נזילה בבית המשותף? מה אפשר לעשות?

פעמים רבות אנו עדים לנזקים אשר נגרמים כתוצאה מגורם חיצוני, דבר אשר אינו בשליטתנו, אולם התוצאה הינה רטיבות עובש וקורוזיה אשר מסבה עוגמת נפש רבה ופוגעת באיכות חיינו.

פניות חוזרות ונשנות לוועד הבית או לשכן מעל אשר בגינו נגרם הנזק אינן בהכרח אפקטיביות ומשכך אנו הלכה למעשה עומדים בפני שוקת שבורה.

לא זו אף זו, לעיתים פניה לשכן אשר מקור הנזילה הינה בדירתו גורמת לסכסוכים ועימותים רווי אמוציות ולתוצאה בלתי רצויה, קרי נזקי הנזילות אינם מטופלים כל כלל ועיקר.

משכך נשאלת השאלה כיצד ננהג במקרים כגון אלו על מנת למנוע הסלמת הנזק?

חשוב לדעת כי הכתובת הינה המפקח על הבתים המשותפים אשר בידו הסמכות ליתן "צו עשה" דהיינו אכיפת החוק אשר משמעותה הוראה לשכן לבצע את התיקונים בדירתו. כמו כן אם עסקינן בוועד הבית אשר אחראי לכך האכיפה תוטל על ועד הבית בכללותו.

המפקח על הבתים המשותפים הינו בעל הסמכות לכפות את המסגרת המשפטית על פי סעיף 3(א) שעיקרו הינו שבעל דירה רשאי לדרוש תיקון מבעל דירה אחרת כל אימת שאי ביצועו עלול לפגוע בדירת הראשון.

ואכן חובה זו הינה בגדר חובה אבסולוטית וחד משמעית. לדוגמא אם בעל דירה מבצע שיפוץ בנכס וכתוצאה מכך גרם הקבלן נזק לדירה השכן, מוטלת חובה על בעל הדירה לתקן את הנזק שנגרם לשכן בשל השיפוץ ולאחר מכן לתבוע את הקבלן שהתרשל.

אציין כי נציגות הבית המשותף נושאת אף היא באחריות לתיקון בבית הניזוק או ברכוש המשותף שאי ביצועו עלול לפגוע בדירה או בערכה של הדירה הניזוקה.

במקרה אשר בו טיפל משרדי ארעה נזילה בתקרת חדר האמבטיה אשר התפשטה לאורך כל תקרות דירת הניזוק.

הנזילה על פי עדות מומחה מטעם הניזוק ארעה הן מבית השכן והן מן הצינור המשותף אשר הנו בגדר רכוש משותף לכלל הדיירים על פי חוק.

ועד הבית והשכן אשר דירתו הינה מקור הנזק סרבו בתוקף לתקן את הנזילה תוך הטלת האחריות איש על רעהו כאשר נזקיו של בעל הדירה מחריפים מדי יום ביומו שלא לומר הנזק הבריאותי אשר נגרם בשל הקורוזיה והטחב בו היה מצוי.

אשר על כן הוגשה תביעה למתן צו עשה למפקח על המקרקעין אשר מינה מומחה מטעמו ומסקנותיו היו כי על השכן וועד הבית לשאת במשותף בתיקון הנזקים ללא שיהוי.

בנוסף הטילה המפקחת על המומחה לעקוב ואחרי תיקון הנזק עד השבת המצב לקדמותו זאת על פי חוק.

עו"ד מלינרסקי אשר יצגה את התובעים גורסת כי "בעת קרות הנזק יש לפנות בראש וראשונה הן לשכן אשר דירתו הינה המקור לנזק והן לוועד הבית. כאשר בקשותיכם נענות בדחיה ו /או בסירוב אזי אין מנוס מפניה למפקח על הבתים המשותפים לשם אכיפת החוק. בנוסף לו היו משכילים הצדדים לפתור זאת טרם פניה לערכאות בצרוף הוצאות נלוות, היה נחסך זמן ויקר ובוודאי עוגמת הנפש הנלווית לכך במקרים הללו".