צעירה בהריון הגיעה עם בחיר ליבה לביה"ד הרבני וביקשה מזקני ביה"ד, שתי בקשות: האחת: להירשם לנישואין והשניה: שביה"ד יכריז כי בחיר ליבה הוא אבי העובר שבבטנה. התברר מייד כי הגברת היא גרושה טרייה.
היא נשאלה באיזה שבוע הריון היא, ניסתה לשקר, ביה"ד דרש אישור רופא ואז ישבו הרבנים וערכו חישוב - מתי בדיוק נכנסה הצעירה להריון. תארו לעצמכם את הרבנים מחשבים תאריכי ביוץ ומחזור... בחישובים שעשו ניסו הרבנים ללכת לקראתה, אבל איך שלא חישבו, התברר שהיא "נקלטה" לפחות שבוע ימים, לפני מתן הגט.
היא נשאלה האם קיימה יחסי מין עם בחיר ליבה, לפני שקיבלה את הגט והצהירה בלהט: "מה פתאום, היינו רק ידידים". "אז מתי קיימתם לראשונה יחסי מין" הקשו הרבנים והיא ענתה:"ביום שבו קיבלתי את הגט". הרבנים לא אהבו את התשובה ואמרו לצעירה:"הרי הוסבר לך בבית הדין ביום קבלת הגט שאת אסורה להינשא במשך 92 ימים". "נכון" אמרה הצעירה, "להינשא אסור אבל סקס חשבתי שמותר".
הרבנים רתחו, מה קשה היה לה להבין, זה בדיוק ההסבר מדוע אסור להינשא בטרם עברו 92 יום מיום קבלת הגט, כדי שיוכלו להבחין בין עובר שנוצר מזרע הבעל הקודם לעובר שנוצר מזרע הבעל החדש.
"האם יכול להיות שהעובר הוא של בעלך" שאלו הרבנים והיא ענתה :" לא היה לי כל קשר מיני עם בעלי זה למעלה משנה." הרבנים ביקשו לקרוא לבעל לשעבר. הבעל סיפר שמספר חודשים לפני הגט, הם שכבו, אבל הוא לא חושב שהעובר שלו. עוד סיפר הבעל שהם החליטו להתגרש כי היא בגדה בו עם בן הזוג הנוכחי שלה.
המילכוד- אין ספק שהעובר נוצר טרם גירושי הצעירה. לפי הצהרתה והצהרת בן זוגה הנוכחי, העובר הזה נוצר מהיחסים ביניהם, כלומר: ממערכת יחסים, אסורה על פי הדת, שהתנהלה בתקופה שהיתה נשואה לאחר. אם הרבנים יכריזו שהחבר הנוכחי של הצעירה הוא האב של התינוק, משמעות ההכרזה היא שהתינוק ממזר על פי ההלכה. המשמעות היא שאסור יהיה לו/לה לשאת אשה / גבר יהודי. האיסור על החיתון נמשך גם לגבי ילדי ממזרים, נכדיהם, בני ונכדי נכדיהם, וכך הלאה - עד דור עשירי.
על-מנת למנוע את "כתם" הממזרות יצרה ההלכה היהודית כלל הקובע "רוב בעילות אחר הבעל". כלומר מכוח הסבירות שאת רוב הבעילות עשה הבעל, סביר להניח שגם העובר שבבטן הצעירה הוא של בעלה לשעבר.
הבעיה היא - מי יממן את צרכי התינוק, הרי כל הצדדים במשולש, הבעל הצעירה והמאהב אומרים שהתינוק הוא של המאהב. כדי לפתור את הבעיה שאלו הרבנים את המאהב, האם הוא מוכן לממן את כל צרכי התינוק, כאילו היה אביו, גם אם ייקבע שהתינוק אינו שלו. המאהב הצהיר כי הוא מוכן לכך.לפיכך קבעו הרבנים כי התינוק הוא של הבעל אבל מי שצריך לממן את צרכיו כאילו היה בנו... הוא המאהב.
בדרך זו הצילו הרבנים את התינוק מגורל של הכרזה כממזר.
מכיוון שהצעירה נכנסה להריון לפני הגירושין, המשמעות היא שהיא שכבה עם המאהב בתקופת נישואיה ולכן חלה עליה ההלכה הקובעת " אסורה לבעלה ולבועלה" – המשמעות היא, שבעל המוכיח כי אשתו בגדה בו, יהיה חייב לגרשה ובית הדין יכפה עליה לקבל גט.
אם ידוע שם המאהב עימו בגדה האשה, יוסיפו את שמו לכתב הגט והיא לא תוכל להינשא לו.
סוף דבר, שתי בקשותיה של האישה נדחו. הרבנים לא קבעו שהתינוק הוא של המאהב ולא התירו לה להינשא לו.
דעה: לו היו בני הזוג פונים לקבלת ייעוץ משפטי, הם היו דוחים את נושא החתונה למספר שנים וקיימת סבירות גדולה, שהשאלה- האם הגבר שהיא רוצה להינשא לו, היה המאהב שלה בתקופת נישואיה, לא הייתה עולה כלל לדיון והיא הייתה יכולה לפחות להינשא לאבי ילדה.
כמה חבל שהעונש הזה המוטל על נשים המנועות מלהינשא למאהב עימו בגדו בתקופת נישואיהן, לא קיים גם אצל הבעלים שבגדו, למה להם מותר להינשא בחופה וקידושין, לאישה עימה נאפו?
.jpg)
-min(2).jpg)
.jpg)
