקל לתכליתו של החוק שקבע את הסנקציה הדרקונית של פיצויי הלנת שכר.

 

 

פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

 

 

בהתאמה להלנת השכר ולפיצויי הלנת השכר בגינה, סעיף 20 לחוק הגנת השכר, קובע כי יראו את פיצויי הפיטורים כמולנים, באם הם לא שולמו בתוך 15ימים מהמועד הקבוע בחוק לתשלומם.

 

 

התשלום בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כלהלן:

 

 

א. שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;

 

ב. שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

 

תשלום פיצויי הלנת שכר ותשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מהווים מרכיב חשוב ומשמעותי בדרישות העובד לאחר סיום תקופת עבודתו ועל כן ככל שהייתה הלנת שכר ו/או הלנת פיצויי פיטורין על העובד להזדרז ולהגיש את תביעתו לפני שתחול התיישנות על פיצויי הלנה אלו.

אין לראות בתוכן כתבה זו משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

 

 

שמואל פז, עו"ד ונוטריון
 


עודכן ב: 24/07/2012