.jpg)
הרשתות החברתיות הפכו שנים האחרונות, בין השאר, לבמה להפצת הדעות האישיות של הגולשים ברשת. התחושה הרווחת היא כי במה זו היא פלטפורמה אמתית לחופש הביטוי ללא גבולות.
די להזכיר את המקרה המצער של הצעירה אמנדה טוד אשר שמה קץ לחייה בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, המהווה מקרה מצער אחד מיני רבים אשר קורים בכל רחבי העולם וגם בארצנו הקטנה.
לצערנו, קללות וגידופים הפכו להיות חלק מהחיים החברתיים במדינה, אך בית המשפט בוחן הן את הרקע לאמירת הדברים והן את תוכן הדברים, אופי הדברים שנכתבים וכמובן מה המטרה שעומדת מאחורי פרסום התוכן.
במקרה שטופל במשרדנו, בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב נדרש לדון בשאלת פרסום ברשתות החברתיות בתביעה שהוגשה על ידי בת משפחה ובעלה שהוכפשה ברשת על ידי שני אחיה.
במקרה זה, בית המשפט לנכון לחייב את שני האחים לפצות את אחותם ובעלה בפיצוי בגובה של 40,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע וזאת לאחר שכתבו בפייסבוק דברי שקר ובין היתר כינו את הבעל "היטלר" ו"מכוער" ואת אחותם כינו "מפגרת".
בית המשפט נדרש לשאלה האם מדובר בגידופים שלא ניתן לראות בהם לשון הרע ובהתייחס לבמה בה בחרו הצדדים להביע את דעתם זה על רעהו, נמצא כי אכן מדובר בפרסום אסור כפי שהתכוון המחוקק בהגדרתו בחוק לשון הרע.
בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה נפרסה מערכת היחסים המשפחתית המיוחדת ועל אף הנסיבות שהועלו באותו אירוע בית המשפט קבע כי פרסומים שהעלו הצדדים ברשת מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק הואיל והם עלולים להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה לבוז או ללעג מצידם וכך מצא בית המשפט בפרסום הדברים בפייסבוק במה לבצע פרסום פוגע מבזה ומשפיל גם כאשר קהל היעד שנחשף לדברים היה מצומצם באופן יחסי.
תפוצת הפרסום אינה רלבנטית לשאלת האחריות אך היא מהווה שיקול חשוב בשאלת הפיצוי כך שככל שחשיפת הדברים למספר רב יותר של "חברים" בפייסבוק כך תהיה הצדקה להגדלת הפיצוי.
חישבו לפני שאתם כותבים או מביעים דעה על אדם אחר ברשת, כי עשויות להיות לכך השלכות משפטיות.
.jpg)
