מילוני שקלים , של מסים מנוכים במקור,ע"י מוסדות כספיים –בנקים ובתי השקעות, ומועברים למס הכנסה , בגין רווחי משקיעים בשוק ההון ,מניירות ערך סחירים ופעולות בשוק ההון . הבעיה היא שברוב המקרים המס המשולם ע"י המשקיעים (20%) גבוה יותר ממה שהיו צריכים לשלם בפועל בין אם הגישו דו"ח שנתי ובין אם לא הגישו.
אפשרות 1
משקיע שאינו מגיש דו"ח למס הכנסה
קחו לדוגמא משקיע שהפסיד 500,000 ₪ בשנת 2008 , והרוויח 500,000 ₪ בשנת 2009
במקרה כזה , הפסדים שנוצרו לו בשנת 2008 , "הלכו לאיבוד" , היות והמוסד הכספי אינו מתחשב בהפסד שנבע לו בשנת 2008 , ומנכה לו 20% מהרווחים שנוצרו לו בשנת 2009 , כך שלמעשה , שילם מס של 100,000 ₪,( 500,000 *20% ) בשנת 2009 על רווח מצטבר של אפס !!
דוגמא נוספת – אדם שכל הזמן מרוויח ולכאורה , עניין קיזוז הפסדים אינו רלוונטי לגביו .
אם לאותו אדם אין הכנסות אחרות ,אלא רק הכנסות מרווחי הון בבורסה , מנוכה לו 20% מס מרווחי ההון , אך אותו אדם , לא "נהנה " מנקודות זיכוי , זיכויים , ניכויים , שיכלו להקטין לו את המס שנוכה מרווחיו והועבר למס הכנסה ע"י הבנק.
לסיכום אי הגשת דו"ח למס הכנסה , מונעת מהמשקיע קבלת כסף נוסף שמגיע לו , כתוצאה מסדר קיזוז הפסדים בשנת מס , או אי קיזוז הפסד משנים קודמות , או אי קיזוז הפסד הון מסוג אחר של הכנסות שהיו למשקיע בשנת המס , או אי התחשבות בזיכויים,ניכויים שיש לאותו נישום .
אפשרות 2
משקיע שמגיש דו"ח למס הכנסה
אני טוען שגם משקיע (נישום) שמגיש דו"ח למס הכנסה , ברוב המכריע של המקרים , משלם על רווחיו בבורסה , מס גבוה יותר ממה שצריך היה לשלם בפועל , גם אם מילא את הדו"ח השנתי כראוי , אם בעצמו ואם בסיוע מייצג ( רו"ח , יועץ מס) וניצל את כל זכיותיו לרבות קיזוז הפסדים , זיכוים , ניכויים וכו..
ההסבר חבוי בכך שלצורך הצהרה על הכנסות מרווחי הון מני"ע סחירים , נדרש המשקיע(הנישום)להמציא מהמוסד הכספי , אישור שנתי בדבר הכנסותיו מניירות ערך , וניכוי המס בגינן הכולל גם רווחים מריבית , דיבידנדים וריבית מני"ע , שנבעו לו בשנת המס.
טופס זה נקרא טופס 867 וכולל את טופס 867 א – הכנסות מני"ע סחירים .
למעשה בטופס זה המשקיע מקבל פירוט במונחים שנתיים , בדבר רווחיו מני"ע (מחולק לפי שיעורי מס שונים)מקבל פירוט בדבר ההפסדים השוטפים שהיו בשנת המס והניתנים לקיזוז כולל פירוט בדבר המס שנוכה לו במקור מרווחיו , וכן את סכום מחזור המכירות בשנת המס.
לכאורה אם מביאים בחשבון את כל ההפסדים הניתנים לקיזוז , ואת כל הזיכויים, ניכויים המגיעים לנישום , מגיעים לתוצאה הרצויה , אך לא זו התוצאה האופטימלית .
למעשה טופס 867 א' אינו משקף נכונה את הרווח האמיתי שנבע למשקיע, שכן הרווח הרשום בטופס, אינו כולל את ההוצאות שנבעו למשקיע בגין ניהול התיק, לרבות הוצאות דמי ניהול תיק ני"ע, דמי משמרת, הוצאות קניה ומכירה, שכלל לא מקבלות ביטוי בטופס 867.
קחו לדוגמא תיק ני"ע עם מחזור מכירות של 10,000,000 ₪ (המורכב מהרבה קניות ומכירות במהלך השנה ) ולדוגמא תשלום דמי ניהול של 1/2 אחוז מסך המכירות והרי לכם תשלום עמלה למוסד הכספי בגובה 50,000 ₪ שכלל לא קיבל ביטוי בטופס ובמקרה של רווח , ניתן היה לקבל עליו החזר מס נוסף של 10,000 ₪ .
בפרקטיקה המוסדות הכספיים לא מספקים האישור בצמוד לטופס 867, אלא רק לפי בקשה מיוחדת, הנישום בטוח שהאישור השנתי
(867) כולל את כל הנתונים ולא יודע לבקש את האישור וגם מייצגים גם לא תמיד מודעים לעניין, ויכול להיות שגם אם מודעים, יתכן ומוותרים מראש מלקבל את האישור משיקולי עלות-תועלת, שכן תהליך קבלת האישורים מסורבל וארוך ומעכב את הגשת הדו"חות, ובקופת המדינה נשארים כספים רבים ששייכים לכם.
עודכן ב: 18/07/2010