חברה חויבה לשלם למפיץ ומשווק שלה כ- 200,000 ש"ח עבור עמלות

בפסק דין מיום 09/06/13 שניתן על ידי בית המשפט השלום בת"א נקבע כי על פי ההסכמים שנערכו בין הצדדים, התובע זכאי לעמלות בגין מכירות שביצע כמשווק ומפיץ מטעם חברת תודן י.ג.ל בע"מ (להלן:"החברה") ובמסגרת פסק הדין חייב את החברה לשלם לתובע כ- 200,000 ₪.

התובע עבד כסוכן מכירות והפצה של החברה, העוסקת בייצור מוצרי טקסטיל וכלי בית, בשתי תקופות עבודה. בתקופת העבודה הראשונה נכרת בין הצדדים הסכם בעל פה, לפיו סוכם כי התובע ישווק את מוצרי החברה הנתבעת בחנויות ברחבי הארץ, ובתמורה יקבל עמלה בשיעור של 5% מסך המכירות שיבצע בתוספת מע"מ, וזאת כנגד חשבונית.

לימים פוטר התובע ובתום כתשעה חודשים לאחר סיום תקופת ההתקשרות הראשונה, חדשו הצדדים את ההתקשרות והפעם נכרת הסכם בכתב, לפיו בתמורה לשיווק מוצרי הנתבעת ישולם לתובע עמלה בשיעור של 10% מסך המכירות כולל מע"מ. בכתב התביעה טען התובע בין שאר טענותיו, כי הפסקת ההתקשרות נעשתה שלא כדין, ולא הודעה סבירה מראש.

כן נטען, כי הנתבעת נותרה חייבת לו יתרת תשלום בגין עמלות עבור מכירות שביצע לנתבעת. מעבר לחוב העמלות, נטען, כי נגרם לתובע נזק משמעותי ואבדן הכנסה כבד, באשר לקוחות שקנו ממנו מוצרים משך שנים, ואשר הוא צירף ללקוחות הנתבעת, המשיכו לעבוד עם הנתבעת וכי הוא זכאי לעמלה מכל עסקה בינם לבין הנתבעת.

מומחה רו"ח שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, מצא כי קיימים הפרשי עמלות להן זכאי התובע בשתי תקופות העבודה וחישב את העמלות המגיעות לתובע.

בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה באשר לאופן בסיס החישוב, זכאותו של התובע לעמלות בגין המכירות שביצע ותוך התחשבות בזהות לקוחות שצרף התובע לנתבעת וקבע כי החברה תשלם לתובע כ- 200,000 ₪ בתוספת ריבית והצמד משנת 2007 בעבור הפרשי עמלות, אבדן הכנסות עתידיות הוצאות ושכ"ט בסך של 40,000 ש"ח.