נהיגה בשכרות הינה תופעה קשה וחמורה אשר בשנים האחרונות בעקבות ריבוי מקרים של תאונות שנגרמו בידי נהגים שנהגו תחת השפעת אלכוהול וסמים הפכה התופעה המסוכנת למכת מדינה של ממש.

 

בית המשפט העליון אמר את דברו ברע"פ 3343/04 יעקב נפתז'י נ' מדינת ישראל מיום 16.5.04 כלהלן:"תאונות הדרכים הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה ומכיוון שנהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה אחד הגורמים המרכזיים לתאונות אלו, מדיניות הענישה מחייבת בחירה באמת מידה מחמירה."

 

הסמכות לדרוש מנהג לבצע בדיקת שכרות –

 

ישנן ארבע דרכים מדעיות באמצעותן ניתן להוכיח כי אדם נהג בשכרות; בדיקת נשיפה (מתבצעת ע"י מכשיר הינשוף), בדיקת דם, בדיקת רוק ובדיקת שתן.

 

הסמכות אשר העניק המחוקק לשוטר לדרוש בדיקת נשיפה, מצויה בפקודת התעבורה בסעיף 64ב (א1) הקובע כי: "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו."

 

יוצא אפוא כי עפ"י הקבוע בפקודה, אף אם שוטר עצר אתכם באופן אקראי וללא כל חשד, רשאי הוא לדרוש מכם לבצע בדיקת נשיפה וזאת גם אם לא נמצא בכם כל מאפיין המעיד על שכרות.

 

חשוב להזכיר כי עוד לפני הבדיקה על השוטר לבצע מס' פעולות מקדימות כלהלן:

 

1. על השוטר להודיע לנהג את מטרת נטילת הדגימה.

2. על השוטר לבקש את הסכמתו של הנהג/ת לבצע את הבדיקה.

3. על השוטר להסביר לנהג/ת את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.

 

חשוב לשים לב שאם השוטר לא ביצע את אחת מהפעולות המוקדמות לעיל, עובדה זו יכולה להוות עילה לזיכוי הנהג מעבירה, זאת בכפוף לכך שלא נמצאו בו מאפייני שכרות.

 

סירוב לבצע בדיקת שכרות – מקים חזקה שאתם שנהגתם בשכרות -

 

אם נתבקשתם ע"י שוטר לבצע בדיקת נשיפה או דם וסירבתם, תמצאו את עצמכם במצב הגרוע ביותר מבחינה משפטית, וזאת מפני שהמחוקק קבע בסעיף 64ד(א) כי כאשר נהג מסרב לעבור בדיקת נשיפה קמה חזקה כי הוא נהג בשכרות ואף העונש יהיה בהתאם.

 

על מנת להסיר כל ספק מלבכם, גם אם נטלתם את פיית הינשוף ולא נשפתם בעוצמה מספקת כך שהמכשיר לא ניפק תוצאה כלל, גם אז תחשבו כמי שהכשיל את הבדיקה בכוונה, ונקבע כי דין אחד לנהג המסרב לערוך בדיקה ולמי שמכשיל אותה בכוונה.

 

האם חזקת השכרות תקום גם כאשר הנהג לא יכול היה לבצע בדיקת נשיפה מטעמים רפואיים -

 

עם ריבוי מס' הבדיקות שעורכת המשטרה לנהגים, כך מתרבים גם המקרים בהם נדרשים חולי אסטמה ובעלי מוגבלויות רפואיות שונות לבצע את בדיקת הנשיפה.

 

המחוקק לא סייג את מי שאיננו מסוגל לבצע את הבדיקה מבחינה רפואית, כך שעל פי הפקודה, אין למעשה כל מניעה לדרוש מחולים כאלה ואחרים, לערוך את בדיקת הנשיפה חרף מוגבלותם הרפואית, ואם יסרבו הדבר ייזקף לחובתם.

 

בדיקת הנשיפה - כך נקבע כבר בפסיקה - היא בדיקה פשוטה. כך קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בב"ש 002136/08, כלהלן:

 

"כיוון שמדובר בבדיקה פשוטה ביותר ובהנחה שהוסבר לנהג מה עליו לעשות בבדיקה, הרי שבהעדר סיבות המסבירות את כשלון הבדיקה, כישלון הבדיקה מדבר לחובתו של הנהג. מוכן אני אף להעז ולומר, שעל רקע פשטות הבדיקה, בהעדר סיבות המסבירות את כישלון הבדיקה נוצרת חזקה, לפיה, לכאורה, הנבדק ביקש להכשיל את הבדיקה או לא היה מסוגל לבצעה בשל היותו שיכור. כמובן שבמסגרת הבאת הראיות בתיק העיקרי, יוכל המשיב לסתור חזקה זו, ולהראות, כי כישלון הבדיקה אינו נובע מהכשלתה המכוונת על ידו."

