השארת תחמושת בשטח היא ללא ספק התרשלות. באחריות של צה"ל לסלק את כל המל"ח (מוצרי לחימה), שנשאר בשטח לאחר אימוני אש.

 

לאחרונה היינו עדים לטרגדיה, שפקדה את הילד דניאל יובל, שנפצע באורח קשה מפיצוץ המוקש ברמת הגולן.

 

אמנם שדות מוקשים שהמדינה טרם החליטה לפנות דינם אינו כדין "נפלים" ו/או תחמושת שנשכחה בשטח. זאת מבלי להיכנס לסוגיה מדוע מדינת ישראל טרם החליטה על פינוי שדות מוקשים, כפי שנעשה הדבר ברחבי העולם, אך בדיוק כפי שצה"ל אחראי לפנות תחמושת, נפלים והמל"ח משטחים שלציבור יכולה להיות נגישות אל שטחים אלו, כך באחריותו של צה"ל לגדר ולשלט את שדות המוקשים באופן שהציבור יוכל להבחין בסכנה הנשקפת משדות המוקשים תוך הצבת שילוט באופן ברור לפיו המדובר בשדה מוקשים.

 

כוחם של דברים אלו יפים גם בכל הקשור עם שטחי האש של צה"ל.

 

צה"ל אינו יכול לפתור את עצמו בשילוט בלבד ועליו לעשות כל מעשה סביר לאתר ולפנות את כל הנפלים שלא התפוצצו.

 

ככל שנשארו נפלים ו/או תחמושת בשטח וככול ששדות המוקשים לא מגודרים כראוי ו/או לא משולטים בצורה ברורה אין כל ספק כי המדובר בהתרשלות של צה"ל המקימה את האחריות והחבות של צה"ל לשלם לנפגעים את נזקיהם.

 

הפגיעה הנגרמת כתוצאה מפיצוץ חומרי נפץ ברוב המקרים הנה פגיעה קשה המותירה נכות קשה.

 

ההתמודדות המשפטית עם פגיעה זו מוגדרת כתביעת חבות בה על הנפגע בראש ובראשונה להוכיח את רשלנותו של המזיק במקרה שלנו חבותו של צה"ל לפנות את חומרי הנפץ ו/או לנהוג בהם בדרך של צבא סביר.

 

משהוכחה החבות על הניזוק להוכיח את נזקיו את זה יעשה על ידי חוות דעת רפואית.

 

משרדנו טיפל במספר מיקרים בהם נפגעו תושבי הדרום מפגיעה של נפלי מרגמה שלא התפוצצו, בית המשפט פסק כי על צה"ל החובה לסלק את הנפלים וככל שלא עשה כן קמה לנפגע הזכות לפרועה את נזקיו, שהם תוצאה ישירה של התרשלותו של הצבא.

 


 


עודכן ב: 20/05/2010