אירועי החורף הנוכחי (12/12-1/13) הציפו את הזיכרונות של חורף 1992 אשר התאפיין באירועי טבע קשים וחריגים אשר פגעו קשה, בין היתר, בענף החקלאות בישראל.


אותם אירועים הוכרזו על ידי ממשלת ישראל כאסונות טבע לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע , התשמ"ט – 1989 (להלן:"חוק פיצוי נפגעי אסון טבע").

 

לאחרונה פוקדים את ישראל נחילי ארבה שעשויים לגרום לפגיעה קשה בענף החקלאות., כמו גם הריסוס עצמו שנועד למנוע את הפגיעה ביבול עשוי לגרום לפגיעה אנושה בחקלאות האורגנית על פי דיחוים של משרד החקלאות.

 

על מנת שהחקלאים יהיו זכאים לפיצוי מטעם המדינה בגין נזקי נפגעי אסונות טבע, על מדינת ישראל להכריז כי מדובר באסון טבע לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע. רק מכוח הכרזה שכזו תקום ועדת זכאות אשר תבדוק את הבקשות שיוגשו אליה ותשלום הפיצוי יבוצע בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכות לפיצויים ושיעורם), התשנ"ב – 1991 (להלן:"תקנות פיצוי נפגעי אסון").


בהליך העבודה של הועדה, הועדה קובעת תעריפי פיצוי מתאימים לכל סוג גידול או ענף חקלאי וזאת באמצעות הפנייה לתחשיבים שנערכים על ידי משרד החקלאות.

 

החוק נועד לתת מענה למקרים קיצוניים שבהם ארע אסון טבע אשר גרם נזק משמעותי למשקים החקלאיים, נזקים מסוג שהביטוח ככל הנראה אינו מכסה בדרך כלל.


יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם קיימת פוליסת ביטוח העשויה לכסות את מקרה הביטוח בעת אירוע מסוג אסון טבע ו/או נזקים ליבול, הכל בכפוף להגדרות בפוליסה.

 

באירועי חורף 1992 התחשיבים בוצעו בערכי 1992 על פיהם נקבע הפיצוי ולאחר קביעת התעריפים הכלליים, חושבה זכאותו הספציפית של כל חקלאי על ידי צוות מטעם הקרן לנזקי טבע בחקלאות בע"מ, חברה ממשלתית העוסקת בביטוח נזקי טבע שהוסמכה לכך על ידי ועדת הזכאות. באותם מקרים החקלאים קיבלו פיצוי אשר חושב על בסיס נומינלי כאשר סכומי הכסף שנתקבלו בפועל על ידי החקלאים נתקבלו בשלבים מאוחרים יותר למועד החתימה שלהם על ההסכמים עם הוועדה ובהדרגתיות כך שתשלום הפיצוי השתרע על פני שנים. הפיצוי שולם ללא כל שערוך לערכם הריאלי של הפיצויים במועד התשלום בפועל וטענה המדינה כי החוק אינו קובע דבר לעניין זה ולכן אין היא מחויבת לשאת בתשלום הפיצוי בערכים ריאליים. עניין זה הגיע לפתחו של בית המשפט בערכאות השונות וביום 11.5.11 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קבע כי יש לפרש את חוק פיצוי נפגעי אסון טבע ולהגיע למסקנה כי לאחר שהוכרז אסון טבע, החקלאים הניזוקים, זכאים לפיצוי מכוח החוק בערכים ריאליים ולא בערכים נומינליים משמע, הערכים המשוערכים במועד התשלום בפועל.


בית המשפט העליון סוקר בפסק דינו את העקרונות המשפטיים אשר הובילו לחקיקת החוק הנ"ל כאשר ברור כי קיימת מגמה לסייע לחקלאי שניזוק מפגעי הטבע לשקם את משקו, שהרי כתוצאה מהפגיעה בנכס נגרם לו עתה אובדן הכנסה, ולאפשר את חזקתו לפעילות יצרנית כאשר מנגד עומדים אילוצים תקציביים ויש לאזן בין השניים.


המציאות הישראלית מחייבת החלת מנגנוני חישוב ריאליים וכך אף נעשה בשורה של תיקוני חוק על ידי המחוקק ואף על ידי הפסיקה הישראלית בפרשנות משפטית של דינים נוספים ונמצא כי יש לעשות כן גם בעניין הפיצוי במקרה של אסון טבע מוכרז.


כשמדובר בנזקי אסון טבע מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום הבקיא הן בחוק, בתקנות ובהלכה, בפרשנות פוליסת הביטוח ככל שקיימת, על מנת למקסם את מלוא הזכויות בגין הנזקים שנגרמו.