 

כמו כן נקבע בבש"פ 6812/07 לירן כהן נ' מדינת ישראל, על ידי כב' השופטת ארבל: "העובדה כי העורר נשף כמות שאינה מספקת למכשיר ה"ינשוף" שבעטייה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסירובו של העורר להבדק."

 

בתי המשפט השונים הבינו את הבעיה שנוצרה עקב חוסר יכולתם של חולי האסטמה לבצע את בדיקת הנשיפה, ונקבע כי אם יוכח הנהג כי מגבלה בריאותית מנעה הימנו לערך את הבדיקה בדרך כלל הוא לא יוחזק כמי שסרב לבצע את הבדיקה או כמי שהכשיל אותה בכוונה.

 

כך שאם נהג סובל ממגבלה רפואית המונעת הימנו לבצע את בדיקת הינשוף, עליו לדרוש מהשוטר כי לפני הבדיקה יירשם בדו"ח הפעולה, כי הוא סובל ממגבלה רפואית המונעת הימנו לבצע את הבדיקה.

 

לא הצלחת לבצע בדיקת נשיפה – עליך לבצע בדיקת דם –

 

חולה אסטמה או כל מי שלא מסוגל לבצע את בדיקת הנשיפה בשל מגבלה רפואית, לא יזוכה באופן אוטומטי מנהיגה בשכרות אף אם יוכח כי מגבלה רפואית ממנה הימנו לבצע את בדיקת הינשוף.

 

בשנת 2005 תיקן המחוקק את הפקודה ובסעיף 64ב(ב) נקבע כי: "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן."

 

כלומר אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים או אם לשוטר חשד סביר כי הנכם נוהגים בשכרות, רשאי השוטר לדרוש מכם לבצע בדיקת דם!!!

נציין כי ה"חשד הסביר" אותו דרש המחוקק על מנת שיוכל שוטר לדרוש ממכם לבצע בדיקת דם, התפרש על ידי הפסיקה כרף מינימאלי.

 

כך שאם למשל ינדוף מכם ריח חזק של אלכוהול, דיברתם לאט, התנהגתם בעליזות וכדומה, כל אלה ביחד ולחוד יכולים לעלות אצל השוטר את אותו "חשד סביר" כי הנכם נוהגים בשכרות ולדרוש מכם לבצע בדיקת דם.

 

אם לאחר שהשוטר הודיע לכם את מטרת נטילת הדגימה, ביקש את הסכמתכם, והסביר את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, תסרבו לבצע את בדיקת הדם תקום חזקה הקבוע בסעיף ותחשבו כמי שנהגו בשכרות אף מבלי שנערכה לכם בדיקה מדעית.

 

אל תטעו – אמנם בדיקת דם הינה חיפוש פנימי, היינו בדיקה שרק קצין רשאי היה לדרוש מכם לבצע. אולם בשנת 2008 תיקן המחוקק את הפקודה וקבע בסעיף 64ב(ו) כי הוראות חוק החיפוש לא יחולו כאשר מדובר בדרישה לערוך בדיקת שכרות למעט דרך נטילת הדגימה (שתהא במקום שבו נוהגים ליטול דגימה בתנאי מרפאה).

 

יוצא אפוא, כי די בכך כי עוררתם אצל שוטר רגיל – אפילו לא קצין, חשד סביר כי הנכם נוהגים בשכרות, יכול השוטר לדרוש מכם לבצע בדיקת דם, אתם תהיו חייבים להיענות לדרישתו ולבצע בדיקת דם, אחרת תקום חזקה כי נהגתם בשכרות.

 

ניתן להרשיע נהג גם ללא עריכת בדיקות מדעיות -

 

נקבע בפסיקה, כי ניתן להוכיח ולהרשיע כי אדם בנהיגה בשכרות אף ללא תוצאה של בדיקה מדעית, אלא רק על בסיס מאפייני השכרות של הנהג מהם מתרשם השוטר החל מהשיחה הראשונית שמנוהלת עם הנהג, דרך הופעתו החיצונית, ריח האלכוהול הנודף ממנו, עייפות ניכרת (גם אם השעה היא שעת לילה מאוחרת), הליכה על קו ישר, יכולת עמידה יציבה, מבחן הבאת אצבע לאף, תוצאת בדיקת הנשיפון ועוד.

 

למעשה כל התרשמות חיצונית שלילית של השוטר מהנהג יכולה לשמש כמאפיין של נהיגה בשכרות.

 

בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (4) 463, נקבע כי: "עיון בהוראותיו של החוק ושל התקנות מלמד, כי המחוקק אכן קבע דרכי בדיקה מיוחדות, אשר להן חייב נוהג רכב להכפיף את עצמו בתנאים הקבועים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, והוא גם קבע אמות מידה לגבי אחוז האלכוהול, אשר אם התקיים אסורה נהיגת רכב אותה שעה.

 

אולם, מנוסחו של הסעיף אין ללמוד, כי נקיטת דרך ההוכחה בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב (נשיפה, בדיקת דם או בדיקת שתן) היא תנאי-בל-יעבור להרשעה בעבירה על סעיף 62 לפקודה או על תקנה 26 לתקנות, וכי אין להרשיע אדם בנהיגה אסורה כאמור בסעיף 62(3) או בתקנה 26 על-פי ראיות אחרות המוכיחות את שיכרותו."

 

מכאן כי ניתן להרשיע נהג בגין נהיגה בשכרות רק עפ"י ראיות אחרות – למשל – מאפייני שכרות.

 

נציין כי אם לא ביצעתם את בדיקת הינשוף מטעמים בריאותיים, ואפילו לא דרשו מכם בדיקת דם, או נפלו כשלים בדרישה ממכם לבצע את בדיקת הדם, עדיין אתם עלולים בהסתברות גבוהה למצוא את עצמכם מורשעים רק על בסיס מאפייני השכרות שהיו לכם בעת שנבדקתם ע"י השוטרים.

 

סיכום –

 

אם שותים לא נוהגים –איננה רק סיסמא ריקה מתוכן אלא נורמת התנהגות שיש לאמץ.

 

נהיגה בשכרות מסכנת את הנהג, נוסעיו ואת ביטחון הציבור שעלול להיפגע בצורה קשה כתוצאה מנהיגה תחת שכרות.

 

 

רק לפני כשבועיים ימים בתפ (ת"א) 40177--08 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' מרי בוצ'אצ'י אמר בית המשפט המחוזי את דברו בעניין המסוכנות הטמונה הנהיגה בשכרות, כלהלן:"נהג שיכור העושה את דרכו עלי דרך, במיוחד בטבורה של עיר, הרי הוא כ"פצצה מתקתקת". הוא נושא במו ידיו גורל אנשים שעלול להיות גורל אכזר. הפרשה דנן תוכיח. אכן למזלה של הנאשמת ולמזלם של עוברי הדרך במקום התאונה לא קיפח איש את חייו. אין כמובן ביטחון שכך קרה לעולם. נהג שיכור היוצא לדרכו חייב לדעת שהוא מהווה סיכון גם לחייו הזולת."

 

 

במצב במשפטי כיום, קשה מאד וכמעט בלתי אפשרי יהיה להתחמק לחלוטין מעונש אם אכן נהגתם בשכרות ונעצרתם ע"י שוטר שדרש מכם לבצע בדיקת נשיפה, או בדיקת דם, ועשה זאת בכפוף להוראות הפקודה.

 

חשוב להזכיר כי העונש המינימאלי הקבוע בחוק לנהיגה שכרות הוא 24 חודשי שלילה בגין הפעם הראשונה בה נתפסתם, ו- 48 חודשי פסילה במידה ונתפסתם בשנית.

 

אם בכל זאת נתפסתם או הואשמתם בנהיגה בשכרות, פנו מיד לעו"ד המתמחה בתחום, עו"ד המתמחה בתחום יוכל לבדוק את עובדת המקרה לפרטי פרטים, יסביר לכם את המצב המשפטי בהתאם לכך, וינסה לסייע בידכם לקבל את העונש המינימאלי בנסיבות המקרה.

 

 

נכתב ונערך ע"י משה טייב, עורך דין

לב - טייב משרד עורכי דין
 


עודכן ב: 05/06/2024